אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
ביצה · דף לד.
עוף הנדרס וכו' ומהרש"ל ביש"ש הקשה על פוסקים דפסקו לקולא הלא הוא אבעי' דלא איפשטא ונראה דהפ"י הקשה דמה בעי ר"ז אי מחזקינן ריעותא בי"ט הלא שנינו בהמה מסוכנת אם יוכל לאכול כזית מותר לשחטה בי"ט ואמאי דילמא לא תפרכס אחר השחיטה ומ"ו בצל"ח תירץ דמתני' דבהמה מסוכנת יש לאוקמי' כר"ע דסובר אפילו נפש בהמה במשמע וא"כ יוכל לשחטה בי"ט לצורך כלבים רק שמאתמול לא הוה רק לאדם ומוכן לאדם לא הוה מוכן לבהמה וא"כ אף אם לא הפרכס ליכא איסור תורה בשחיטה כיון דאפילו נפש בהמה במשמע ואינו רק איסור מוקצה שהוא דרבנן מותר מפני הפסד ממון כדאיתא פסחים דף מ"ו ע"ש וא"כ אי נימא דמחזקינן ריעותא בי"ט צריכין לאוקמי' סתם מתני' בהמה כר"ע דאמר אפילו נפש בהמה במשמע דלא כהילכתא דרמב"ם פסק פ"א מהי"ט כר"י ולא מפקינן סתם מתני' לבר מהילכתא וכה"ג כתב המגיד משנה פי"א ה' נזקי ממון הלכה א' ע"ש והנה ראיתי להרב בעל קדושת ישראל שהקשה על דברי המ"מ הנ"ל דאי אמרינן דאין לו קנס צריכין ג"כ לאוקמי' הך ברייתא דקתני מי שחציו עבד וחציו ב"ח נותן חצי קנס לרבו כמשנה ראשונה דלא כהילכתא ולי נראה אף דקיי"ל כמשנה אחרונה מ"מ כבר מצינו סתם מתני' כמשנה ראשונה במסכת פסחים פ' ח' לא יאכל משל רבו אבל משל עצמו יאכל כמשנה ראשונה לשיטת הרמב"ם דמפרש דלא כרש"י אבל מ"ד א"צ גט שחרור לא מצינו סתם כוותי: