אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חולין · דף יא.
הרמב"ם בפ"ב מהלכות פ"מ פסק דטרפה פסול להקרבה משום הקריבהו נא לפחתך והקשה הכ"מ דבתמורה דף כ"ט יליף מבן הבקר ותירץ דהרמב"ם סובר דהוא אסמכתא והקשה השה"מ מהא דיליף הש"ס דאזלינן בתר רובה מעולה דלמא טריפה היא ונראה דהרמב"ם מודה דניהו דמן הבקר הוא אסמכתא מ"מ אשר יעבור תחת השבט דיליף הש"ס גבי מעשר למעט טרפה הוא דרשא גמורה והא דלא ילפי קדשים מגז"ש דתחת וגם הא פסח ודאי פוסל בו טריפה דעיקר לאכילה וא"כ איכא למילף קדשים מהקישא דזאת התורה וכו' כדאיתא לקמן כ"א ונראה דהרמב"ם לשיטתו אזיל שכתב בפ' ה' הלכה ח"י הלכות יוה"כ דטרפה פוסל בשעיר המשתלח מדכתיב יעמד חי ותקשה המ"ל הא הש"ס בחולין דף י"א יליף דאין גורל קובע רק בדבר הראוי' ל"ד (והרמב"ם לא המציא דרש זה מעצמו רק ודאי מצא כן בספרא או בתוספתא או בירושלמי) וא"כ י"ל דהרמב"ם הוכיח מכאן דטרפה כשר בשאר קדשים וא"כ לא מצי למעט משום דאינו ראוי לה' והש"ס דלא יליף משה"מ י"ל דהפ"מ הקשה דלמה לא ילפי' דאזלינן בתר רובא מדכתיב זאת החי' דטריפה א"ח וכתב הרשב"א דנ"מ לספק טרפה והרי המהרש"ל כתב דמיעוט חיי' ותירץ דהש"ס קאי למ"ד טריפה חי' וא"כ לדידי' ליכא למעוטא מועמד חי וא"כ ממילא שפיר יליף מרישא של עולה: