אור ברסלב
אגודות אזוב מדברי שאלות ותשובות מחלק יורה דעה › סימן כב

אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט

שאלות ותשובות מחלק יורה דעה · סימן כב

סימן כא

נשאלתי באחד שהי' רגיל להפריש מעשר מתבואותיו או ממעותיו קרן וריוח אם מותר לקנות אתרוג לצאת בו הוא ואחרים:

תשובה ביו"ד (סי' רמט ס"א) בהג"ה ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה כגון נרות לבהכ"נ או שאר דבר מצוה רק יתננו לעניים. ובבאה"ג ביאר פי' כשבלא"ה מחוייב עכ"פ לעשות מצוה זו ורוצה לפטור ממנה במעשר אינו רשאי אבל אם רוצה לעשות בו מצוה שעדיין אינו מחוייב בה רשאי והנה מדבריו משמע אע"ג שלא יהי' המעות לעניים כמו נרות לבהכ"נ מ"מ כל שאין המצוה רמיא עלי' מותר לעשותה ממעשר שלו ובמה שמחלק בין מצוה דרמיא עלי' ללא רמי' עדיין עליו נ"ל שהוא משום כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין כעין שאמר לענין הקרבנות ולמדוהו מקרא וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר במנחות (פ"ז מ"ו):

אמנם דעת הט"ז נראה דדוקא אם המעות אינם נשתנים ובאים ג"כ ליד עניים אבל היכא שלא יבואו לעניים אף שאין המצוה רמי' עלי' אסור והיינו מדכתב דמותר לקנות מצות בביהכ"נ ע"מ לשלם ממעות מעשר משום דהמעות אזלי לצדקה משמע דוקא משום שהמעות אזלי לצדקה ויבואו לידם של עניים אבל בלא"ה אסור מיהו יש לדחות ולומר דמ"ש דהמעות לצדקה אזלי היינו לצורך צדקת בהכ"נ ולא שבאין לעניים ודע שמדברי שו"ת מנחם עזרי' שהביא בבאה"ט ובש"ך וט"ז הביאו כן בשם הדרישה שכ' בשם הר' מנחם שמותר ליתן מעות מעשר כדי להיות בעל ברית או להכניס חתן לחופה ולקנות ספרים להשאילן לאחרים נראה קצת דס"ל נמי שבעי' שיבוא המעות ליד עניים כמו היכא שנותן מעות לעני להיות בעל ברית ולהכניס חתן לחופה וכן ספרים כיון שלומדים מהם הו"ל נמי כחילו בא המעות ליד עניים. אבל נרות לבהכ"נ דלאו על עניים רמיא ואין ייתור בזה המעות רק לעשירים ולכיס של צדקת בהכ"נ אבל עניים לא מרווחי מידי אסור. ומה"ט השמיט הא דנרות לבהכ"נ ובשו"ת שבות יעקב ח"ב (סי' פ"ה) כתב וז"ל וכן כל המצות שאינן לעניים ממש כגון להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה פסקו האחרונים הש"ך והט"ז דאין לקנות ממעות מעשר וכן לקנות ספרים אם לא שאין יכולת בידם ולא הי' עושה אותן המצות כו' ולענין קניית מצות בבהכ"נ כתב בשו"ת פני, יהושע דמותר לפרוע מהן ועיין בט"ז (סי רמ"ט סק"א) שמחלק בדבר כו' עכ"ל השו"ת שבות יעקב משמע דבעי' דוקא שיהיה המעות לעניים רק שא"צ ממש עניים וסגי לקנות ספרים כיון שהעניים לומדין מהן רק שהתנה שיהי' מצוה שלא הי' עושה אותה מבלעדי המעות ההם. והעלה עוד בשו"ת שבות יעקב שמי שנוהג להפרישו דינו כדין מעשר עני וא"כ צריך להיות שיבוא לעניים עיקר ההנאה מהם עכ"פ והיינו שיבוא עכ"פ למצוה שלא הי' עושה אותה בלעדי המעות ההוא [ודע שמש"כ בשו"ת שבות יעקב שם וכ"ה בשו"ת הר"י סג"ל (בסי' נ"ד) דהמרבה במעשר כספים ותבואה בזמנינו מעשרותיו מקולקלין תמוה לכאורה בעיני דהא קלקולו רק לפי שהטבל מעורב בו כדכתב רש"י עירובין (דף נ.) ד"ה פירותיו וכ"ה בקידושין דף נא.] וא"כ לקנות אתרוג כשר נראה דאסור דנהי שהעניים ג"כ יהנו ויצאו בו ודומה קצת לקניית ספרים שהעניים לומדים מהם מ"מ כיון דלאו לעניים ממש הוא ובעי' שיהי' מצוה שלא הי' עושה אותה בלי המעות מעשר ובאתרוג ליכא למימר הכי ועוד הא אתרוג הו"ל מצוה דרמיא עלי' חיובא ולא משמע ששום א' מהפוסקים יחלוק ע"ד הבאה"ג שהתנה שיהי' מצוה דלא רמי' עלי' א"כ אסור להוציא מעות מעשר לכגון זה ובכה"ג כתב דבעי' שיבוא המעות לעניים דוקא ועיין שו"ת פני יהושע חלק א (סי' ב) ועדיין יש לעיין אם בלא"ה הי' קונה אתרוג כשר אם יוסיף ממעות מעשר לקנות מהודר כדי שיברכו עניים ג"כ עליו מיהו לא דמי לספרים דנצטוו עניים על ת"ת ולא סגי בלאו הכי אבל על הידור מצוה לא רמי' חיובא עלייהו:

תוכן העניינים

אגודות אזוב מדברי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה