אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות ראש השנה › דף ז.

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

ראש השנה · דף ז.

דף ו.

בעל מום מי מצי אכיל קשה לי להרמב"ם דסובר דס"ד לקולא הוא מד"ת וכל ספק מותר מד"ת א"כ מד"ת אין צריך להמתין ח' ימים כלתה שנתו מיום הלידה אף שהחכמים החמירו שצריך להמתין ח' ימים איך יוכלו להקל וט"א הקשה בפשיטות דהא מד"ת רוב בהמות וולד מעליא יולדות ושוב ראיתי שגם מ"ו בנב"י הקשה על הרמב"ם ומה שכתב הט"א דהא דתנן בפ"ד דבכורות הבכור נאכל שנה בשנה בין תם ובין ב"מ שנאמר לפני ד' וכו' האי קרא ארישא דתם קאי אבל בעל מום א"צ מד"ת לאכול דוקא בתוך שנתו דהאי קרא לפני ד' כתיב ע"כ ודבר אמת בפיו כי כן כ' רא"ם בס' יראים סי' שנ"ב ד"ה ודבר דבכור ב"מ נאכל אפי' אחר שנתו מד"ת ומ"ו בעל כ"ב הוכיח ג"כ כט"ז ביו"ד סימן ש"ו סי"ק ו' והביא ראיה מירושלמי פ"ק דר"ה אר"א שנה זאת אומרות דשנה של ב"מ אינה מחוורת וגם במסכת בכורות דף כ"ח איתא מפני השבת בעלים רשאי להשהות ל' יום ואי מד"ת איך רשאי להשהות יותר משנה מפני השבת אבידה לבעלים:

שם ואעפ"כ אין מעברין אלא אדר ופרש"י משום דכתיב חודש אביב ובס' החינוך מצוה ד' כתב' מדכתיב ושמרת את החוקה: הזאת במועדו ללמד שאין מעברין השנה אלא בפרק הסמוך:

שם ליתני ששה בסיון מקשים הלא הש"ס אמר לעיל כיון דקתני אם הביא יצא לא פסיקא והלא איתא במסכת מנחות דף ס"ח קידם לשתי לחם לא יבא ואם הביא כשר ועיי' מ"ש בחבורי בד"ה כיון דקתני שם לתרץ עוד כתבתי שם בחבורי לתרץ דעת הרמב"ם דפסק בפ"ז ה' בכורות אם עישר משנה לחברתה הוה מעשר וקשה לי א"כ איך חשיב באחד באלול ר"ה למעשר בהמה הלא הש"ס מסיק דדבר אם בדיעבד יצא לא פסיקא ונראה דהלח"מ כ' שטעמו של הרמב"ם הוא כיון דאיכא ק"ו נגד ההיקש כדאיתא מסכת בכורות ואנו יכולין לקיים שתיהם עיי"ש והיקשא דעשר תעשר צריך לכמה דברים וכמ"ש תוס' במסכת בכורת דף ל"ג דניטל באומד ובמחשבה וגם להא דאיתא בזבחים דמ"ה דקדשי עובדי כוכבים אין עושין תמורה ואולי סובר הרמב"ם כרבא במסכת בכורות דנ"ד אין מעשרין מבקר על הצאן ילפי' מהך היקשא מעשר בהמה למעשר דגן שאין מעשרין ממין על שאין מינו והשתא י"ל דסוגי' דר"ה דמשני אם הביא יצא לא פסיקא לא קשה איך תני' אחד באלול ר"ה למעשר בהמה דסוגי' זו כסוגי' דבכורות דיליף שם דנ"ז דאין מעשרין מבקר על הצאן דכתיב עשירי תן עשירי לזה ועשירי לזה וגם סובר כתירץ השני בזבחים דמ"ה אלא מעשר בהמה חובה שאין קבועה זמן או דמוקי כר' יוסי דגם קדשי עובדי כוכבים עושין תמורה ולא איצטרך היקשא רק שאין מעשרין משנה על שנה וכיון דהקישא לא קאי רק על זה ממילא אפילו בדיעבד לא הוה מעשר ומודה הרמב"ם אף דבהאי היקשא ילפי' דמעשר בהמה הוה ר"ה תשרי מ"מ דא ודא אחת היא דהיינו שלא יעשר משנה לשנה וממילא לא שייך לומר אהני הקישא ואהני ק"ו כיון דהקישא לא איצטרך על דבר אחר מפקע הקישא מק"ו ואכתי יש לפקפק דאולי הקישא לא בא על לכתחילה ועוד נראה דטעם של הרמב"ם הוא כמ"ש לח"מ כיון דאיכא ק"ו אמרינן אהני הקישא דלכתחילה לא יעשר משנה על שנה ואהני ק"ו דבדיעבד הוה מעשר ובדבר זה פליגו תנאי כדאיתא בתוס' מסכת מנחות דף ק"א ע"ב תוס' ד"ה בשר בחלב דאיסי סובר אהני ק"ו ואהני ג"ש ומתני' אתיא כר"ש שם במנחות דסובר דהיקש מפקע הק"ו ועיי' תוספות חולין דף קט"ו א"א ד"ה מה שכתבו אע"ג דאיכא למילף איסר הכאה מק"ו סובר אין ג"ש למחצה או דאתי' כראב"י במס' קדושין דף כ' שכתב מהרש"א דכיון דאין היקש למחצה מתבטל הק"ו עיי"ש אף דיש לאוקמי' הקישא אמילתא אחריתא ודבר זה צריך שקידה בכמה מקומות ובזבחים דף ס"ה ע"א כתבו תוס' ד"ה ת"ל וז"ל כיון דאיכא לאוקמי' הקישא אמילתא אחריתי לא מפקע הק"ו ועיי' מנחות דף י"ט ע"א ד"ה האי לא מצית אמרת ק"ו ואמאי לא נימא דהקישא מפקע הק"ו וגם במסכת קדושין דף ג' שהקשו תוס' דתהא יוצאת בחליצה מק"ו ואף דאיתקש לאחרת וע"כ כיון דיש לאוקמי הקישא למילתא אחריתא: שם מעברין אחר ר"ה מיד הקשה הט"א הא איתא במסכת סנהדרין דדוקא על ב' דברים מעברין והלא אביב של תבואה א"א לידע אחר ר"ה מיד ונראה דבס' תורת חיים במסכת סנהדרין דף י"ב כתב דמשום תקופת ניסן לחוד מעברין דכתיב שמור את חודש אביב וכו' וכד חזית דמשכחת תקופת טבת עד שיתסיר בניסן עברהו כדאיתא ספ"ק ועיי' רמב"ם בפ"ד ה' קידש החודש הלכה ב' דפסק דעל תקופות לחוד מעברין א"כ י"ל הך ברייתא אחר ר"ה מעברין אתיא כאחרים דסברי כד חזית דמשכה תקופות טבת וכו' מעברין והך ברייתא דסנהדרין אתיא כחכמים:

שם אם הביא יצא הקשה ט"א מאי קמ"ל הלא הוא משנה במס' שקלים פ"ד אם בא מן החדש יצא לכן מפרש הא אם בא מן החדש לא קאי אתרומת שקלים רק על החודש דהיינו שקידשו החודש בזמנו ביום ל' של אדר מקריבין הקטורת מתרומה חדשה ואם שלא קידשו החודש בזמנו מקריבין מן הישנה דנחשב כשנה שעברה ע"כ וכ"כ בס' קרבן עדה והוכיח דאי אתרומה קאי הוי ליה למיתני אם בא תרומת חדשה בזמנו ונכדי הת' מוה' מנדל כהן כי' הוסיף דהוה לי למיתני רק לוקחין מחדשה ולמה הוזכר תרומה כמו שסמך התנא בתחילה אם בא מן החדש ואכתי יש לדקדק דמאי קמ"ל שמואל הא שמעינן ממתני' תורמין עתיקין לפי מה דאיתא במסכת קדושין דף נ"ד תוס' ד"ה מועלין שתירצו על הא דתורמין מעתיקין דהוא רק למצה:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה