אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חולין · דף י.
נבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ והקשה הרשב"א על הרמב"ן דפסק דאם נאבד הסכין קודם שבדקו לאחר השחיטה הבהמה אסורה הלא איתא בברייתא טבל ועלה ונמצאו עליו ד"ח דוקא נמצא עליו אבל מספק לא צריך לבדוק וטבילה כשירה ונראה דבלא"ה קשה אף נמצא עליו ד"ח אמאי לא עלתה לו טבילה דהא קיי"ל דמדאורייתא לא הוי חציצה רק רובה ומקפיד עליו ואפי' על גופו לשיטת תוס' והרמב"ם והלא הוא ספק דשמא בא עליו לאחר טבילה ואפי' בא עליו קודם טבילה אינו רק מדרבנן דמדאורייתא בעינן רובה ומקפיד עליו ושוב ראיתי שהרגיש בזה הפ"י ונראה דהברייתא אתי' כר' יוסי במס' עירובין דף ל"ה בטמא שירד לטבול ספק יש בו מ' סאה אפי' בטומאה קלה הוא טמא דבאיתחזק איסורה לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא (וזה כוונה המג"א סי' קס"א ס"ק ז' דבטבילת כידה אזלינן לחומרא) ובס' שבות יעקב הקשה דהא מד"ת בעינן רובה ומקפיד ולהנ"ל ניחא דאיתחזק אסורה לא אמרינן ס"ד לקונא ולכך גבי חציצה דיש לו עיקר מד"ת אזלינן לחומרה אבל נטילת ידים דאין לו עיקר מד"ת כמ"ש הר"ש במס' תרומת פ"ז מ"ח וכ"כ הכ"מ בפ"ו מהל' ברכות אמרינן ס"ד לקולא אפי' באיתחזק איסורא כמ"ש הפר"ח בכללי ס"ס אות ט"ו וגם י"ל כיון דהשתא ש ש נמצא עליו הוא תרתי לריעותא כדאיתא ריש נדה ואינו נכנס בגדר ספק דנימא ספק דרבנן לקולא ובזה מיושב שיטת הרמב"ן דאיהו מוקי הך ברייתא דטבל ועלה כר"מ במס' עירובין דאף באיתחזק איסורא אמרינן סד"ר לקולא והברייתא מיירי שנמצא חוצץ דבר מעט ולא כל גופו וא"כ אי לאו דנמצא עליו השתא עתה דבר חוצץ ולא הוי תרתי לריעותא וחשבינן כודאי וק"ל:
בסי' א עיין בט"ז ס"ק ו' שהקשה על האגודה ובנקודת הכסף כתב דשמא לא שחט במקום הפגימה לאו ספק מעלי' הוא דדרך הסכין להולך בכולה עכ"ד וצריכן להבין א"כ אמאי מכשיר ר' חסדא ונראה דטעמא דר"ח דמכשיר בשוחט ונמצאת פגומה דאיכא ס"ס כמ"ש תוס' בריש נדה שמא במפרקת נפגם או שמא במיעוט בתרא והנה רש"י כתב בחולין דף ל' ע"ב דגם במיעוט בתרא פוסל חלדה מדאמרינן שחט ב' שליש פסול ה"ה חלדה במיעוט בתרא ממילא גם נפגם הסכין במיעוט בתרא פסיל והשתא ניחא ר"ח דמכשיר בהשוחט בסכין ונמצאת פגומה דאיהו לטעמי' אזיל וכהאי לישנא לקמן דף י"ט דאמר ר"ח ולימא מר מחלוקת וכו' אבל שחט ב' שלישם והגרים שליש ד"ה כשר וממילא גם פגימה אינה פוסל במיעוט בתרא ואיכא ס"ס וכמ"ש תוס' בנדה וסתמא דהש"ס דפסק הלכתא כר"ה כשלא שיבר עצמות משום דקי"ל בשחט ב' שלישים והגרים שליש שחיטתו פסולה וממילא גם בפגימה במיעוט בתרא פסול וליכא ס"ס אבל שוחט שבדקוהו ולא ידע הלכות שחיטה קם דינא של האגודה דאיכא ס"ס שמא שכח השתא ושמא שחט שפיר וק"ל: