אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק יו"ד · סימן קיא
שלום לאהובי האברך החריף מוה' שמואל בראך נ"י.
ע"ד השאלה ס"ת שבב' מקומות שצריך להיות פתיחה וסתימה לא נשאר כ"א מ' אותיות קטנות של יודין דבדיעבד כשר אם להניחו כך או כיון דלכתחיל' בעי' שיעור אותיות גדולות של אשר אשר אשר [כמ"ש הפוסקי' וקסת החדש סי' ט"ו] יותר עדיף לתקנו ולמחוק איזה תיבות וימעט הכתב למען ישאר שיעור ט' אותיות גדולות להכשירו לכתחיל':
תשובה נראה פשוט להניחו כך דע"כ לא פליג הרשב"א על הרמב"ם אלא אמה דקתני יגנז היינו שאותו היריעה פסולה לגמרי ועז"א הרמב"ם שאין לו תקנה ואסור אפי' למעט הכתב משום דסובר דמה שא' בברייתא ולא ימעט הכתב איסור גמור היא לכתחיל' דמחזי כמנומר ואסור אפי' במקום שהיריעה פסולה אבל דעת הרשב"א דהא דקתני לא ימעט הכתב אינו אלא לזרזו בעת כתיבתו שיזהר שלא יצטרך לבא לידי כך למעט הכתב אבל אם היריעה פסולה בענין פתיחה וסתימה וכדומה ודאי דמותר למעט הכתב כדי להציל היריעה מידי גנוזה ולהוריד כמה שמות מקדושתן שימחקו ויטשטשו וזה בזיון וגנאי להם כמבואר כ"ז מלשון תשו' משאת בנימן סי' נ"ו עיי"ש. לכן איסור פסול הספר וגנאי שלו דוחה איסור של לא ימעט הכתב או שבכה"ג כדי שלא לפסול היריעה ולהביאו לידי בזיון לא אסרו למעט. וכן נהגו הסופרי' למעט הכתב במקום שהס"ת פסול כדי לתקנו. אבל בנ"ד דלכ"ע אותו היריעה שיש בה שיעור ט"א קטנות כשירה בדיעבד אז כ"ע וגם הרשב"א מודים דאין למחוק ולמעט הכתב דאסור לכתחיל' דאין דוחין לכתחיל' זה משום לכתחיל' של ט' אותיות ושב וא"ת עדיף משא"כ אם ימעט הכתב עושה איסור לכתחיל' בקום ועשה לכתבו כמנומר וה"ז דומה להא דאית' בזבחים ד' פ' ועירובין דף ק' מתן ארבע במתן א' ר"א אומר ינתנו במתן ד' ר' יהושע אומר במתן אחת והטעם כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידיך כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידיך ושוא"ת עדיף והכי קי"ל כמ"ש הרמב"ם פ"ב מפסהמ"ק ולא דמי להא דמחלק בעירובין דהתם לא קעביד איסורא אבל הכא באילן כשאינו יורד קעביד איסורא ופרש ישיבתו תשמש היא שמשתמש באילן וה"נ עודו משתמש בו בס"ת דהתם עודו משתמש באיסור ויש להסביר יותר הטעם הגם שיושבת ומשמש בלא מעשה הרי בא ע"י מעשה שעלה באיסור בתחילה דהו"ל במעשה איסור ממש עי' תוס' יבמות ד' צ' ריש ע"ב בכלאי' ותוס' שבועות דף י"ז ומש"ל פ"א מה' ביאות המקדש סי' כ"א אבל כיון דבדיעבד כשר בט' אותיות קטנות תו אין כאן שום איסור כלל ומותר לקרות בו ולברך עליו ע"כ אסור לעשות איסור של לכתחיל' למעט הכתב בקום ועשה ושוא"ת עדיף ותו כיון דבדיעבד בט"א הס"ת כשר לכ"ע ודאי אסור למחוק ולכתוב דהו"ל הורדה מקדושתן וק"ו היא זה ממ"ש החת"ס בסי' רס"א. וגם חזי לאצטרופי דנראה מדברי המחבר בסי' ער"ה שכ' וישתייר תשעה אותיות ולא התנה גדולות משמע אפי' לכתחיל' מותר בקטנות וכמו שכתבת וכן נראה מלשון הב"י בד"ה וירא שמים עיי"ש וגם אם יתקנו למעט הכתב אתה מוציא לעז על הראשונים שקראו בו בלא תיקון וסברא זו מצינו לענין גט מכל הלין טעמי' נראה דשוא"ת עדיף וכשרה הס"ת והיריעה כמות שהיא כך נ"ל ברור להלכה ולמעשה לקרות בו ולברך: