אור ברסלב

אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס

או"ח · סימן תמז

סימן תמה

סעיף יא:

בטל בס' וכו' כן הוא דעת הטור ז"ל וכתב הפר"ח ז"ל דדעת הטור היא משום דכיון דע"פ אין להכניסו וכו' אין להתיר בפחות מס' וכו' ה"ה נמי לאחר זמנו דהא בחדא מחתא מחתינהו וכו' יעו"ש ואחר המחי' נרא' דזה לא יתכן ואישתמיטיתיה להרב דברי הרא"ש ז"ל בפסקיו שכתב דלכך לא קאמר הלכה כר"ש דליהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאח' זמנו קאמ' וכו' והיינו דכל האמוראי' לא איירו אלא בדברי' שהוא חידוש היפך שאר האיסורים אך חמץ מו' שעות שהוא בכלל כל האיסורי' למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לא איכפת להו והכי משמע מלשון הטור וברמזים שלו דרבא לא קאמר אלא בלאחר זמנו אבל הך דו' שעות לא איירי ביה כלל יע"ש גם מ"ש לדעת הטור דמאי אתא לאשמועי' דמותר כר"ש וכו' לא ק"מ דאפש"ל משום לר"י הוי בששים מדאורייתא ונפקא מינה לספיק' דאוריי' אך לר"ש הוי ספיק' דרבנן אך מה שהקשה הש"ס מהא דאמר רבא דקניס וכו' הוא תמוה לכך נ"ל דנפ"מ להיתר הנאה לר"י כיון דבעי ס' מדאורייתא כל דפחות מס' הוי אסור בהנאה ג"כ כיון דלא נפיק מחצי שיעור אך לר"ש דאינו אלא משום קנסא לא שייך בו איסור הנאה והיינו דמקשה שפיר והא קניס ר"ש לאוסרו בהנא' ותירץ לא קניס אלא בעיניה ולא תערובת וכו' והיינו דס"ל להטור ז"ל דכיון דנתערב בטל ברוב א"כ לא שייך קנסא כיון דיכול לערבו ולבטלו ומהאי טעמא אסרינן לבטלו לכתחלה דעשו אותו כשאר איסורין כמ"ש הרא"ש ז"ל ואמטו להכי כת' הטור דבטל בששים כמו שאר איסורין ומעתה ר"י דמתיר לר"ש משום דס"ל דלא קניס ומוקי מתניתין כר"י כאוקמתא דר' אחא בר יעקב והא דהדר מיניה משום לאוקומי הך ברייתא כר"י ור"ש וזהו דקאמר בגמ' והדר ביה מההיא דתניא וכו' אך לר"י אית ליה שינוייא אחרינא וכן יש להכריח מהא דכת' התוס' ז"ל שם בפ' כ"ש בדעת ר"ת דרבא ס"ל כר"י לגמרי והא דלא קאמר הלכה כר"י דלא אתי למיטעי דוקא בזמנו משום דקאמר רבא גופיה דקניס ר"ש וכו' משמע דלר"י לק"מ דאיכ' למימ' לדידי' דר"ש לא קניס ומתני' כאוקמ' דר"א בר"י וכאמור ודלא כהפר"ח ז"ל:

וראיתי להרב מ"ק ז"ל שתירץ דמ"ש רבא כר"ש למעוטי מו' שעות דפסיק רבא גופיה כר"י ולא בטיל בס' מטעמא דילמא וכו' ואחר המחי' זה לא יתכן כלל דהטור והרא"ש פסקו בהדייא דמו' שעות הוי כשאר איסורין גם הרא"ש ז"ל בפר' ב' דע"ז כת' דכיון דהחמירה תורה לכך החמירו במשהו וכו' ולא כת' טעמא דיש לו מתירין ומוכרח דס"ל כדעת המרדכי ז"ל דכיון דחוזר לאיסו' לשנה אחר' לא הוי יש לו מתירין וכ"כ הרפ"ח ז"ל סק"א וכ"כ המ"ק סק"ט:

אך באמת הא ק"ל לדעת הטור ז"ל דכיון דלר"ש מיהת הוי כשאר איסורין א"כ אמאי מוקי סברת רב דוקא כר"י ולא כר"ש ומ"מ במינו אסור משום דדמי לשאר איסורין ואפשר דס"ל דלא הוי במשהו אלא באיסו' דאורייתא אבל באיסור דרבנן מודה רב דבטל דהא ר"י נמי לא פליג אדרבנן אלא בדאורייתא וכ"כ הכנה"ג בי"ד סי' צ"ח יע"ש אך מהגמ' דפ' משילין דף ל"ח משמ' דר"י דס"ל לא בטיל אף בדרבנן קאמר דלמידי דרבנן קאמר ליה יעו"ש ועיין להר' שע"ה בפ' ט"ו מה' מ"א יעו"ש שדחה דברי הכנה"ג יעו"ש אבל אפש' לומר דאף דר"י הכי ס"ל רב לא ס"ל כוותי' לגמרי דכיון דרבנן לא מחמרו ביה לאיסור משהו:

תוכן העניינים

אברהם יגל (על השולחן ערוך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה