אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק יו"ד · סימן קנה
שלום לה"ה הרבני המופלג ובקי מוה' אברהם קלונימוס א"ש נ"י מק"ק ניר מעדיעש.
מה שהקשה על דברי המרדכי פ' אלו טריפות סי' תרל"ה שהוכיח בחזקה שאינה מבוררת לא הוי חזקה מהא דילפינן רוב מפרה אדומה ועדים זוממין גם מהא דילפינן רוב ממכה אביו וכו' משום שיש לו לאב יותר על שנה כיון שיש לו בן וכו' והוא פלא דלא מוכח משם מידי עכ"ד. כמדומני שזה רבתי בשנים נשאלתי בזה ואין בפי מענה ונידון השני אם חבל באדם טריפה במכה שאין בו שו"פ נראה דפטור ממלקות כמו בחבל ביוצא להרוג דפטור כמבואר בסנהדרין דף פ"ה וברמב"ם ה' ממרים כ"כ בטריפה דכיון דדרשינן בעמך במקום שבעמך ממילא מזה אימעט טריפה דלא מקוים הוא דאינו חי וזה פשוט:
וע"ד פי' משניות להרמב"ם במנחות פ"ג במשנה ג' דלר"י מב"מ לא בטל והוא תמוה להמעיין בגמ' דמקשה מהא דר"י מב"מ לא בטל ומשני משם סלוק כאשר שמתי עיני בזה עלה בלבי שיש בו ט"ס וכצ"ל והעיקר אצל ר"י מב"מ לא בטל וכו' אבל מצד הסולת אמר שהסולת עם השמן מבשא"מ ולפיכך יבטל המעט בהרבה וביאור דבריו דסובר כפירש"י ותוס' דטעמ' דמתני' משום רובא שמנן ותוס' יו"ט תמה ע"ז דהרי להמקשן והתרצן לא הוי טעמא משום הכי אבל בתוס' רע"ק איגר ז"ל מפרש היטב דאם לא בטל אזי השמן היכי דאיתי' אחר מנחת נסכים שדינן לי' אבל לר"י דאמר סלוק א"כ הסולת מבטל השמן ולא שדינן לי' אמנחת נסכים והו"ל רובא שמנן עכ"ד וזה כוונת הרמב"ם דלר"י מב"מ לא בטל [ר"ל ושדינן ליה אחר מנחת נסכים] אבל מצד הסולת שהוא מבשא"מ לפיכך בטל המעט בהרבה ר"ל ולא שדינן ליה אחר מנחת נסכים משו"ה הו"ל רובא שמנן כפירש"י והיום בפתחי ספרים ראיתי בס' חק נתן מחכם ספרדי על מנחות העיר מדברי הרמב"ם וכתב שהוא ט"ס וכצ"ל כמ"ש. דברי ידידו דו"ש יקותיאל יהוד' טייטעלבוים.