אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
קידושין · דף מד:
אמר ר"נ והוא ששידכו וראיתי במרדכי שכתב אבל לא שידכו לא בעי אפי' מיאון ע"ש וקשה לי א"ם תקשה קושית תוס' ד"ה אלא וא"ת לשמואל מי ניחא והא איהו בעי גט בהדי' מיאון וע"כ צ"ל דלשמואל לא קשה דשמואל איירי בלא שידך ואפ"ה בעי מיאון ומנ"ל שהמתרץ יחלוק בזה אמקשה מה שלא מצינו בהדי' דפליגו ונראה לתרץ קושית התוס' דהנה יש לומר בין לשיטת הר"ן דס"ל שמא נתרצה האב היינו ששתק בשמעו בין לשיטות הרשב"א דס"ל אפי' שצווח בשמעו מ"מ בעי גט דחיישינן שמא יתרצה לבסוף הלא לקמן דף מ"ו איתא קטנה שנתקדשה שלא לדעת אבי' בין היא ובין אבי' יכולין לעכב ודעת תוס' שם דאפי' לאחר שכבר נתרצה האב אפ"ה מהני מחאתה ע"ש וא"כ קשה לכאור' למה צריכא גט ומיאון במיאון לחוד נסגי' דכיון דמאינה ואינה חפץ בו א"כ אף שכבר נתרצה ורוצה בקיום קדושי' מ"מ תהני מחאתה דהא רב ס"ל בין היא ובין אביה וכו' אמנם זה טעות דבאמת אם היא אינה רוצה בקיום קדושי' במחאתה ובמיאון לחוד סגי' ולא מועיל אפי' אם כבר נתרצה האב אמנם רב דאמר צריכא גט וצריכא מיאון מיירי שהיא רוצה בקיום קדושי' רק הבעל רוצה לגרשה בע"כ לכך צריכא גט דכי יכולין אנו להכריחה שתמאן ונתחרט באמת על הקדושין וכין דצריכא גט שוב בעי ג"כ מיאון והיינו שמכריחן אותה שתמאן כיון דהאי מיאון הוא רק להכירה שלא יאמרו קידושין תופסין באחותה ובזה מיושב קושית תוס' דלרב ושמואל לא קשה דלמה לא מצריך גט בהדי' מיאון הייתי אומר דמתני' מיירי דהיא אינה רוצה בקיום קדושי' וגם סתמא דמתני' הכי משמע דקתני או שמאינה וסתם מיאון בכל דוכתי' שאינה חפץ בו וא"כ שפיר סגי במיאון לחוד ולא בעי גט מטעם שמא נתרצה האב ז"א דאף אם כבר נתרצה האב מועיל מחאתה כמו שכתבו תוס' להדי' אבל לעולא שפיר מקשו תוס' ואין להקשות דאכתי מאי פריך הש"ס לעולא דילמא מוקי מתני' בשדכו ואי דא"כ גט ומיאון בעי די"ל דמיירי דמאינה מחמת שאינה חפץ בו ולכך לא בעי גט משום דקטנה שנתקדשה שלא לדעת אבי' היא ואבי' יכולין לעכב וכמ"ש די"ל דהמרדכי סובר כפירש"י דלאיכא דאמרי לא מחלק עולא בין שדכו ללא שדכו וכן מבואר להדי' דהמרדכי סובר כפי' רש"י עיי"ש ותוס' דמקשים זה אפשר דהקשו זאת לשיטת רש"י דסובר דלאחר שנתרצה האב שוב אינה יכולה לעכוב אכ"ק שפיר למה לא בעי גט ג"כ דאולי כבר נתרצה האב ושוב אינו מועיל מחאתה: