אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
או"ח · סימן תמח
סעיף א:
חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר אפי' באכילה וכו' ולאפוקי מס' העיטור שהביא הטור דס"ל דאסור באכי' ומותר בהנאה יעו"ש והקשה הפר"ח ז"ל מהתוס' דס"ד וס"ג יע"ש ומהא י"ל לענין הנא' אתמר גם מהך דאמרי' דר"י שרא להו למיזבן הך חמירא דבני חילא לא מכרעא כלל דאפשר להנא' קאמר ומייתי ראיה שפיר דכר"ש אתי דלר"י כיון דאסור בהנאה אסיר להו למיזבן ליהנות בו אך מהך בריייתא דחנות שהקשה הבית חדש ז"ל היא קושייא חזקה והט"ז ז"ל תירץ דפסק כר"י יעויין שם והוא תמוה דאם כן אפילו בהנאה נמי כיון דמקרא מפיק ליה ואפש' ליישב דבריו דכיון דמתני' לא קתני אלא היתר הנאה לומ' דלענין אכילה כר"י קי"ל דאסור באכילה ומלשון הרב העיטור ז"ל משמע דאינו אלא דרבנן ונ"ל דכונת בעל העיטור ז"ל דכיון דאמרי' דקנסוה בשל ישראל מימר אמר דהוא של עכו"ם ולכך קנסינן ליה אף של עכו"ם דאסור באכילה אמנם להנאה אין למקנסיה דודאי לא יערים להנאה וכמ"ש הב"ח ז"ל גבי חמץ שביטלו לדעת הר"ב העיטור ז"ל יע"ש והיינו נמי דלא תני במתני' אלא היתר הנאה וא"כ לא שייך למיקנסיה אלא ביוצא מתחת ישראל דשייך ביה עבירה אבל ביוצא מתחת עכו"ם כההיא דהתוס' וכההיא ברייתא דחנות לית לן לאוסרו דלא שייך למיקנסיה כיון דלאו בר עבירה הוא: