אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
עבודה זרה · דף סד:
תוס' ד"ה תני' נמי הכא אבל מברייתא דנשתתפו מוכח דאין הטעם משום ברירה וקשה לי דאיתא במס' דמאי פ"ו מ"ח שנים שקבלו שדה בשותפות יוכל לומר טול אתה חיטן דיש ברירה ועיין שם בברטנורא אבל לא יאמר טול אתה חיטן ואני שעורין דל"ל דזה חלקו המניע רק הוי כמחליפן ובמשנה י' איתא גר ועכו"ם שירשו וכו' וכתב הר"ע דלא דמי לחבר וע"ה שירשו אביהם ע"ה דאסור לומר טול חיטם ואני שעורים דהתם הוי ירושה דאורייתא והוי כאלו בא לידו א"כ לר"ע קשה על מה מייתי הש"ס תניא כמי הכי להורת דאין הטעם משום ברירה בפשיטות הוי מצי לאוכוחי ממתני' דאי הטעם משום ברירה לא הוי שרינן טול אתה חיטם ואני שעורים וכקושי' ר"ע מברטנורא וביותר קשה אש"ס דקידושין דף י"ז גם דברי תוס' דהכא סותרין למה שכתבו שם וצ"ע (ומצאתי קושי' הנ"ל בס' זרע קדש על מס' דמאי וכעין קושי' זו על תוס' קדושין בס' קהלת יעקב אות ברירה נכדו מנחם דייטש):