אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק יו"ד › סימן קכג

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק יו"ד · סימן קכג

סימן קכב

שלמא רבא וחיי אריכא והשקט ושלוה לכבוד אדומו"ר עט"ר ידי"ע וידיד נפש כל חי ה"ה הרב הגאון וכו' כקש"ת מרן יקותיאל יהוד' ט"ב שליט"א האב"ד ור"מ דק"ק סיגוט ואגפי' יע"א יחי אדוני המלך לעולם.

נתמלא הבית אורה והאיר אל פני דברות קדשו מלהבות אש לוחות כתובי' משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים וטעמתי טעם מתוק כצפיחית בדבש ואורו עיני. ותיתי לי שזה ג' שנים אשר הי' פה ג"כ מעשה כזה ועשיתי כמ"ש כ"ק אדומו"ר הגאון שליט"א שאבי הבן בירך ב' הברכות בלי שם ומלכות רק בלשון תרגום כמ"ש בס' דרך פקודיך במ"ע ד' בסופו לומר בכל ספק ברכה בריך רחמנא מרי מלכא דעלמא וכו' אך עתה הי' לבי נוקפי מחמת שבנו"ב החליט מעיקר הדין לחייב בפדיון ואינו חושש כלל לספק ברכה ואדרבא כתב שאין להאמין לעכו"ם במסל"ת שא' שהי' מרוקם. והחת"ס אלו ראה בתשו' הנוב"י לא הי' חושש אפי' לספק ברכה אך הוא לא ראה התשו' הנ"ל כי שטרו מוקדם שהתשו' בחת"ס נכתבה בשנת תקס"ד והנו"ב מה"ת נדפס תקע"א וגם הי' לנו קצת ראי' מתשו' מהר"ם מינץ סי' ט"ו ועשיתי לי סמוכין משו"ת השיב משה סי' י"ד וגם בברכת שהחיינו שכחתי לכתוב דעתי כאשר גליתי דעתי בכתבי הנבזה שכתבתי בחפזי ורציתי לומר סברא דאבה"ב מברך שהחיינו כיון שהמחבר מביא להלכה בסי' רס"ז ס"ז בשם הרמב"ם ז"ל שלעולם האב מברך שהחיינו על כל מילה ומילה ורמ"א ז"ל כתב דדוקא בבכור יברך ובשפטור מפדיון לא יברך ורציתי לצרף דעת הרמב"ם לסניף לדעת הגאונים הנ"ל. אמנם כיון שזכיתי לתורת חסד תורה ללמדה תורה של חסד חבה יתירה נודעת לי דעת כ"ק אדומו"ר הגאון שליט"א להסכים עם גדולי האחרונים ז"ל בסברות יקרות מזוקקות שבעתים יתנו עדיהן ויצדקו אני פי מלך שמור ואעשה כן גם אני כאשר צוויתי:

ולא אמנע מלהציע מה שנתיישב לי מתוך דברי קדש של כ"ק אדומו"ר הגנ"י במשנה דקדושין בהיותי עוסק בסוגי' דמ"ע שהזמ"ג שאלני משכיל א' דקדוק במתני' דקתני כל מ"ע שהזמ"ג אנשים חייבי' ונשים פטורות דלמה לתנא לאשמעי' אנשים חייבי' פשיטא דאם הנשים פטורי' על מי חל המצוה. ואמרתי בס"ד דא"ש לפמ"ש תוס' לקמן דף ל"ד ע"א ד"ה מעקה בשם הר' יוסף מא"י דאם יש עשה ול"ת שהז"ג אעפ"י שהנשים פטורי' מן המ"ע מ"מ לא אתי עשה ודחי הל"ת כיון דכ' עשה ג"כ אלים הל"ת ולא ניתן לדחות מן העשה והביא ראי' שם ולזה שפיר אתי לאשמעי' התנא במתני' כל מ"ע שהזמ"ג אנשים חייבים ונ"מ דאין העשה דוחה הל"ת לגבי נשי' אע"ג דפטורי' כיון דאיכא מ"ע על האנשים אלים הל"ת ג"כ והארכתי בזה:

אמנם ברישא הדיקדוק יותר עצום כיון דקתני כל מצות הבן על האב שפיר ידעינן דאנשים חייבים ולא הו"ל למיתני אלא כל מצות הבן על האב נשים פטורות. אמנם בהקדמת כ"ק אדומו"ר הגאון שליט"א יבא ע"נ בעזה"י. ובדברי קדשו כתוב לאמר דלהכי שינה התנא לשונו ונקט כל מצות הבן פירוש שמוטל על הבן לפדות עצמו כשיגדל על האב למיעבד לברי' בקטנותו ונ"מ לענין הברכה דמה"ט מברך על פה"ב והוא מתוק מדבש. סוף דבר הכל נשמע דמשו"ה מסופק הגמ' שילהי פסחים אם יברך האב שהחיינו דאולי החיוב איננו מצד עצמו כ"א בתורת שליחות ותו לא יכול האב לברך שהחיינו ומסיק דהאב מברך שהחיינו כיון דהתורה ציותה עליו שיעשה שליח א"כ בזה עצמו מצוה קעבד עכדה"ק ושפ"י. ולפי"ז בדיוק נקט התנא אנשים חייבין דכיון דקתני כל מצו' הבן על האב דהאב הוא שליח הבן ונ"מ דמברך על פה"ב וא"כ הו"א דאין האב מברך שהחיינו ע"כ גמר אומר דאנשים חייבי' ר"ל דאעפ"י שהוא רק שליח מ"מ הוא מחויב מה"ת ושפיר מצוה קעביד ומברך שהחיינו וכו'. עבדו ותלמידו זעירא דמן חברייא המתאבק בעפר רגליו הקדושים ומשתחוה מרחוק מול הדרת קדושתו וצדקתו תמיד תהלתו בפי:

הק' משה שמעון בלא"א מוה' יואל צבי נ"י

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה