אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק יו"ד › סימן קנב

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק יו"ד · סימן קנב

סימן קנא

שלום לאהובי ידידי הרב המאה"ג חריף ובקי מוה' ישעי' זילבערשטיין נ"י:

מכתבו הגיעני וש"ח חצי תשובה ע"ד אשר אמו הרבנית ז"ל הלכה לעולמה בר"ח שבט שנת תר"מ ונקברה למחרתו ביום א' ולפי המנהג הי' היא"צ שלה בשנה ראשונה תרמ"א ביום הקבורה בחול והתענה ובשנת תרמ"ב הי' היא"צ שלה בשבת ולא התענה ועתה בשנה זו היא"צ בר"ח שבט בחול הוא מסופק אולי צריך להתענות דדמי למ"ש רש"ל באם התענה פעם א' בחול והשלים חייב להשלים גם כשחל בע"ש והט"ז חולק דבפעם א' לא הוי נדר וצ"ל דהרש"ל סובר דפעם א' נעשה נדר וכמ"ש בס' שע"ד ומיהו י"ל דלא דמי לזה דהתם י"א שמתענים בע"ש ומשלימין בס' המג"א סי' תקצ"ז ס"ק ח' לענין ר"ה משא"כ בר"ח הכל מודים דאין מתעני' יא"צ כמבואר ביו"ד סי' ת"ב גם אין לדמותו להא דאם חל היא"צ בשבת או שיש לו באותו יום ברית מילה א"צ להתענות כמ"ש הט"ז סו"ס תקס"ח דיש לחלק עפ"י ס' הדג"מ בסי' רי"ד דאם חל ברית מילה א"צ התרה דאינו חוזר מנדרו משא"כ כשהוא חולה ורוצה לחזור מהיום מנדרו ה"נ גם כאן בשלמא בשבת או בברית מילה לא בטל הנדר אבל לענין ר"ח אם נאמר דא"צ להתענות יהא בטל הנדר שהתענה בשנה ראשונה וסתמא לא עלה ע"ד שבשנים הבאות יהא בר"ח והי' דעתו להתענות תמיד כן א"כ חייב להתענות ע"כ תורף דבריו. וכבר הקדמתי והודעתיו ע"י דילוג רב שלא יתענה בר"ח ועתה אפרש שיחתי טעמי ונימוקי והוא מלבד שכל האחרונים חולקי' על הרש"ל ומקילין גם בע"ש אלא אפי' הרש"ל נמי מודה בנד"ד בר"ח שא"צ להתענות כי בודאי אם הי' עולה ע"ד שבשנים הבאות יחול תמיד בר"ח ודאי לא קבל עליו להתענות בו נגד הדין והמנהג שאין מתעני' יא"צ בר"ח א"כ הו"ל נדר שגגות דלא חל כלל מעיקרא דהרי זה דומה להא דאי' בנדרים דף כ"ה וביו"ד סי' רל"ב סעיף ו' ראה מרחוק אנשים אוכלים פירותיו ולא הכירם וא' ה"ה עליכם כקרבן ואח"ז ראה שהם אביו או אמו אינו נדר כלל אעפ"י שלא פירש כיון שהדבר מוכיח שהוא מוטעה בעיקר הנדר ובטל ולא דמי להא דדג"מ דהתם הנדר כבר חל אלא שמהיום רצה לחזור לעולם משו"ה בעי התרה דזה דומה להא דפותחין בכבוד שבתות ובעי התרה כדלקמן אבל הכא הו"ל נדר בטעות ובשוגג דאלו נזכר שבשנים הבאות יהי' תמיד בר"ח בודאי לא הי' מקבל להתענות בו וכמ"ש לכן יבטל ויבטל דמעיקרא בטל ומבוטל הוא ולא חל כלל וא"צ התרה כלל דלא דמי להא דאי' שם בגמ' וביו"ד סי' רט"ו בנדר לזמן ידוע ואירע בו שבתות וי"ט ור"ח פותחין לו ומתירין לו דהתם ליכא טעות בעיקר הנדר כמבואר בר"ן וברא"ש כיון שאמר סתם על שנה וא"א בלא שבתות וי"ט חל הנדר עליהם דנדרים חלין ע"ד מצות עיי"ש אבל כאן לא חל כלל וכיון שמעולם לא הי' נדר להתענות להבא בר"ח תו א"צ להתענות למחרתו אפי' להמחבר בסי' תקס"ח שכ' בחל בר"ח ידחה התענית למחר דהתם כבר חל הנדר להתענות ביום היא"צ והו"ל כשאר תענית ציבור כשחל בשבת וכדומה נדחה למחר אבל כאן לא הי' נדר רק על אותו שנה שהי' מחרת שבת יום קבורה אבל לא על שאר שנים הבאות שביום המיתה א"צ להתענות משום ר"ח מכח שמעולם לא חל הנדר ע"ז וממילא למחרתו א"צ להתענות אף שהיא יום הקבורה כי המנהג רק בשנה ראשונה להתענות ביום הקבורה ולא בשנים הבאות ולא קבל עליו תענית שאין נוהגין בו ובפתחי ספרים מצאתי און לי כי ראיתי בתשו' חוט השני סי' ס"ו כתב ע"ד רש"ל אם לדין יש תשובה היא מתנגד אל הסברא לחייב את האדם במה שאינו חייב ולא קבל עליו כיון דס"ל שאין ליחיד להשלים תעניתו בע"ש וכו' וכ"כ בתשו' נחלת שבעה סי' נ"ח חולק ג"כ על רש"ל וז"ל דימי חול לא הוי קביעות לע"ש דמהכ"ת יכנוס לשבת כשהוא מעונה וקצת ראי' לזה מב"ק דף ל"ד בענין מועד לשבתות אינו מועד לימות החול עכ"ל והביאם בקצרה בא"ר בסי' רמ"ט כדעת הט"ז עיי"ש ע"כ צ"ל דדעת מהרש"ל היא כיון שהתחיל בחול להשלים אמרינן מסתמא דעתו להשלים גם בע"ש החל לפעמים מחמת שי"א שמתעני' בו אבל לומר שמפני שהתענה בחול ביום הקבורה קבל עליו להתענות ביום המיתה החל תמיד בר"ח הא ודאי לא אמרי' אפי' להרש"ל דודאי לא קבל עליו לעבור תמיד על הדין והמנהג שהכל מודים שאין מתענים בו לכן אין כאן קבלה ונדר כלל על ר"ח ולא על מחרתו וא"צ להתענות כלל וכמ"ש כנ"ל ברור להלכה ולמעשה ומדי דברי בו זכור אזכור מה שהשיב אביו הגאון המובהק נ"י על תשו' מהר"י אסאד יו"ד בסי' נ' על ענין יי"נ דבעוד שלא העידו עליו בב"ד שמחלל שבת בפרהסיא אינו נפסל עיי"ש דהרי אנו יודעי' האמת שכך היא אבל יעי' בתשו' חת"ס יו"ד סי' י"א ד"ה והנה ותשו' מהר"ם שיק יו"ד סי' קנ"א וימצא מקום לדברי מהרי"א ז"ל.

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה