אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
עבודה זרה · דף סז.
עיין בשמעתן ובמס' בכורת דף כ"ג תוס' ד"ה ואידך ותימא דר"י וכו' ותירצו דיש לחלק בין טומאה לאכילה יע"ש ותירוצם תמוה' כיון דאינה רק חדא קרא א"כ מנ"ל דנטל"פ מותר דילמא אף איפגמה מ"מ לא פקע איסורא וקרא אתא לסרוחה מעיקרא וא"ל דלא איצטרך קרא ע"ז הא איצטרך לסרוחה מעיקרו דלא יטמא דע"ז איצטרך קרא כמ"ש תוס' דהא דהוא כמו שרץ ומצאתי שהרגיש בזה בכרתי ופלתי ומ"ו בנב"י מהד"ק חי"ד ונ"ל לתרץ קושית תוס' דהנה תוס' כתבו במסכת חולין ובמסכת פסחים דף ל"ו דאוכל נבלה דמלבד דחייב משום כ לה אסור ג"ם משום איסר שאינו זבוח ואכ"ק איך קאמר ר"מ האי למעוטי סרוחה מעיקרו היינו דנסרחה מחיים דלא חל עלי' שם נבלה מ"מ איסר שא"ז כבר חל עליו והאיך יפקע ומאי אהני אינה ראוי' לגר אינה קרוי' וע"כ מוכח כר"ש דאם נפגם פקע איסורא שהיא מקדמת דכא וביותר קשה לר"ש דאיהו ס"ל האי סברא במסכת יבמות גבי אוכל נבלה ביה"כ וא"כ למה אמר הש"ס סרוחה מעיקרא לא איצטרך קרא דאף אי מוקי דנסרחה קודם דחל איסר נבלה מ"מ היאך יהיה מותרת דהא כיון דחל איסר שוב לא פקע ממנו וע"כ צ"ל דנטל"פ מותר ומפקע לאיסר ונ"ל דהש"ס רצה לאוקמי אף למ"ד דסובר במסכת יומא דף ל"ו דעל לאו דנבלה לוקין ולא הוי נל"ע א"כ מצינו לומר הא דקאמר אינו ראוי' לגר אינו קרוי נבלה היינו דאינו אסור משום נבלה ואיסר דאינו זבוח אינו רק עשה או י"ל דקרא אתא לסרוחה מעיקרו היינו תיכף משעה שנולדה נסרחה דאז ג"כ איסר א"ז לא חל עדין ולא קשה קושי' הנ"ל דשפיר קאמר ר"י טומאה חמורה עד לכלב וקרא דאינו ראוי' לגר אינו קרוי נבלה קאי אנסרחה מעיקרו והיינו נסרחה קודם שמתה דאז אינה מטמאה דנסרחה משעה שנולדה לא איצטרך ואם נסרחה קודם שמתה אז ממילא מוכח דנטל"פ מותר דס"ל כהאי תירוצא דעל נבלה אין לוקין ועוד הרי ר"י ס"ל במסכת פסחים דף כ"ד דאין לוקין רק דרך הנאתן ושלא יטמא באמת ל"צ קרא ואיצטרך רק שיהיה מותר באכילה והא דאמר הש"ס במסכת בכורת האי למעוטי סרוחה מעיקרו היינו לענין איסר וממילא אין להוכיח מהקרא בהשביח ולבסוף פגום דאינה מטמא אף דאיסר נבלה אכתי לא חל מ"מ הא איסר א"ז כבר חל עליו ואיצטרך להורת דפגם יפקע איסורא דא"ז ואם נסרחה משעה שנולדה באמת ל"צ קרא ומתורץ קושי' הנ"ל וק"ל: