אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
כתובות · דף לד:
תוס' ד"ה אלא כתב מהרש"א לתרץ קושי' מהרש"ל דלעולא קושטא היא דלא דריש רק יתורא והקשה הגאון בעל אשל אברהם בשם רבו הגאון מהו' יצחק זלה"ה וגם הגאון מהו' לעמיל זלה"ה הביאו מ"ו בנב"י מ"ת חלק א"ה סימן פ"ז הלא תוס' כתבו דף ל"ה ע"ב ד"ה מתני' דר"פ סובר כשנויי' דעולא וצ"ל דר"פ ג"כ דריש תחת תחת לג"ש כדמסקינן לעולא וא"כ לר"פ קשה קושי' מהרש"ל שהרי לעיל ר"פ בדף כ"ט הוא דריש כל הני תלתא מילי ונראה דהנה יש לדקדק על תוס' לעיל דף ל"ב ד"ה אלמא שסיימו וכרבנן ויש לדקדק הלא אף לרע"ק קשה דלמא חד קרא על נדה דאף דלוקה דה"א דר"ע סובר חייבו כריתות בכלל מלקות מ"מ ראוי' לקיימה ואידך קרא על סוטה שנבעלה של"כ דתפסו קדושין ואע"ג דאינה ראוי' לקיימה ואכתי מנ"ל ח"ל וח"כ רק דאכתי קשה מאי מקשה הש"ס על עולא דלמא סובר עולא כר' זעירי בירושלמי פ' האשה רבה דאמר לר"ע אף בסוטה הוולד ממזר וממילא לא תפסו קדושין וא"כ י"ל דכוונת התוס' דר"פ סובר כעולא דממונא משלם ומלקי לא לקי ולא מג"ש דתחת תחת רק משום דגלי קרא ומוקי מתני' כר"ע ואף אי מוקי חד קרא לנדה ואידך קרא לסוטה מ"מ נשמע שאר ח"ל דר"פ אולי סובר כר"ז בירושלמי דלר"ע אפי' בסוטה הוולד, ממזר אבל לאביי שפיר מקשה דהא אביי אמר במסכת יבמות דף מ"ט הכל מודים בסוטה שהוולד אינו ממזר: כיון ששחט בה פורתא איתסר לי' ואידך לאו דמרי' קטבח והקשה הק"י מה ענין קושי' זו לכאן דאפי' אי לא מיירי הברייתא בטובח ע"י אחר וטעמא דר"מ משים דא"ל מ"ת ומשלם נמי קשה כיון ששחט בי' פורתא ואני היתי רגיל לתרץ דבלא זה הייתי אומר דהאי דשוחט לע"ז מיירי ששחט לשם הר וכבר כתב רש"י במסכת ע"ז דמ"ה גבי הר אע"ג דעובדיהם בסייף מ"מ תקרובות הר מותר בהנאה וא"כ לא שייך לומר לאו דמרי קטבח כיון דמותר בהנאה ואע"ג דרש"י כתב בחולין ד"מ דמד"ת מותר אפי' באכילה לשם הר וא"כ אין כאן שחיטה שאינו ראוי' מ"ע י"ל דטעמי דחכמים הואיל ושוחט להר בסייף פטרי משום דאינו מת ומשלם ור"מ סובר מ"ת ומשלם אבל השתא דאוקמי' בע"י אחר וליכא למיפטרי' משום דאין מת ומשלם ואי איירי בשוחט לשם הר ולא אסור באכילה רק מדרבנן קשה מ"ט דרבנן דפטרי כמו דמקשה ש"ס גבי מעשי שבת וע"כ לא מיירי בשוחט לשם הר א"כ שפיר מקשה כיון ששחט וכו':
תוס' ד"ה א"ק וא"ת לא ליכתוב לכם ולא קודש וכו' ונראה לפע"ד לתרץ דהנה במסכת קידושין דף נ"ו ע"ב איתא אי מה קודש תופס דמיו ויוצא לחולין אף כ"כ וכו' ופירש"י ובמתני' תנן דבדמיהן מקודשת וא"כ איצטרך הקישא דקודש לאור' שיהי' אפי' תופס דמיו משא"כ מלא תאכל כל תעבה לא עדיף משאר אסורין שבתורה דיליף הש"ס בקדושין דף כ"ח דאין תופסין דמי' וא"ל אם מעשי שבת תופסין דמיהן ויוצא לחולין א"כ למה היא שחיטה שאינו ראוי' הלא יוכל לפדות ושמעינן לר"ש כל העומד לפדות וכו' כפדוי' דמי מ"מ הא כבר כתב רשב"א בחולין ד"פ דע"כ לא קאמר ר"ש כל העומד לפדות וכו' אלא גבי פרה דמצוה לפדותה אם מצא אחרת נאה הימנה עיי"ש וא"כ כאן גבי מ"ש דאין מצוה לפדותה לא אמרינן כפדוי' דמי ושפיר הוי שחיטה שאינו ראוי':