אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
חו"מ · סימן מט
סעיף ט:
מלוה וכו' והיו משולשים וכו' עיין בב"י ז"ל שהק' למה פסק הטור ז"ל כר"י דמתרץ הכי ולא כאביי דהוא בתרא והניחו בצ"ע ולדעתי נר' דכיון דסתמא דגמ' בפ"ק דמציעא ורב ספרא כולהו ס"ל כר"י לכך פסק דבריו להלכה ואדרבה יש תימא על הרא"ש י"ל שלא הביא הך תירוצא דר"י דכיון דסתמא דגמרא ס"ל הכי ובדוחק יש ליישב דהגמרא הביא ממנו סייעתא להמציא תירוץ זה בעולם והטור ז"ל לא ס"ל הכי:
עוד שם ונמצא אצל המלוה שובר מקויים וכו' הש"ך ז"ל תמה ע"ז דהא במקויים אין צריך שיהיה בין שטרות קרועים ולע"ד הוא תמוה דא"כ מאי מק' בגמרא בפ"ק דמציעא מהך מתני' על ר' ירמיה לימא דאיירי במקויים ובשלמא על הך מתני' דיש עמהם סמפונות לא מצי לתרוצי הכי משום דא"כ מאי אתא לאשמעי' גם אהך מתני' דשבועות לא מצי לאוקמא בהכי משום דכיון דחששא רחוקה דנתנו המלוה ליד הלוה לקיימו ואח"כ חזר והפקידו אצלו והאמינו עתה ולא קודם ע"כ אין נזקקין לו להשביעו ע"ז אבל באינו מקויים דאמר לו המלוה אני כתבתי ומחר אתננו לך עד ששכח וכמו שפרש"י ז"ל שם במשנה ע"ש לזה נזקקין דקרובה להיות אך בהך מתני' דשני יוסף וכו' שפיר איכא לאוקמא בהכי דאיירי במקויים כיון דתנא לא בא לאשמעי' על דין השובר כי אם על השני השטרות לומ' ששניהם פרועים:
אשר ע"כ נ"ל ודאי דאי במקויים אמאי לא יעשה שילוש בשוברו כמו בשטרו כיון שבא לידו עת הקיום אבל אם אינו מקויים כיון שהאמין המלוה במאמרו שכת' לו שובר לס"ד דלישייליה דודאי לא עשאו כ"א כדינו וכמשפטו בשילוש דהא קאי על שטרו שנעשה בשילוש ולהכי מק' הש"ס שפיר וכו' וא"כ מעתה תיבת מתקיים בדברי הטור ז"ל והמחבר ז"ל אין לה קיום ודלא כמו שהגיה הש"ך או נמצאו ואפ"ל בדוחק דזהו לפי הס"ד דמיירי בהשטרות ליתבהו ריעותא אבל לפי המסקנא דהשטרות נמצאו בין הקרועים א"כ תלינן לומר שבא ליד לוה לקיימו והא דלא עביד ביה שילוש משום דליהוי האי שובר אתרווייהו אך את זה לא יתכן כלל דקי"ל על בעל השובר להביא ראייה וא"כ איך ישמע לו זה בדברי הבל שלו אשר ע"כ נ"ל עיקר להגיה תיבת מקויים כמ"ש ודלא כמ"ש הש"ך ז"ל: