אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
חו"מ · סימן עב
סעיף ב:
ה"ז ש"ש וכתב הרשב"א ז"ל אפילו אחר שפרעו ועיין להש"ך ז"ל שהק' למהרשד"ם ז"ל ממתניתין דפרק האומנים ומ"ש הוא ז"ל אינו נרא' לע"ד דהא דאמרינן שם טעמא דאומנים דנעשו ש"ש משום דתפיס אאיגריה הוא לס"ד דאמרי' שוכר ש"ח הוי ולכך מחלקינן ביניהם משום דתפיס וכו' אך אחר דקי"ל דשוכר הוי ש"ש משום דשביק כ"ע ומוגיר לדידיה א"כ אף האומנים נמי הוו ש"ש מטעם זה כמבואר שם בגמ' ד"פ ומהתימה שהרב גופיה כ"כ סי' ש"ו ע"ש ובעיקר הקושיא נ"ל דשאני התם דגילה בדעתו שאין חפץ עוד לשומרו וכיון שכלה זמן שמירתו דהיינו שגמרו וא"ל טול את שלך תו לא הוי ש"ש ומינה אף שקיבל עליו לעשותו לזמן אף שעבר הזמן כל זמן שלא אמר לו טול את שלך עדין חיוב השמירה מוטל עליו ודמיא לשואל לזמן אף דעבר הזמן עדין הוא ש"ש וכמו שפסק הש"ע לקמן סי' ש"מ ס"ח ע"ש: