אור ברסלב

אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס

או"ח · סימן תמה

סימן תמב

סעיף א:

שורפו או פוררו וכו' כן הוא לשון הרמב"ם כהסכמת כל הפוסקים ועיין מ"ש המ"א ומה שתירץ הוא תמוה דא"כ אמאי מהדרו ליה רבנן לר"י אינו מותר לשנות כיון דמעיקרא אמרו כל הנקברים לא ישרפו ואיהו פליג אלא ודאי דבא ר"י לומר אם רצה לשרוף ולנהוג דין נקברין לקבור האפר רשאי לכך אמרו לו דאינו מותר משום גזירה וכן פירשו בהדייא בגמ' שם ולעד"ן לומ' לעיקר הקושייא ע"פ מאי דאמרי' שם בתמורה דהאורג מצמר בכור ידלק ואף שהוא בקבורה משום דחייש לתקלה וכמו שפירש"י שם וא"כ ה"נ אף דדינן בקבור' כיון דאיכ' למיחש לתקלה מודו רבנן דבעי שריפה ולומר דאפשר במפרר לרוח מ"מ הכי עדיף לבערו מן העולם דאף במפרר עדיין איכא למיחש וה"נ דבעי' שריפה להך בגד ולא סגי לחותכו ולקוברו ואף רבנן לא הוצרכו להך תקנה אלא משום דשמא יתעכב משום עצים ויש איסור דאוריית' בשהייתו ומעתה גם לגירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל יתכן דטפי עדיף לשורפו והיינו טעמא דכיון דרבנן לא נקטו תקנת קבורה משמע דחיישי לתקלה וא"כ הוי ממש כהך דשיער נזיר וכאמור וכן משמע מהא דאמרו בגמ' והתורה אמרה תשביתו בכל דבר שאתה יכול להשביתו אלא דיש לדחות דהתם אקרא קאי דליכא גזרה אך אנן לדידן דגזרי' לכך לא אמרו רבנן שריפה כלל ומ"מ נראה דהדין אמת דכיון דמן התורה משביתו בכל דבר לא הוי מהנקברין לאסור אפרו וכיון שכן אם בא להחמיר ולשרוף ולקבור אפרו שפיר דמי דהא לא שייך למיגזר כיון דעיק' הנאת אפרו אינו אלא מדרבנן ומעתה אזדא לה התימא של המ"א ז"ל וכן העלה הח"י ז"ל אך מ"ש לדע' הרא"ש ז"ל דפ' כר"י דאם רצה להחמיר וכו' וכת' הטעם משום דסתם לן תנא כוותי' במס' ערלה וכו' הוא תמוה דהא ס"ל דבתרי סדרי אין סד' וכן בריש פ' אין מעמידין דחה הך סתמא מפני מחלוקת דמסכת פרה וכו' ומ"ש ועוד גם זה אינו מוכרח דלאידך תירוצא דריב"א שם בתמורה הוי הך מתני' דערלה אף כרבנן וכוותיה קי"ל וכמו שפסק הרמב"ם בפ' י"ט מה' פה"מ יע"ש ותו דהא הרא"ש גופיה פס' בפ' הלוקח בהמ' ובפר' כל פה"מ דהעור בקבורה ולא בשריפ' כהך גירס' שהביא רש"י בפ' ט"י דף ק"ד ע"א והנך חכמים ודאי לא ס"ל כר"י דאם רצה להחמיר וכו' ועיין להטור יורה דעה סימן ש"ז: גם בהבנתו בדברי הרא"ש ז"ל הוא תמוה ולא ידעתי מהיכא פשיטא ליה דנתכוון הרא"ש ז"ל לפסוק הלכה כר"י כלל דאין כאן מקומו ודבריו ברורים דבא להכריח דאף לרבנן שריפה חמורה ולכך לדידהו איכא פירכא וכו' מהא דקאמר ר"י אם רצה להחמיר ולשרוף וכו' ולא פליגי רבנן עליה אלא משום דעיקר דינו בקבור' וגזרינן ליהנות באפרו אבל מ"מ מודו בעיקר הדין דשריפ' חמורה וכו' גם בס' הק"נ ז"ל בפי' על הרא"ש שגג בזה דכת' הא דכת' הרא"ש ז"ל לכך ראוי לשורפו הוא לצאת ידי הפוסקי' כר"י ולכך הק' שם מה שהק' יעו"ש שהע' כדע' המ"א ז"ל ולעד"ן פשוט כמ"ש:

תוכן העניינים

אברהם יגל (על השולחן ערוך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה