אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
ביצה · דף כ:
ד"ה מ"ב וכו' ולא נהירא וכו' ועוד וכו' והקשה המחנה ראובן דלמא הך ברייתא אתיא כמ"ד הבערה ללאו יוצאת ולריב"א ריש פסחים דלדידיה ליכא איסר ביו"ט בהבערה ונראה דהפ"י הקשה על הברייתא דכבשי עצרת ששחטין שלא לשמן וכו' הלא איתא ריש זבחים דקרבנות ציבור סכין מושכתן למה שהן ותירץ דאיתא כמאן דלית ליה לב ב"ד מתנה עליהן ע"ש ומאן שמעת דל"ל לב ב"ד הוא ר"ש כדאיתא ריש זבחים ותוס' כתבו ביבמות דף ו' ע"ב דר"ש דס"ל מקלקל בחבורה חייב ל"ל הבערה ללאו יוצאת דאיצטרך על מקלקל בהבערה א"כ ע"כ סובר הברייתא דהבערה אסור ביו"ט:
שם עוף הנדרס הרמב"ם פסק עוף הנדרס מותר לשוחטו ביו"ט והק' יש"ש דהלא הוא איבעי' דלא איפשטא ונראה לתרץ דהפ"י וכרו"פ הקשו דלמה לא פשיט הש"ס ממתניתן בהמה מסוכנת לא ישחוט רק אם יוכל לאכול כזית צלי מבע"י ואי מחזקינן ריעותא איך רשאי לשחטו כלל דלמא לא תפרכס אחר השחיטה וי"ל דבפסחים דף מ"ז מקשה הש"ס למאן דלית ליה הואיל בהמה מסוכנת אמאי ישחוט ומשני משום הפסד ממון ומקשה הש"ס משום ה"מ שרינן איסר תורה משמע דאיסר דרבנן הוי שרינן ודעת רש"י בביצה די"ב דמד"ת אמרינן מתוך אף דליכא צורך קצת וא"כ מיושב מה דלא פשיט הש"ס מהאי דמסוכנת דלא מחזקינן ריעותא שמא לא תפרכס דשאני התם כיון דליכא איסור תורה דמד"ת אמרינן מתוך שהותרה שחיטה לצורך הנש"ל רק דרבנן הוא ובדרבנן אמרינן שהותר משום הפסד ממון אולי תמות הבהמה אבל עוף הנדרס אין כאן הפסד ממון דאף אם לא ישחוט ביו"ט הרי יוכל להניחו עד אחר יו"ט והפ"ח סי' תצ"ה הביא דבירושלמי פליגי ר"י ור"ל אי אמרינן מתוך בשאר מלאכות זולת הוצאה והבערה וא"כ י"ל דסוגי': דביצה קאי לר"י דס"ל דאמרינן מתוך בשאר מלאכות א"כ ליכא למיפשט ממסוכנת דמותר לשחטו בי"ט הואיל וליכא כאן איסור תורה ובאיסור דרבנן שרינן הפסד מרובה אבל הרמב"ם לטעמי' אזיל דס"ל כר"ש דלא אמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה וא"כ בשחיטה לא אמרינן מתוך ושלא לצורך הוי איסר ד"ת וקשה היאך שוחטין בהמה מסוכנת ביו"ט דילמא לא תפרכס אע"כ דלא מחזקינן ריעותא ושפיר פסק עוף הנדרס מיתר לשוחטן ביו"ט, אלא דהיא גופיה קשיא מדוע פסק כר"ש ולא כר"י דס"ל דאמרינן מתוך בכל מלאכות ונראה דסמכו עצמם על סתמא דתלמודא בפסחים דמ"ד דמקשה ש"ס משום הפסד ממון שרי איסור תורה ומאי קושיא לשיטות רש"י דאמרינן מתיך מד"ת אפי' ליכא צורך קצת וא"כ אין כאן איסר תורה דמד"ת אמרינן מתוך רק מדרבנן בעי צורך קצת וזה יש להתיר משום הפסד ממון ואין לומר דקושית השם הוא מר"ע דס"ל כזית מבית טביחתה ומתיר לשחוט מסוכנת ור"ע ס"ל ריש פסחים דלא אמרינן מתוך ז"א דהלא ר"ע לא אמר יש שהות ביום לאכול רק סתם אמר כזית חי' מבית טביחתה ואולי באמת לא שרי ר"ע רק אם יאכל אף שאינו שהות רק לאכול מבית טביחתה וליכא למידק מר"ע דיוכל לאכול אע"ג דלא בעי למיכל דאמרינן הואיל ומדמקשה ש"ס ע"כ דס"ל סתם גמרא דלא אמרינן מתוך גבי שחיטה, עוד יש ראיית להפוסקים דפסקו דל"א מתוך בכל המלאכות מסוגי' דביצה דף כ"ב מסיק הש"ס דב"ש סוברים אין זוקפין את המנורה דיש בנין וסתירה בכלים וכו' וקשה דבמסכת שבת דף צ"ה ע"א מקשים תוס' ד"ה והרודה כיון דמותר לגבן ביו"ט א"כ נפל ביתו יהי' מוהר לבכות דמתוך ש"ל הותר' נמי שלא לצורך ותירצו דאינו אסור רק מדרבנן וא"כ קשה מאי דוחקיה לאוקמי האי דזוקפין דפליגי ב"ש וב"ה בפלוגתא חדשה אי בנין וסתירה בכלים הלא האי דזוקפין מיירי ביו"ט כמ"ש תוס' שם ד"ה וב"ה וא"כ הוי להש"ס לאוקמי דפליגו בהכי דב"ה לשיטתם דסוברים מתוך בדף י"ב וא"כ בית גמור מותר לבנות ביו"ט רק דאסור מדרבנן דמחזי כעובדא דחול ובזקיפות מנורה לא שייך עובדא דחול וב"ש לשיטתם דל"ל מתוך ובפרט ר"א הוא מתלמידי ב"ש ור"א ס"ל דמגבן ביו"ט חייב מלקות ויותר כראה לרש"י דכתב לעיל הא דיש בנין בכלים הוא רק מדרבנן וא"כ לב"ה דאי"ל מתוך הוי תרי דרבנן ודכ"ע יש בנין בכלים ומזה הוכיחו דל"א מתוך רק גבי הוצאה והבערה וא"פ גבי בנין לא שייך מתוך ובזה מיושב מה שהקשו מג"א סי' תקי"ח סי"ק א' ע"ש ולהנ"ל ניחא דרבא באמת ס"ל דאמרינן מתוך בכל מלאכות וכמ"ש מג"ש והוכיח מריש כתובות אמר ר"פ לרבא מאי דעתך ע"ש חבורה לצורך וכו' ואני מוסיף דבירושלמי פליגי ר"י ס"ל מתוך בכל מלאכות והרי רבא אמר דבכל הש"ס הלכה בר"י לגבי רשב"ל רק מסתמא דתלמודא מוכח דלא כר"י וע"כ:
[ועיין בס' של אמ"ו הרב הגאון זצ"ל אמרי א"ש סימן מ"א שהביא קושי' עצומה מאא"ז זצ"ל על תוס' הנ"ל היאך אפשר לומר דבנין ביו"ט הוי רק מדרבנן א"כ היה אפשר לגמור מן התורה בנין העזרה וניקדשה בעצרת, עיין מסכת שבועות דף ט"ו ע"ב ובאמת יש לישב קושי' תוס' במס' שבת שהקשו דאם מגבן מותר אזי נפל ביתו ביו"ט יעיין שם דהנה הטעם והסברא של התוך י"ל יען שהמלאכה הנ"ל בכלל אך אשר יאכל לכל נפש א"ם יצאה לגמרי מהלאו דלא תעשה מלאכה ואפי' שלא לצורך כמי מותר מ"ה ולפי"ז י"ל בדבר שלא היתה מעולם בכלל לא תעשה מלאכה אין לומר מתוך ועיין תוס' זבחים דף ל"ג ע"א ד"ה א"ל מטונך דדבר שלא נאסר לא שייך הותרה וא"כ מגבן הוי שיער כגרוגרת ובנין בכ"ש, בכ"ש מגבן לא אסור מעולם א"כ צריך אתה לומר מתוך שהותרה מגבן כגרוגרת הותרה נמי בונה בכ"ש ומתוך כזה לא מצינו בש"ס אני נכדו מנחם דייטש]: