אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות כתובות › דף לב.

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

כתובות · דף לב.

דף ל.

ואי ממונא לקולא הקשה בס' הפלאה דמשמעות הש"ס מספקא אי ממונא קולא או חומרא ונ"מ אי ממונא חומרא א"כ חובל בחבירו אפי' חייב מלקות מצד אחר כגון חובל בי"ט נמי משלם ה' דברים משום חומר ממון שחייב ב"ה דברים ואי ממונא לקולא משום גריעותא דהותר מכללו מכללו א"כ בלאו אחר לוקה ולמה פסק הרמב"ם בפשטות דחובל ביו"ט דמשלם ואינו לוקה ונראה דתוס' כתבו בשם ר"ת דצד הקל יש לפרש שהיא רק לאו ולפ כרת דחובל ועדים זוממין אין בהם כרת ולא נגמר מכי' חייבי כריתות (ובזה יש לתרץ מה שהקשה תוס' דלמה כא מקשה על רישא דמתניתן) וקשה לי לקמן דף ל"ה דמקשה הש"ס אי כר"י קשיא ממזרות והקשה תוס' דלמה לא משני כעולא ותירצו דהא אביי מוקי תחת לדרשא אחרינא וקשה נהי דמוקי תחת לדרשא אחרינא מ"מ הלא מהבא על אחותו ושאר חייבי כריתות ניחא דהא אוקמי' כר"י דאין מלקות בח"כ ולא קשה רק מרישא דחייבי לאוין וזה נוכל למילף מחובל ועדים זוממין ול כא למיפרך מה להצד שיש צד הקל דהיינו רק לאו הלא ממזרות ג"כ הוא רק לאו א"ו מדמסיק הש"ס שם ע"כ כר"י ש"מ דס"ל לש"ס דממונא הוא חומרא ושוב ליכא למילף מחובל ועדים זוממין כמ"ש ר"ת דגבי עדים זוממין שייך צד חמור משום דאותו צד חמור של חובל יוכל להיות בעדים זוממין אם העידו על אחד שחבל בחבירו והוזמו דמשלמין ה' דברים. בספר תוספי הרא"ש ראיתי שמפרש דצד הקל איכא בתרווייהו חובל שהיתר מכללו וע"ז בעדות החודש דאמרינן במסכת ר"ה מאיימין העדים לומר שראו אעפ"י שלא ראו שאין מקדשין רק ע"פ קבלות העדות ומ"ה מיתר לקדשו ע"פ עדות שקר דכתיב אשר תקראו אותם אפי' שוגגין אפילו מזידן וקשה לי דאכתי מה מקשה ש"ס דלמא מתניתן אתי' כאחרים דס"ל במסכת ר"ה דף כ' דאין בין עצרת לעצרת רק ד' יום ולדידהו לא מעברין ולא מחסרין שום חודש. עוד כתב בס' הפלא"ה דאין לומר די"ט ג"כ הותר מכללו בעבודת ציבור א"כ מאי הקשה ש"ם לקמן דף ל"ה ע"ב ממתני' דשבועות מאן תכא הלא מבעיר כמי הותר בעבודת ציבור אך דלא מקרי הותר מכללו כיון דמצותן בכך עיי"ש ולדידי קשה מסוגי' יומא דף פ"א ע"א תאמר במלאכה שהותר מכללו הרי דמקרי הותר מכללו מה שהוא מותר אצל גבוה לכן נראה דמזה הוכיח הרמב"ם דממונא לחומרא וא"כ לא נוכל למילף מחובל דמה לחובל שחייב ב"ה:

ובזה י"ל ספר המקצואת שפסק דחובל בי"ט חייב בתשלומין וביה"כ פטור ובהג"ה אשרי פרק החובל הקשה הלא אין הלכה כרנב"ה ולהנל ניחא די"ל דספר המקצועת ס"ל דספק הוא ובאמת ממונא לקולא והא דפריך הש"ס לקמן דל"ה מאן תכא כוונת הש"ס על מתני' דשבועות דחובל ביוה"כ מנ"ל דחייב לשלם דילמא דילמא ע"כ לא ריבה רחמנא בחובל בחבירו דנידן בקל דהיינו ממון רק בחובל בחול לבד דלא עבר רק על לאו אחד אבל בחובל ביוה"כ דעבר על ב' לאוין דהיינו על לאו דלא יוסיף ועל דיוה"כ דילמא נידן בחומר דהוא מלקות וא"כ י"ב דלכך פסק המקצועת דחובל ביוה"כ פטור דס"ל דממון ומלקות מלקי לקי ואף דתורה ריבתה חובל לתשלומין מ"מ דילמא ממונא קילא וע"כ הקיל קרא דנידן בתשלומין רק היכא דעבר על לאו אחד אבל יוה"כ שעובר על ב' לאוין לא נידן בקל וחובל ביו"ט דחייב בתשלומם הגם דעובר ג"כ על ב' לאוין מ"מ אולי סובר כהאומרים דאמרינן מתיך מדברי תורה אפי' היכא דליכא צורך קצת ואפי' בשאר מלאכות ועיי' ריש כתובות מ"ד מתיך שהותרה חבורה לצורך וכו' ואף דמסיק שם הש"ס אך אשר יאכל לכל נפש דבר השוה לכל נפש מ"מ אין זה רק עשה וכמו שמבואר זה במסכת ביצה דף י"ב בתוס' שם ואף דאכתי אים למימר דילמא חובל בי"ט דחמיר שעובר גם על עשה ראוי' לדונה בחומר מ"מ כיון דאיכא תרי רבוי' בחובל בחבירו כמ"ש תוס' מוקמינן אפי' היכא דאיכא עוד איסר ויש לאוקמי' במסתבר דהיינו יו"ט דאינה רק עשה ומשום מתוך:

תוס' ד"ה אלמא וכו' ואין זה דיוק דאיכא למימר דעולא סובר כר"ל ולי נראה לקיים דעת ר"ת דהנה המהר"ם ברבי הקשה על עולא במסכת מכות דף ד' ע"ה דאמאי לא אמר עולא שם דטעמי' דר"מ דאמר לוקה ומשלם משום דסובר כר"ח ב"ה דכרת פוטר מתשלומין מג"ש דאסון אסון ומדאיצטרך אסון לפטור כרת מכלל דמלקות אינו פוטר ונראה דתוס' כתבו דלר"ח ב"ה אפי' חייבי כריתות שוגגין פטור מתשלומין א"כ לעולם י"ל דמלקות פוטר ג"כ מתשלומין ואפ"ה איצטרך אסון אסון לפטור חייבי כריתות שוגגין די"ל דאיהו סובר כר"ל דחייבי מלקות שוגגין חייבין וא"כ איצטרך ג"ש דכרות פוטר אפי' בשוגג אבל התרו למלקות גם מלקות פוטר לכך איצטרך עולא לשנויי' דטעמא דר"מ דגמר ממש"ר וא"כ מיושב קושי' התוס' דע"כ ליכא למימר דעולא סובר כר"י דא"כ הדרא קושי' מהר"ם ברבי לדוכתיה:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה