אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט
שאלות ותשובות מחלק יורה דעה · סימן ל
לולא דמיסתפינא הייתי אומר במה דקיי"ל באיסור הדבוק בחתיכה דבעי' בחתיכה עצמה ס' נגד האיסור ובליכא ס' בחתיכה עצמה בעי' ס' נגד כל החתיכה שיש בזה ב' טעמים. א' משום דממהר לבלוע. ב' שמא יצא פ"א לחוץ עיין פרמ"ג במ"ז (סי' ע"ב סק"י וסי' צב ס"ק י"ב) נלע"ד דלטעם ממהר לבלוע דוקא שאר כל החתיכות אין מצטרפות עם החתיכה שהאיסור דבוק בה לבטל האיסור הדבוק אבל הרוטב שבקדרה הוא מצטרף עם החתיכה לבטל האיסור הדבוק דנגד הרוטב אין לומר שהחתיכה שהאיסור דבוק בה תמהר לבלוע מהאיסור ביותר מהירות מהרוטב דכיון דהרוטב מקפת את החתיכה ואפי' בחתיכה שסמוכה לדופן הקדרה עכ"פ הרוטב מחלחל בין הקדרה לבין החתיכה ומקודם מתחמם הרוטב ואח"כ מתחממת החתיכה באמצעות חמימות הרוטב ממילא אי אפשר לומר שהחתיכה ממהרת לבלוע קודם להרוטב דהא טבע הרוטב להוליך ולפעפע הבליעה והבליעה באה בסיבת הרוטב או השומן וממילא א"א לומר שהחתיכה גופה תמהר לבלוע מהאיסור הדבוק בה קודם להרוטב ומסתברא שע"פ טעם זה הרוטב עכ"פ מצטרף עם החתיכה לבטל האיסור אנא דשאר החתיכות אין מצטרפות עמה אבל לטעם החשש שפ"א יצא נחוץ גם הרוטב אינו מצטרף עם החתיכה לבטל האיסור הדבוק והא דבמונח ואין דבוק נסבי' לי' טעם משום שהרוטב מקיפי מכל צד עי' פרמ"ג במ"ז (סי' צ"ב ס"ק יב) היינו לענין צירוף שאר החתיכות ג"כ אבל לצרף את הרוטב לבד גם בדבוק מצרפי' לטעם דממהר לבלוע אמנם דעת הפוסקים ז"ל לא משמע כן ולא מצאתי במחברים ז"ל שיחלקו בזה ובטלה דעתי הקלושה. וחתני הרב מ' חיים ישכר נ"י הראה לי דברי התוס' חולין (דף קיב:) ד"ה הלכתא הובאו בט"ז (סי' צה סק"ח) שהקערות הנוגעות במחבת נפלט טעם מזה לזה והוה טעם שני באיסור אף שאין בלוע יוצא מקדרה לקדרה בלא רוטב עיין ש"ך (סי' קה ס"ק כב) ואין מזה סתירה לדברי דנהי שי"ל שבולע בלא אמצעות הרוטב מ"מ א"ל שממהר לבלוע קודם להרוטב: