אור ברסלב
אגודות אזוב מדברי שאלות ותשובות מחלק אורח חיים › סימן טז

אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט

שאלות ותשובות מחלק אורח חיים · סימן טז

סימן טו

עובדא באה לפני במחבת שהשתמשו בה חמאה רותחת בז' של פסח שהתיכו בה שומן אווז בח' של פסח קודם מעל"ע ומאותו שומן נתנו לתוך פת הצנומה בקערה שכבר היה בו שומן אווז כשר יותר מהשומן טרפה אלא שבין הכל לא היה המך נגד השומן הטרפה והיה עדיין התערובות בצונן קודם האפי':

והנה שומן אווז בחלב דרבנן וטיגון ג"כ דרבנן עי' פרימ"ג ביור"ד (סי' פז ס"ק ב) בש"ד ובנ"ד שהשומן האסור מדרבנן נתערב עם שומן אווז כשר ועם בצים ולחם מין במינו וד"א דמה"ת אמרי' סלק את שאינו מינו ומינו רבה עליו ומבטלו ומדרבנן הוא דבעי' ס' וכיון דהאיסור הוא דרבנן והשיעור דרבנן ואחר שכבר עברה לילה בין בישול החלב והבשר. ובשביל שמחת יו"ט הוריתי להוסיף על התערובות ההוא שומן ביצים ולחם בכדי שקודם האפי' יתבטל השומן איסור בס'. ועיי' פרימ"ג (סי' צט סקי"ב) במ"ז אולם חכם א' תפס עלי מכח דברי המג"א (סי' שכג סקי"ד) שהביא בשם התה"ד (סי' נד) והובא בפרימ"ג יו"ד (סי' צט סקי"א) בש"ד דבשבת ויו"ט אין להוסיף על האיסור בכדי לבטלו משום שהרי הוא מתקן את התערובות:

ולענ"ד דבריהם הקדושים מרפסין איגרין דהיאך אפשר לאסור ביו"ט דבר הנראה כמתקן כשהוא לצורך אוכל נפש והא לצורך אוכל נפש הותרה אפי' מלאכה דאורייתא ומכ"ש שבות דמיחזי כמתקן שהותר לצורך אוכל נפש ועי' מרכבת המשנה (פ"א הט"ז מהל' יו"ט) שנראה. מדבריו דאם היה רחיצת כל גופו בכלל צורך או"נ לא היה נאסר משום גזרת מרחץ דלאוכל נפש הכל מותר ומכ"ש שבותים. וכעין זה כתב המרכבת המשנה (פ"א ה"ז) דאין סברא להקל במכשירין יותר מבאוכל נפש ואע"ג דהנהו מכשירין הו"ל כמו אוכל נפש שניתנין באו"נ כמ"ש (סוף פ"א ה"ח) אין סברא להקל בה והה"נ דאין סברא להקל במלאכה ממש יותר מבשבות דנראה כמתקן וכן נראה מדברי הרמב"ם (פ"א ה"א וה"ד) מהל' יו"ט דלצורך או"נ הכל מותר ושם (בהל' יז) דלצורך או"נ הותרה כל מלאכה וכל מה שדומה למלאכה ומה שהוא משום שבות שהראה המרכבת המשנה שכיון להדינים שבהל' שבת (פכ"א כב כג וכד) ובפכ"ג שם נתבארו כמה דיני מתקן ומבואר דאפי' לתקן מותר לצורך או"נ (ובפ"ב הג"ד) כ' הטעם לשאין רואין מומי קדשים ביו"ט משום גזרה דמומי יו"ט ולא כתב משום מתקן והראב"ד ג"כ לא הביא הטעם משום מתקן והיינו דס"ל דלצורך או"נ אפי' לתקן מותר ביו"ט [ולקמן אבאר שדעת רש"י שכתב משום מתקן אינו סותר כלל לדברינו (ובפ"ב ה"ז) מבואר דמותר לתקן האוכל במספרים היכא דמיטרח לתיקוני בלא מספרים עי' לחם משנה אלמא דלצורך או"נ מותר לתקן ובהל' ח' דמותר להפריש חלה מעיסה שנילושה ביו"ט ואע"ג דמתקן טבלים ושנילושה מעיו"ט הוא דאסור לתקן משום שאפשר לעשותו מעי"ט [ועיי' הגמי"י (פ"ג ה"ב אוק"ב) בשם הראבי"ה דאפי' בשר שנשחט מעי"ט מותר לנקר ולא אמרינן דהוה מתקן הבשר לאכילה ולכאורה צ"ע דהא אפשר לנקרו מעיו"ט ואולי מיירי בסבר שלא יצטרך להבשר ביו"ט וכמו שנראה בלח"מ (פ"ג ה"יא) דאם סבר שלא יצטרך מותר לעשות אפי' דבר שאפשר לעשותו מעיו"ט ועי' ביצה (דף יד) ואין כל הקדירות צריכות תבלין וברש"י שם ומשמע דבלא ידע קודם יו"ט שיצטרך לו מותר והא דלא אמרינן הכי בחלה י"ל דהו"ל לאסוקי אדעתיה דבעי לה כהן וצ"ע בחלה בזמה"ז שנשרפת אם מותר להפריש כשסבר שלא יצטרך הלחם ביו"ט או דיש לחלק בין ניקור בשר שאינו רק מפריד את האיסור ומותר אפי' אפשר לעשותו מעיו"ט ובין הפרשת חלה שעושה תיקון בגוף האוכל וכשאפשר לעשותו מעיו"ט אסור לתקוני ביו"ט. מיהו בלא"ה אין שום קושיא דהראבי"ה סובר דבחלה אפי' עיסה שנילושה מעיו"ט מותר להפריש ממנה ויש לעיין להטעם שכתב המרכבת המשנה דאסור להפריש חלה משום מקדיש ונילושה ביו"ט הו"ל כמקדיש חגיגתו ביו"ט א"כ ראוי להתיר לנקר אפי' של עיו"ט דבניקור לא שייך מקדיש ולתקן מותר. עי' במרכבת המשנה במקומות שאביא לקמן] ועיי' (פ"ד ה"ח) בשפוד שנרצף ובפציעת קנה שכתב המ"מ דהרמב"ם לא ס"ל כר"י במכשירין ומש"ה אסור אבל למאן דמתיר מכשירין מותר לתקן לצורך או"נ וכן בהשחזת סכין (בהלכה ט ובהלכה יז וי"ח) בטבילת כלים שנטמאו ביו"ט שהוא כמתקן עיין מ"מ הל' י"ז ורבא אמר משום שהוא כמתקן כלי אלמא דכל תיקון שהוא לצורך אוכל נפש היכא דליכא טעמא אחרינא לאיסורא אין לאסור משום מתקן:

האמנם מספ"ד הכ"ו שאין מגביהין תומ"ע ביו"ט משמע שאסור לתקן ביו"ט אפי' רוצה לאכול בו ביום ויש ליישב שהוא משום שהיה אפשר להפריש מעיו"ט דהא עכצ"ל שנתמרח קודם יו"ט וכמש"ל גבי איסור הפרשת חלה ובהכי ניחא לי (בפכ"ג הט"ו) מהל' שבת המגביה תומ"ע בשבת או ביו"ט שהראה המ"מ למשנה דתרומות שהובאה בביצה והוה תמוה לי דהא במשנה שם איתא רק לענין שבת ולא ביו"ט. ואע"ג דהתם בביצה לענין יו"ט קאי מ"מ י"ל דוקא על מיו"ט לשבת אבל ליו"ט גופיה י"ל דמשום או"נ מותר ולפמ"ש דאפי' לצורך או"נ ולאותו היום אסור משום שאפשר לעשותו מעיו"ט ניחא ועמש"ל אלא שצ"ע (מפ"ב ה"ט) בדין עומד על המוקצה שמבואר דלעשר אסור ביו"ט ומה"ט נקט מוקצה וק"ל דהא קודם יו"ט אכתי לא נגמרה מלאכתו ולא חשיב אפשר להפריש מעיו"ט שהרי ע"י שיו"ט קובע אפי' ארעי הו"ל נגמרה מלאכתו למעשר ובא לכלל חיוב ואפ"ה אסור לעשר ובאמת צ"ע למה לא דמי לעיסה שנילושה ביו"ט דהא ע"י דין קביעת יו"ט נתחייב ויש לחלק והא דאסור לסנן החרדל בספ"ג ומשמע דאפי' לצורך אכילה ביו"ט אסור. ואפי' לא הי' אפשר לעשותו מעיו"ט לאו היינו משום מתקן אלא משום שראוי לאכילה בלא סינון אבל בלא"ה כל לצורך או"נ מותר אפי' לתקן:

והנה ע"פ הראיות שהבאתי שמותר לתקן ביו"ט לצורך אכילה נלע"ד דאין ראיה כלל מדברי המג"א בשם התה"ד די"ל דהא דאסור להוסיף ביו"ט היינו היכא שאינו לצורך אכילה ביו"ט דבכה"ג שפיר אסור משום מתקן. ויש ליישב קו' המחצית השקל ע"ד המג"א (סי' שכ"ג) שכ' דין הוספה על מים שלנו בשבת והק' דהא בשבת לא אפה וכתב הוא שצ"ל ביו"ט שראוי לאפות ממנו. ולפמ"ש דע"כ לא איירי כשצריך להמים לצורך אפיית אכילת יו"ט ואיירי במערב לצורך אפיית חול א"כ בשבת נמי י"ל ובמערב לצורך אפיית חול ומה שהק' להם מהרביית עצים על עצים מוקצים שנפלו לתוך התנור ואע"ג דהתם מבעיר העצים ביו"ט והו"ל לצורך יו"ט דלא הוה בי' איסור מתקן יש ליישב משום דהבערה הותרה אפי' שלא לצורך או"נ ובכה"ג דוקא כשאינו מתקן אבל כשהוא מתקן אסור להבעיר כשאינו לצורך או"נ וכה"ג כתב המרכבת המשנה (פ"א ה"ו) ביישוב השגת הראב"ד ז"ל:

אולם אחרי העיון בתה"ד ראיתי שהביא דברי רש"י ביצה (דף כו.) שכתב בטעם שאין רואין מומי בכור ביו"ט משום מתקן ומשמע דאפי' לאכול בו ביום כנראה מלשנא דסוגיא דהתם יעלה וישחט וכדי שלא יקשה עלינו מדברי רש"י ז"ל הוה דחיקנא נפשאי שדברי רש"י הם רק באמת היכא שהוא שלא לצורך או"נ ונתתי שמחה בלבי שראיתי בס' מרכבת המשנה (פ"ב ה"ד) שכתב דגזרו ראיית מומין אטו שמא ישחטנו ומבואר כן בדבריו שם כמה פעמי' שגזרינן שמא ישחטנו וצ"ל ע"כ דאיירי שאינו רוצה לשחטו וא"כ שפיר הו"ל לרש"י ז"ל מתקן שלא לצורך או"נ. עוד אפשר לומר דאסור כיון דהוה אפשר לעשותו מעיו"ט ובזה מיושב מה שהקשה המרכבת המשנה (ה"ג) לטעם מתקן ודן הדין אפי' ראוהו מעיו"ט היאך יגמור ההיתר ביו"ט והא הו"ל מתקן וכן למה בנולד ביו"ט ומומו עמו מותר והא הו"ל מתקן [ובאמת רש"י ז"ל תי' קו' זו משום דלא איתחזיק איסורא דהא איירי שם בדיתבי דייני התם ואע"ג דלדידן דאין מוקצה לחצי שבת לא בעינן לאוקמא בהכי אכתי י"ל כיון דאין מוקצה לחצי שבת לא איתחזיק באיסור כלל ואכתי צ"ע] ולפמ"ש א"ש דכיון שראוהו מעיו"ט ולא נגמרה הוראתו מעיו"ט וכן בנולד ומומו עמו דהו"ל א"א לעשותו מעיו"ט שפיר מותר לתקן לצורך או"נ ואפי' לרש"י לא שייך בכה"ג איסור מתקן ונהי דהוה מצי לשאול מעיו"ט אם נעשה בגרמת אדם מ"מ השאלה עצמה לא מיתסרא רק ההוראה וכל כמה שלא שאל לא מצי להתירו א"כ אין התירו נקרא אפשר לעשותו מעיו"ט ומכ"ש היכא שלא הורה בה לפי שהי' מסופק בהוראתו אם הוא מום קבוע ששוחטין עליו וכעין סברא זו בלח"מ (פד הי"ב):

ואודה ה' שהנחני בדרך אמת שמצאתי במרכבת המשנה (פכ"ג) משבת (ה"ל ח' וט' ופ"ד הכ"ו) מיו"ט שהביא בשם הרלב"ח (שאלה טז) דביו"ט מותר לתקן כשהוא לצורך אז"נ ושמה"ט כתב הרמב"ם בהגבהת תרומה כמתקן בשבת דביו"ט לא שייך מתקן ומה שלא נראה להגאונים ז"ל טעמא שכתבתי משום שאפשר לעשותו מעיו"ט אולי י"ל דוקא במלאכה גמורה אסור כשאפשר לעשותו מעיו"ט אבל בדבר שאינו מלאכה רק שנראה כמלאכה או בשבות בכה"ג מותר אפי' אפשר לעשותו מעיו"ט וטעמא י"ל עפמ"ש הרמב"ם דאפשר לעשותו מעיו"ט אסור מדרבנן וי"ל בדאורייתא אסרו באפשר לעשותו מעיו"ט ולא בדבר שאסור מדרבנן. ועיין במגדל עוז (פ"א הא"ב) משבת בצירוף דרבנן מש"ה ממתקין החרדל ביו"ט כדאיתא שבת (קל"ד) וכן לשיטת רש"י שבת (ד' מ"ב.) דגחלת היינו פסולת מ"מ אסיר מדרבנן ואע"ג דאפשר למתק מעיו"ט וצ"ל דדוקא בדאורייתא צורכי אוכל נפש שאפשר לעשותן מעיו"ט אין נעשין אבל בדרבנן אפי' אפשר לעשותן מעיו"ט מותר ועי' בש"מ ב"מ (ד' צג:) בשם הריטב"א גבי עושה בגפן זה דדבר שאינו עושה מדין תורה מב' טעמים לא יתקנו חכמים:

והנה עמש"כ המרכבת המשנה (בפכ"ג ה"ט) דאע"ג דמותר לתקן מ"מ משום תיקון התרומה אסור שהתרומה אינה לצור ך או"נ הוה ק"ל והא מ"מ לצורך אכילת החולין הוא שא"א לאכול החולין אם לאי פריש וצ"ל דס"ל דוקא אוכל נפש ליו"ט לחוד הותר ולא ליו"ט ולחול. ותמהני מהא דממלאת אשה (בפ"א ה"י מיו"ט) דאע"ג שהוא ליו"ט ולחול שרי כיון שיפה הוא ליו"ט. ועיין בטור דאפי' פי' לחול שרי משום שגורם טעם טוב בתבשיל אע"ג דמשום אשבוחי לחוד כמו סינון חרדל ומה שראוי בלא"ה לא שרי' ומכ"ש בתרומה דא"א בענין אחר ולכאורה רציתי להביא ראיה דליו"ט וחול אסור לתקן מהלבנת רעפים (בפ"ג הי"א) אע"ג שהוא לצורך או"נ וצ"ל משום שמתקן ליו"ט ולחול אמנם אין מזה ראי' דהתם טעמא משום דמכשירי או"נ לא דחי דלא קיי"ל כר"י בהנך מכשירין. ועיין מרכבת המשנה (פ"ד ה"ב) ועיין הג"מיי (פ"ב חו"ק ה) שהביא בשם ס"ח מהלבנת טרפא דמשום תיקון ליכא שנראה כמחמם לאפות תחתי' אבל בלא"ה הי' אסור אע"ג דמשום מכשירין ליכא דנראה מדבריו דס"ל כרי' במכשירין וצ"ל משום שמתקן לחול ג"כ ועיין השגות פ"ד ה"י שכ' ומכשירין כו' והוא שיהיה דבר הצריך ולא יהיה בו תיקון לחול וכעת צ"ע:

ובמה שהעלה הרלב"ח דנהי דמשום מתקן מותר להפריש ש תרומה מ"מ אסור משום מקדיש צ"ע למה יאסור להקדיש לצורך או"נ והא א"א בלא"ה. ועוד דהא גם ההקדש הוא לצורך יו"ט דהא יתננה תיכף להכהן איברא דלפמ"ש דלא מיתסר משום שאפשר לעשותן מעיו"ט דבדאורייתא הוא דאסרו ולא בדרבנן:

והנה כבוד אאמ"ו הגאון מוה' ישכר ז"ל הכ"מ הביא ראי' לדעת הרע"ב (פ"ר מ"ג) דעירובין דבב' שבותין מודה רבי דגזרי' עליהם ביהמ"ש מנזיר (ד' כט:) ודלמא שאני משום דמיחזי כתרין איסורין מדרבנן והיינו דב' שבותין הו"ל כדאורייתא:

מעתה י"ל משום מתקן לחוד הי' מותר לצורך או"נ אע"ג שאפשר לעשותו מעיו"ט דמדרבנן הוא אבל אחרי שהעלו שאסור גם משום מקדיש והו"ל ב' איסורין דרבנן אין להתיר לצורך או"נ כיון דהוה אפשר לעשותו מעיו"ט דב' איסורי דרבנן כדאורייתא דמי' והיכא שהי' אפשר לעשותן מעיו"ט אסור לעשותו כמו באיסור תורה ויש לחלק וצ"ע ואין להשיב ממש"כ הלח"מ (פ"ג ה"י) ד"ה אבל בשם הר"ן וכ"כ (בפ"ד ה"י) דאפי' ע"י שינוי אסור באפשר לעשותן מעיו"ט ואע"ג דע"י שינוי הוא רק דרבנן די"ל באיסור תורה אפי' ע"י שינוי שהוא דרבנן אסור באפשר לעשותן מעיו"ט אבל באיסור דרבנן בלחוד י"ל דמותר דדבר שע"י גילגול נעשה דרבנן חמיר מעיקרו דרבנן ועיין ביו"ד בש"ך סי' צ"ח סק"ז) בענין איסור דרבנן ושיעור דאורייתא ואיסור דאורייתא ושיעור דרבנן. וקצת נראה ראי' לדברי מדברי הלח"מ (פ"ד הי"ב) שחילק דבאפשר לעשותו בשחיקת סממנים שהוא איסור תורה משום טוחן בעי' טעמא שמפיגין אבל הכא הוה ציר באמצע שלא נאסר אלא אטו ציר מהצד עייש"ה מבואר דס"ל דבשבות או גזרה אפי' באפשר לעשותו מותר והנאני אף שיש לחלק:

והנה הבאתי ראי' דהעיקר כתי' הא' של הלח"מ (מפ"ד הכ"ב) הנחתום מודד תבלין וק' קי' הלח"מ דאפשר למדוד מעיו"ט ותי' הב' של הלח"מ לא שייך כאן וצ"ל כמ"ש כיון דמדידה גופה מדרבנן היא דאסור אע"ג שאפשר לעשותה מעיו"ט שרי. אמנם לפמש"כ המרכבת המשנה (פ"ד הי"ב) ליישב קו' הלח"מ משים דאין כל הקדירות צריכות תבלין ולא הי"ל למידע מעי"ט אין מכאן ראיה ויש לעיין ברמב"ם (פ"ד ה"א) שנתן טעם על שאין מוציאין אש ביו"ט שאפשר להוציאו מעיו"ט וצ"ל דאיירי היכא שיש בו איסור תורה אבל באיסור דרבנן מותר משא"כ להראב"ד שהטעם משום נולד והכנה אפי' באיסור דרבנן אסור להוציא וצ"ע בהל' שבת בדיני הבערה איזהו הבערה שאסורה מה"ת ואיזהו דרבנן. אמנם ממגבן (בפ"ג הי"ב) שאסור משום שאפשר לגבן מעיו"ט אע"ג דמגבן אסור משום שבות כמבואר בפ' המצניע לרבנן וממה שאין מפרישין תומ"ע ביו"ט ועיסה שנילושה בעיו"ט אין מפרישין ממנה ביו"ט אע"ג דאיסור מעשר הוא דרבנן כמבואר בפכ"ג משבת ועמש"ל בדברי הרלב"ח וכעת צ"ע:

מעתה תבנא לדינא בנ"ד דאפי' אם נאמר דאסור לתקן ביו"ט לצורך או"נ מ"מ מבואר ברמב"ם (פ"ד הי"ז וי"ח) דכלי שנטמאה בטומאה דרבנן מטבילין אותה ביו"ט. וה"נ בבשר עוף בחלב איברא דמדברי המג"א והתה"ד לכאורה לא משמע הכי דהא בכל איסורי תורה אין מוסיפין ודבריהם רק לשיטת המחבר ביור"ד (סי' צט) דבאיסור דרבנן מותר להוסיף אלמא דס"ל דאפי' באיסור דרבנן אין להוסיף ולתקן ביו"ט דהא עלה קאי ואכתי י"ל דקאי להוסיף על מים שלנו וסכך וכדומה דהוה דאורייתא ומותר להוסיף ועי' פרימ"ג (סימן צט סקי"א) בש"ד שהביא דברי המג"א (סימן שכג סקי"א) בשם המ"מ הל' יו"ט דבאיסור דרבנן שאינו ראוי כלל אסור להוסיף א"כ אפי' בבשר עוף בחלב אין מוסיפין:

ועיין במ"ש הכותב לס' משל"מ (ספ"ה) מהל' מעשר להתיר לעשר בשבת דבר שלא נגמרה מלאכתו עד שבת ולצורך השבת שיש להעיר עליהם מדברי המ"מ. עוד י"ל נהי דבאיסור דרבנן ושיעור דאורייתא אין להוסיף ולתקן ביו"ט מ"מ בשיעור דרבנן מותר להוסיף ולתקן ביו"ט דשיעור דרבנן קיל טפי מאיסור דרבנן וכמש"ל בשם הש"ך (סי' צח סק"ז):

עוד י"ל כיון שכבר עברה לילה נהי דלא קיי"ל כהסוברים דלילה פוגמת מ"מ י"ל דהו"ל כמו כלי שנטמא במעלות דחומר בקודש שמטבילין כמבואר שם מיהו גם בזה יש לחלק עם דברי המ"מ שם כיון שראוי עכ"פ לתשמיש דבר טמא:

עוד בנ"ד שהתערובות נעשה ביו"ט הו"ל כבכור שנולד ומומו עמו דאפי' לרש"י לא מיקרי מתקן כיון דלא איתחזיק איסורא ונהי דרש"י כתב שם דאיירי בדיתבי דיינו התם כבר כתבתי לעיל די"ל שכ"כ למאי דאיבעי' לן אי יש מוקצה לחצי שבת ולא למסקנא ועוד דוקא בכור שאיסורו ברור היכא שאין בו מום הו"ל איתחזיק איסורא היכא דלא יתבי דייני התם אבל שאר דבר איסור שאין הדין ידוע לכ"ע כל זמן שלא הורה בם חכם לא איתחזיק עדיין באיסור ולא נקרא מתקן וה' יראני נפלאות בתוה"ק:

תוכן העניינים

אגודות אזוב מדברי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה