אור ברסלב
אגודות אזוב מדברי שאלות ותשובות מחלק אבן העזר › סימן ג

אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט

שאלות ותשובות מחלק אבן העזר · סימן ג

סימן ב

שאלה זו נשאלה מאת כבוד אאמ"ו המנוח ז"ל. וענותו תרבני להציע השאלות האלו לפני במעט פלפול כ"א במראה ראשי הפרקים והוא ז"ל ציוה עלי לעיין בדינים ההם ולפלפל כיד ה' עלי ע"כ בטרם העלות דברי עלי גליון אעתיק דברי קדושתו כפי מה שבאו במכתבו וז"ל:

ב"ה יום ד' נצבים וילך ך' אלול תר"י לפ"ק שוי"ר לכבוד בני הרב המאה"ג מ' מיכאל דוב נ"י הנני כותב שאלה אחת ותשאלנה עם פלפול מהרבנים הגאונים אבד"ק קאליש ולעסלא:

אשה שנתאלמנה ונולד לה בת ונתנתו למינקת מיום הולדה ויש לה סניפים להיתרא (א) שהכניסה לו שני אלפים זהו' ומתנות שלש מאות זהו' בתשו' אמונת שמואל (סי' ב' וסי' ד) איתא הכניסה לו שיעור שני שפחות פטורה מהנקה ולא הוה מנקת חברו ובכנסת יחזקאל כ' דוקא שפחות כנעניות שעובדים לעולם ובזה"ז אין לנו ע"פ דינא דמלכותא עבד ע"י מילה וטבילה או שפחה ע"י טבילה וגם השיגו בעלי תשו' על דברי אמונת שמואל (ב) בזמנינו זה כל העזבון ביד האלמנה והיא אפוטרופסת הראשונה ואם נתנתו למינקת ויצטרך הולד מסמוס ביצה וחלב יבמות (דף מ) או המינקת תצטרך רפואות הלוא הכל בידה וא"צ למיתבעינהו ליורשים ובנ"ד שמעתי שקבלה האלמנה בערכאות שהיא תתן מעזבונה לולד ואין לה כח להכניס לבעל שני שום דבר נגד ההתחייבות שלה בערכאות ועיין בשו"ת חמדת שלמה (חאה"ע סי' ו' ז') (ג) שני ילדים הניקה בחייו רק א' הניקה ג' רבע שנה והשני חצי שנה ויותר לא יכלה להניק וכל שאינה ראוי' להניקה שתי שנים פטורה מלהניק ג' רבע שנה או חצי שנה וראוי ליתן למינקת בריאה וחזקה להניק שתי שנים כקצבת חז"ל במס' כתובות (דף ס) (ד) הילד שנולד באלמנותה אינו ראוי להניק אצלה כי עוד שני ילדים לא הניקתה כלל ע"פ הרופא דאקטיר מומחה וישראל. ונהי דב' פעמים לא הוה חזקה לרשב"ג מיהו בדרבנן סמכינן ארבי דאמר בתרי זימני הוה חזקה ובנתנתו למינקת לא הוה בגדר פיקוח נפש שניחוש לדרשב"ג (ה) כבר עשתה שידוך שלא בידיעתי ונתחייבה קנס אלף זהו' (ו) המסחור שלה יהי' ח"ו לטמיון אם לא יהי' להאלמנה נושא ונותן ומשגיח ע"ז (ז) המשודך לא קיים מצות פו"ר כי בחור הוא החתן ועיין נוב"י מהד"ת (ח) קודם החתונה הי' לה ולד ונהי דלא נחשב' כמופקרת אלא לשנים ושלשה בני אדם וגם אפשר מה שהיא מופקרת קודם נישואין לא מהני כלל כיון דבמשך הנישואין היתה בחזקת מושתמרת א"כ אין להקל. ועיין בס' צלעות הבית לבית מאיר (סי' ה) ומ"ש דוקא בשלשה פעמים קשה לי דהא קיי"ל כרבי ובתרי זימני הוה חזקה כדאי' בתוס' חולין (מ"ז:) ועל זה יש להשיב כל עניני מעוברת חברו או מינקת חברו הוה ענין פיקוח נפש ובמקום פיקוח נפש קיי"ל כרשב"ג דבתלתא זימני הוה חזקה ולא בשני פעמים ואע"ג דאינו פ"נ ממש בענין גדר פ"נ החמירו אפי' בדרבנן דבעי' ג"פ וכן משמע בצלעות הבית ובנוב"י ועיין בתשו' הריב"ש (סי' קי"ג) ובחי' בכור שור חולין (דף נח:) השייך ליו"ד (סי' פ"ד וק'):

מיהו אחר המתנת ט"ו חודש יש לצדד כמ"ש בס' פ"י כתובו' בקונטרס אחרון והובא בחמדת שלמה סי' הנ"ל. וקשה עלי לסמוך ע"ד אע"ג דבעתים הללו מצפים הנשים כאלה הפשוטים יותר על משא ומתן וטב להן למיתב טן דו מלמיתב ארמלו והילד בעיניהם כאפם ותוהו וחייו אינו חיים מחמת שמעכב מ"מ חלילה לנו לפרוץ גדר אבל במקום המתנה ט"ו חודש הניחו לנו רבותינו סניף ע"פ שאלת הרבנים. ואתה ראה ללמוד סוגיא זו ובמקומות המובאי' בספרי' בבית מאיר ובשו"ת מקום שמואל ובסוף ס' בני אהובה ובבית יעקב ובחכם צבי ובנוב"י (חאה"ע סי' ל"ג) ובמהד"ת (סי' לה) וכתוב להגאונים וברר דבריך:

האמנם מצאתי בס' חמדת שלמה שהקיל אפי' תוך ט"ו חודש בתשובה אחת. וא"כ בנ"ד שבחיי בעלה היה חלב מזיק לה בשני ילדים (אות ד') א"כ הוה כצימוק דדים שבחיי בעלה זה עיקר גדול והשאר לסניפי' וא"צ האשה להמתין ט"ו חודש. רק קשה להאמין אפי' לרופא מומחה ישראל. וגם איני יודע אם ירצה גדול הדור להתיר תוך ט"ו חודש ע"פ העיקר הזה (שבאות ד) ע"כ שאל נא את הגאונים תורה אם יש להתיר אחר ט"ו חודש ות"ל כאיש גבורתך לעיין ביבמות (דף מב) וכתובו' (ס') ושאר גמרות ובסוטה וברמב"ם פ"ב מהל' סוטה במ"ל וה' יאר עיניך ונא לשאול כזה גם מהגאון מווארשא בשמי ואל תבוש כי כשופר הרם קוליך והכל עשה כרצונך וה' עמך הכ"ד אביך הדו"ש הק' ישכר באאמ"ו הרב מוהר"י ליב ז"ל מק"ק קאליש יע"א:

והוסיף עוד וז"ל יודע אני שראוי לשאול אם להאמין להאשה הסניפים הנ"ל לדעתי יש לה עדות נשים ואפשר ג"כ אנשים. ובמילתא דרבנן כתב הנוב"י (חאה"ע סי' ח' וסי' כ"ט) עפ"ד תוס' גטין (דף ב) אם להאמין אותה בדבר שאתחזק איסורא ואינו בידה בדבר שאינו נוגע לערוה. ובנ"ד רוב נשים למניקה קיימא כדאי' בחמדת שלמה חאה"ע. ועי' פרימ"ג יו"ד (סי' א') גבי חש"ו ששחטו ואחרים רואים אותו ליבעי שנים רואי' אות' דרוב חש"ו מקלקלין הן ורובא וחזקה רובא עדיף ואפ"ה משמע דסגי באחד רואה עי' תוס' חולין פ' כיסוי הדם (דף פו:) וסתם נשים למניקה קיימי מצינו ביבמות (דף מב) ולא רוב נשים למניקה קיימי דע"פ דברי אמונת שמואל אינו רוב גמור דרוב נשים עשירות מכניסות שיעור שתי שפחות ומתנים ורוב עניים פטורין הכל כדאיתא. ואין לומר בחיי בעלה היתה אסורה מחמת חזקת אשת איש ואח"כ מעוברת ואח"כ מניקה והוה חזקת איסור ז"א לפמ"ש תוס' יבמות (דף ל"א) וכ"כ גבי דרוסה. מיהו מעוברת ומניקה הוה איסור א' דמעוברת למניקה קיימא והו"ל חזקת איסור מינקת בעודה מעוברת. ולרמב"ם מעוברת משום דחסא ואין מחזיקין מאיסור לאיסור וא"א להאריך בזה חכם אתה בעזה"י ובסקירה א' תסקור ותשכיל ותבין בעזה"י:

תוכן העניינים

אגודות אזוב מדברי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה