אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף ה:
תוס' ד"ה כולהו וא"ת ולמה לן קרא למילף מכלאים בציצית וכו' וקשה לי דבירושלמי פרק במה מדליקין איתא מהו להצית נר במדורת חמץ מאן דיליף מנותר אסור ומפרש פ"ח א"ח סי' תמ"ו מהו להצית במדורת חמץ מעי"ט ודולקת והולכת בי"ט מאן דיליף מנותר אסור דכתיב עד בקר שני ואסור לשרפו אף מעי"ט ולא דמי לשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה אבל אם המלאכה נעשה מאלי' בשבת מותר אבל בנותר אסור אף כשהתחיל שריפתו מעי"ט ע"ש וא"כ איצטרך קרא גבי נותר דאי לאו קרא ה"א דלא אסור רק שלא יתחיל שריפת נותר בי"ט עצמו ואיצטרך קרא אפי' אם התחיל בשריפת מעי"ט אפ"ה אסור אם דולק והולך בי"ט:
וגם קשה לי על הרמב"ם בפירש משניות במס' שבת בפ"ב אין מדליקין בשמן שריפה כתב דמיירי בי"ט שחל בע"ש וקשה אף דרבה נקט י"ט שחל בע"ש אולי רבה סובר הא דאין שורפין קדשים בי"ט הוא משום י"ט עשה ול"ת ולא אסור רק משים מלאכה ואם מדליק מעי"ט שרי אבל הרמב"ם דנקט שם דרשא דבקר שני והרי הירושלמי אמר דלמאן דמפיק מבקר אף שמדליקה מבע"י והוא דולק והולך בי"ט אסור:
באו"ד ואומר ר"י דהתם נמי דעשה דבגדי כהונה דוחה ל"ת דכלאים והנה אף דאין עשה דוחה ל"ת דמקדש כדאי' זבחים דצ"ו צ"ל הואיל דכלאים הוא ל"ת אף חוץ למקדש ליתא האי כללא ומזה קשה על מה דאיתא בספר טורי אבן במס' ר"ה הרי הוא עובר על בל תוסיף שכתב דאין עשה דמקדש דוחה ל"ת דעלמא:
והנה מה שמקשים תוס' דאיך יליף מכלאים דשאני כלאים דהותר מכללי אצל בגדי כהונה קשה לי הלא תוס' כתבו במס' חולין דף קט"ו ע"ב ד"ה כלאי כרם דלא מקרי הותר מכללי רק היכא דכתיב כל עיי"ש וא"כ כלאים כיון דלא כתב כל אף דהותר בבגדי כהונה לא מקרי הותר מכללו כיון דלא כתיב כל ולשיטת תוס' דהכא צ"ל דבחרו תירץ אחר על קושית תוס' במס' חילין שהקשו דאיך יליף בב"ח ערלה ואינך דמה להנך דלא הותר מכללו אבל בב"ח מיתר בעוף נראה דהך ברייתא שם איסי ב"י סובר כר"י במס' פסחים דכ"ג לכם להוציא נטוע לרבים א"כ גם ערלה הותר מכללו דהיינו בנטוע לרבים ועל שיטת תוס' במס' חולין דקט"ו שכתבו דלא מקרי הותר מכללו רק היכא דכתיב כל קשה מסוגי' דכתובת דף ל"ב מה לחובל בחבירו דהותר מכללו אף דלא כתיב כל ויש לדחות דכתיב פן יוסיף:
גם קשה מסוגי' דפסחים דס"ב ובמס' זבחים דט"ז אנינת שהותרה ועיי' בכורת דל"ג ובמס' מנחות ד"ה ע"א ועיי' מס' מנחות דף כ"ה עון שמואל דהותר מכללו ועיי' מס' מעילה בפ"ה משנה ב' בברטנורה שכ' דעבד עברי הותר מכללו אצל שפחה כנענית והגאון מהו' ברוך תאומים זלה"ה תירץ דע"כ לא כתבו תוס' דלא מקרי הותר מכללו רק היכא דכתיב כל הוא דוקא לגבי טמאה ולגבי חלב חי' משום דטמאה לאו מין גדי וגם חיה ליתא בכלל כל חלב שור וכשב ועז לא תאכל (ועיין בכריתות ד"ד) לכך כתבו תוס' דלא חשיבו הותר מכללו משום דמתחלה לא הי' בכלל האיסור רק היכא דכתיב כל א"כ נכלל בענינו אפי' מה שאינו מינו ואח"כ הוצא הכתוב מכללו שפיר חשיב הותר מכללו לכך כתבו דחלב חיי' נחשיב הותר מכללו אף דחיי' ג"כ אינו ממין שור ועז אפ"ה חשיב הותר מכללו משום דכתיב כל אבל טמאה דאינה במין גדי וגם לא כתיב בי' כל לא חשיב הותר מכללו וא"כ ניחא דגבי כלאים מהיכא תיתי נימא דכהנים בעבודה לא יהי' בכלל איסור כלאים ואפ"ה התירה הכתוב שפיר חשיב איסור שעטנז הותר מכללו ולא צריך לכתוב כל וממילא לא קשה מחובל בחבירו ומאינך דכוותי:
תוס' ד"ה ומכולהו ואור"י דחשיבי כולהו תדיר וכו' וקשה א"כ מאי הקש' ש"ס במס' מנחות דפ"ד לאכלה ולא לשריפה ואיך מקטיר הקומץ ומאי קושי' הלח בעומר גלי' רחמנא שדוחה אפי' שבת דהוא עשה ול"ת הרי דדוחה עשה דשבת ה"ה דדוחה עשה דלאכלה ולא לשריפה ונהי דלא נילף בעלמא דעשה דוחה לית ועשה משו' דחשיבי תדיר מ"מ לומר גופי' דגלי קרא דדוחה עשה דשבת ה"ה דדוחה עשה דלאכלה ולא לשריפה ונרא' דשם אמר הש"ס מי קאמינא אנא ליבטל ליתי מדאשתקד וא"כ שפיר:
הקשה הש"ס דוודאי לא עדיף מהא דעשה דוחה ל"ת ואפ"ה אם יוכל לקיים שניהם אינו דוחה וגם הכא יוכל לקיים שניהם דניתי מדאשתקד וגם על המתרץ לא קשה למה לי לדורתיכם דהא לא נוכל להביא מדאשתקד דבעינא כרמל וממילא עשה דעומר דוחה עשה לאכלה רק דקרא לדוריתיכם לאו יתורא היא דהא תוס' כתבו דריב"י דסובר דעומר בא מח"ל הך ברייתא לא קאי כוותי' וקשה קרא לדורותיכם מאי דרש א"ו דלאו יתורא היא ומצינו כמה פעמים דכתיב לדורתיכם ועיי' ת"כ פ' צו פ"ג משנה ה' לדורתיכם שינהג הדבר לדורות:
ובזה ניחא מה שהקשה טורי אבן מס' ר"ה ד"ל מאי הקשה הש"ס במס' מנחות מלאכלה ולא לשריפה דלמא שאני עומר דהוא עשה דרבים דוחה עשה דלאכלה ולא לשריפה ולהנ"ל ניחא דהלא המקשה היה סבור דנוכל להביא מדאשתקד א"כ יוכל לקיים שניהם: