אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
קידושין · דף מג:
תוס' ד"ה והשתא ויש מקשים אמאי מהימנה במגו הלא מגו בשנים לא אמרינן ויש לדקדק למה לא הקשה זה מיד כדמתרץ אלא קסבר א"צ לפרעו בעדים הוה להו להקשות קושי' זו ולמה המתין עד לבתר דמסיק הש"ס והשתא דתיקן שבועת היסת ונלע"ד לתרץ דהנה התומים הקשה מאי מקשים תוס' הלא כל אחד יוכל לומר החזרתי חציו ומה נ"מ לי בחבירי ותירץ דס"ל לתוס' כיון שקבלו שניהם יחד בשותפת כל אחד מחויב להשגיח בחבירו ע"כ והנה בח"מ סי' ע"ז נחלקו רמ"א וש"ך דעת רמ"א שנים שקיבלו פקדון ביחד אין שניהם ערבים זה לזה רק כל אחד. חייב בחציו ודעת הש"ך דחייבים באחריות כמו שניים שלוו והנה לשיטת רמ"א קשה דאף לבתר דתיקנו רבנן היסת מ"מ יש להם מגו דכל אחד יאמר בפני החזיר חבירו חציו ולא הוה כנוגעין כיון דאינם אחראין זה לזה ועיין ח"מ סי' ע"ז בש"ע סי' ה' דאם הוצא שטר על ג' שיש לו אצלם כך וכך וטענו כולם ואמרו פרענו זה בפני זה וכו' דאם אין בניהם שותפת מעידים זע"ז ואין חוששין לגומלין ע"ש א"כ ה"נ כיון דאינו נוגע כלל למה לא נהמנה במגו דכל אחד יאמר בפני החזיר חבירי חציו וליכא כאן שבועה כיון שיש כאן עד המסייע ופוטר אפי' משבועת התורה מכ"ש משבועת היסת ובזה יתישב המשך של תוס' דבל"ז לא רצו להקשות הא מגו בי תרי לא אמרינן הייתי אומר כשיטת הרמ"ה דשנים שקיבלו פקדון אינם אחראין זה לזה וא"כ כל אחד יוכל לומר החזרתי חציו משא"כ לבתר דקאמר הש"ס והשתא דתיקן רבנן היסת וכו' קשה דהא אכתי איכא מנו דכל אחד יאמר בפני החזיר חבירו חציו וכהנ"ל וע"כ כשיטת הש"ך ואין פוטרו אחד משבועה כיון דנוגע דלולי דמעיד הי' צריך לשלם, אמנם זה טעות דאכתי קשה דילמא כשיטת הרמ"א ולא מקשים תוס' כלום דכל אחד יוכל לומר החזרתי חציו וא"ל א"כ לבתר דתיקן ר"נ היסת ג"כ להימנה במגו דכל אחד יוכל לומר בפני החזיר חבירי חציו דמגו כה"ג בודאי ל"א דאין אחד יודע מה שבלב חבירו טוען וק"ל ובזה מיושב הרמב"ם ודו"ק: