אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט
שאלות ותשובות חלק חושן המשפט · סימן כא
בענין תשלומי שכר שדכנות וסרסרות. נ"ל שיש ב' מינים בשדכנים הנקראים מתחילים המתחיל שהמציא הדבר והציע השידוך או העסק בלבד ולא עשה פעולה להביא הדבר לידי גמר היכא שבלעדו לא היה נודע הדרך ההוא שנתבאר דינו בשו"ת שב יעקב חלק חו"מ (סי' י"ג) שנוטל חלק שלישית כשהיה המתחיל מב' הצדדים ומצד א' חלק ששית ואם בלעדו היה נודע מהעסק אין לו כלל כמבואר שם והיינו כשלא היה בכחו לעשות פעולה לגמור הדבר. גם נקרא מתחיל שנוטל בשוה עם הגומר והיינו כשעשה פעולה לגמור הדבר ולהשיג מב' הצדדים רשימות ושטרי פסיקתות כנהוג רק שלא גמר להביא הדבר עד אחר כתיבת התנאים [והחתונה להמנהג לסלק השכר אחר החתונה] וז"ל הגאון המבאר לס' חוקי משפט אות ס' סי"ב) מ"כ בשם פנקס ארצות המתחיל והגומר יחלקו ביניהם בשוה והמתחיל לא נקרא רק שאומר כמה אתה נותן כו' והאמצעי לא יקחו כלום ומדכתב והמתחיל לא נקרא רק שאומר כמה אתה נותן מבואר דהממציא השידוך בלבד אינו נקרא מתחיל לענין זה שיהיה דינו לחלוק עם הגומר בשוה עד שגמר להשיג רשימות כנהוג על ההתחייבות ואם לא עשה יותר ונגמר ע"י אחרים הדין שיחלוקו וליכא פלוגתא בין מנהג פולין לאשכנז כדעת השואל בשב יעקב ונ"ל דמ"ש שם ואם המתחילין הם רחוקים ובשעת הגמר לקחו הקרובים לגמור השידוך אין להקרובים כלום בשדכנות והיינו לפי שכבר גמרו הדבר והיו הצדדים יכולים להערים לגמור ע"י קרוביהם. אבל נגד מתחיל של השב יעקב מהיכי תיתי לא יקחו הקרובים חלקם ואפי' קרובים דאב לבנו ואח לאחיו שאין להם שדכנות ומצוה הוא דקא עבדי כמבואר מ"מ אין הריוח להרחוקים אלא הריוח להקרובים שאינם נותנים כי אם המגיע להם וחלק קרוביהם יעכבו לעצמם ובשאר קרובים הם עצמם יקחו חלקם: