אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק יו"ד › סימן קי

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק יו"ד · סימן קי

סימן קט

שלום להרב המאה"ג חריף ובקי מוה' שמואל שמעלקא נ"י האבד"ק ווישווא:

הגיעני שאלת חכם ע"ד ס"ת שבשירות האזינו שצ"ל ריוח ט"א ואין שם כ"א יוח ג' יודין מאותו כתב מה דינו. ואסף מלא חפניו המכשירין בזה בדיעבד. הנה בטוש"ע סי' ער"ה מבואר אם שינה בפיזור לא פסול ובלבד שיהא אריח ע"ג לבינה ומנה ה"ה בשירות האזינו אם נשאר ג' אותיות דנקרא ארעגא"ר ולעג"ל. גם בס' לדוד אמת מסיק דלמ"ד סתימה בג' אותיות אם יש באמצע בשירות האזינו ג' אותיות סגי וכן בסת"ם ח"ב סי' נ"ב מכשיר במצא ג' אותיות ריוח בשירות האזינו וכן ראה מדברי מלאכת שמים. אך העומד לנגד זה כי במחומשים ובתיק"ס כתב להניח בשירת האזינו שיעור ט"א ואם שינה פסול וכן בס' בני יונה כ' בזה"ל האזינו צורת השירה כתב הרמב"ם שצ"ל הריוח באמצע כשיעור ט"א ואם לאו פסול ובתשו' דבר שמואל סי' שס"ג כ' וז"ל אברא דפסק הרב בעה"ט ומהרי"ק בטור יו"ד ער"ה שאם שינה צורת השירה באופן הפיזור לא פסול אפשר לומר דהאי היתרא בשירת הים כדמשמע מסוף הלושן דקאמר ובלבד שיהא ארעג"ל אי נמי אף בשירות האזינו בשיעור הרחבת או קיצור האותיות ככל חלק הכתב בשיטה וכו' אך לא לשנות ריוח אויר שבאמצע השיטות בשיעור פרשה דנראה שהיא לעכובא כדמשמע קצת מתוך דברי שתי ידות פ' האזינו בשם המאירי עכ"ד מעלתו ואען ואומר אמ"ש שראה בחושמים ותקו"ס בפ' האזינו להניח ט"א ואם שינה פסול אני חפשתי בחומשי' ובתוק"ס שתח"י ותח"י הסופר דפה ולא מצאתי שפסול בדיעבד ומי שכתבו כמדומני שלקחו מבני יונה אבל הוא ט"ס דמוכח שכתב דבריו דפסול בשם הרמב"ם והרי הרמב"ם בפ"ז כתב בפירוש שיהא ריוח בין פרשה לפרשה ט"א ואח"כ כתב וכ"ז למצוה ולא לעכב ואם שינה ל"א פס"ל וגם מדכתב שם בפ"ט או שכתב כדרכו ולא הפסיק ה"ז פסול משמע דוקא כדרכו שלא הניח ריוח כלל אבל אם הניח ריוח כמו ג"א ודאי כשר בדיעבד וכמ"ש כת"ר וכבר קדמו בדיקדוק זה בשירה בסת"ם הנ"ל אלא צ"ל בב"י ואם שינה לא פסול כלשון רבינו:

ואמנם מ"ש הדב"ש דב"ש וחלב תחת לשונו והוא משלנו שהוא אמר שיהא בשירות האזינו כשיעור פרשה דנראה שהוא לעכובא היינו משום דאיהו על הטור קאי ולא על ש"ע יו"ד וזה שדקדק בלשונו דפסק הרב בעה"ט ומהרי"ק בטור יו"ד ולא אמר בטוש"ע יו"ד בודאי כוונתו רק על הטור ומהרי"ק דכתב הוא הבית יוסף שכ' על דברי הטור ופשוט הוא והרי הטור אזיל בשיטת אביו הרא"ש דשיעור ריוח בסתימה ג"א כפי גרסתם במס' סופרים וכ"כ בשירות האזינו הריוח כשיעור פרשה סתימה דהיינו ג"א לשיטתו א"כ שפיר קאמר הדב"ש שהוא לעכובא דבפחות מזה אין כאן ריוח כלל אבל למה דקיי"ל בש"ע יו"ד כהרמב"ם בשיעור ריוח של פרשה סתימה כמו ט"א וכן בשירות האזינו צריך ריוח כשיעור פרשה סתימה מודה הדב"ש שאם שינה מזה השיעור ונשאר רק ג"א לא מעכב וכשר בדיעבד דגם בסתימה עצמו אם נשאר רק ג"א כשר בדיעבד כמ"ש למעלה וה"ה בשירות האזינו וע"כ הכי היא דאלת"ה למה יפסול בלא הניח כשיעור ט"א וגם מה חילוק בין שירת הים לשירות האזינו וכאשר עמד ע"ז כ"מ ולמ"ש ניחא דהרא"ש והטור כתבו בשירת הים באמצע ריוח מעט ובשירות האזינו כמו פרשה סתימה ועכצ"ל כמ"ש הריב"ש בדעת הרמב"ם דגם בשירת הים בעי' כמו ט"א אלא החילוק היא בשירת הים יש שני אוירים מניח שיעור ט"א בין שניהם ובשירות האזינו צריך כמו ט"א באויר אחד שבאמצע כ"כ להרא"ש והטור בשירת הים די בריוח ג"א בשני אוירים היינו אות ומחצה בכל אויר ובהאזינו כמו ג"א באויר אחד שבאמצע וראיתי בב"ח שע"מ שכתב הרא"ש בשירת הים מניחין ריוח מעט כ' וז"ל פירוש אעפ"י דבשירות האזינו צריך להניח ריוח כשיעור פרשה סתימה שהיא ט"א אשר אשר אשר מ"מ בשירת הים א"צ אלא מעט וכך נראה מדברי הרמב"ם וכו' ודבריו נפלאו בעיני הלא הרא"ש הוא שסובר דשיעור פרשה סתומה היא ריוח ג"א וכתב בשירות האזינו ריוח כמו פרשה סתימה ע"כ אינו אלא ג"א ואיך כתב הב"ח אליבא דהרא"ש בהאזינו ט"א ואולי ט"ס הוא וצ"ל כמו ג"א וצ"ע והנכון כמ"ש דבשיה"י סגי בג"א בין שניהם ולכך בשיה"י שהיא אעג"ל דהיינו שיש ריוח נגד הכתב וכתב כנגד הריוח וראשי השיטות תיבות קצירות והכתב שבאמצע הרבה יותר מאויר שבכל צד וא"כ אינם בנמצא כלל שלא ישאר ריוח ג"א בין באמצע ובין בשני האוירים כיון שכתב הטור ובלבד שיהא אעג"ל וכו' וסתם ספרי מיגמר גמירי שצריך ריוח א"כ מוכרח שעכ"פ באמצע שהכתב מרובה מן התיבות שבראשי השיטות א"כ אף אם ישנה בפיזור עכ"פ בודאי יכתוב באמצע ג"א ויותר מזה וכנגדו יש ריוח תחתיו ובהאוירים בודאי ישאר בכל צד כמו אות ומחצה עכ"פ דבלא"ה צריך בין תיבה לתיבה כמלא אות וכיון שצריך ריוח בודאי יניח יותר מזה ולא פחות מאות ומחצה ונמצא יש ג"א בין שני האוירים אבל בשירות האזינו שהיא אעג"א ולעג"ל והתיבות שבראשי שיטות אריכות וביניהם יש ריוח אחד אפשר הגם שיודע שצריך ריוח וטעה במשוער בדעתו שיש ג"א ואינו כך ופסול דפחות מזה לאו פרשה הוא כלל כדמוכח ממס' סופרים גבי סתימה וז"ש הטור ואם שינה בפיזור לא פסול ובלבד שיהא אעג"ל לאו לסי' נקטו כ"א בהיות כן יש ודאי ג"א לכה"פ ריוח והבן. ולא כן בשירות האזינו והחילוק שביניהם היא במציאות שזה אעג"ל וזה אעג"א כנ"ל כוונת הדב"ש. וכ"ז להטור דסגי בג"א ריוח אם נשאר פחות מזה מעכב אבל למ"ש המחבר בש"ע דבעי ט"א בסתימה ממילא ה"נ בשיה"י והאזינו וכדברי הריב"ש ודאי מ"ש אם שינה בפיזור ממה שנהגו [היינו ט"א] לא פסול הוא בין בשיה"י ובין בשיה"א ומה דנקט ובלבד שיהא אעג"ל סירכא של לשון הטור נקט וכ"כ הפוסקי' האחרונים אם שינה בפיזור ממה שנהגו לא פסול ובלבד שיהא שיה"י אעג"ל ושיהא אעג"א ולא חלקו כלל משמע בין בזה ובין בזה אם לא נשאר ט"א כשר וסגי בג"א בדיעבד ע"כ אין להגיה הספר בשביל זה והיא כשר לקרות בו ולברך עליו כנ"ל ברור:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה