אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק יו"ד · סימן קב
שלום לכבוד אהובי ידידי הרב החריף ובקי מוה' נפתלי שרייבער נ"י מו"צ דקליין ווארדיין.
הנה שאל בענין אשר החל לקרות בלילה פרשה חומש עם פירש"י לפני פשוטי עם ולבו נקפו מכח מ"ש הברכי יוסף סי' רל"ח בשם האר"י ז"ל שלא ללמוד מקרא בלילה וכ"מ בילקוט תשא מנין הי' משה יודע אימתי יום ואימתי לילה כשהי' הקב"ה מלמדו מקרא ידע שהוא יום וכשמלמדו משנה ידע שהוא לילה אלא שי"ל כמו שכ' הראשונים שנהגו לקרות ק"ש ש"ע מבעוד יום מפני טורח הציבור לאספם להתפלל ולקרות ק"ש בזמנו וסמכו על הנך דסברו דאז זמן ק"ש ה"ל טורח וקשה להתוועד בלתי בלילה ע"כ מותר לקרא מקרא בלילה עכ"ד:
ולי אפשר לומר דהנה טעם הדבר מבואר במשנת חסידים מס' השכיבה כי המקרא עומדת בעשי' מקום תגבורת הדינים ואין ראוי לעוררם בזמן שליטתם שהוא לילה ויש להוסיף תבלין עפ"י מ"ש האר"י ז"ל במקו"א כי תורה שבכתב הוא דין ותורה שבע"פ הוא חסד כדמצינו בגמ' סוף מכות בס"ת כתי' ארבעי' ואתי רבנן ובצרו חדא ובס"ת כתי' עין תחת עין ורבנן פירשו דמי עין לכן ביום שהוא חסד כדכתי' יומם יצוה ה' חסדו קורין מקרא שהוא דין ובלילה שליטת הדין קורין משנה שהוא חסד לאכללא זה בזה ולהמתיק הדין ולפי"ז י"ל ע"ד דאיתא בגמרא ע"ז ד"ד לא ליצלי אינש צלותא דמוספי בתלת שעה קמייתא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דמפקיד דינא א"ה ציבור נמי ומשני דציבור נפיש זכותי' א"ה יחיד בצפרא נמי לא כיון דציבורא מצלי לא קא מדחי. ובברכות פ"ק אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין אלמא כשהציבור מתפללין מעבירין הזעם והדין ועושי' עת רצון א"כ י"ל אם כך בפוסקי' בתפלה שהוא חיי שעה כ"ש כשעושי' מצו' ברבים בעוסקים בתורה שהוא חיי עולם כדאיתא פ"ק דשבת] שמעבירים עת הדין ועושים עת רצון ורחמים. א"כ יש לחלק הא דאין לקרות מקרא בלילה עת הדין היינו ביחיד אבל בת"ת דרבים דנפיש זכותי' מעבירין עת הדין ועושי' עת רצון מותר לקרות גם מקרא. אלא דלפי"ז קשה מהילקוט שא' גבי משה בשעה שמלמדו משנה ידע שהוא לילה הרי משה ודאי הוי נפיש זכותי' וכדאיתא בפ"ק דתענית לענין פרנסה בשביל רבים הרי המן בזכות משה ומשני שאני משה כיון דנפיש זכותי' וחד גירסא כיון דרבי' צריכי' לו כרבים דמי א"כ מותר לו לקרות מקרא בלילה מיהו הרי כתב הברכי יוסף דמהילקוט בלא"ה אין כאן ראי' לאסור רק מדברי האר"י והתרגום א"כ יש לחלק ולומר דבציבור שרי גם אפשר אפי' לדבריהם מה שלמד למשה בלילה משנה להורות נתן לו למען דעת שאר אדם מישראל כיצד יתנהג בלימודו בשגם יש להוסיף עוד ולומר עפי"מ שאמרו גדול מתנות עניים שמהפך מדה"ד לרחמים ובסוכה מ"ט אמרי' גדולה גמי"ח יותר מצדקה שזה בממונו וזה בגופו וזה לעניים וזה לעניים ולעשירים וכו' ואמרו שם הא דכ' תורת חסד על לשונה תורה ללמדה לאחרים זו תורת חסד א"כ כשלומד עם פשוטי עם אין לך גמי"ח גדול מזה שגומל חסד לנפשם וגמי"ח מהפכת מידה"ד לרחמים ונעשה אז עת רחמים ורצון ומותר לקרות מקרא. אבל מלבד כל זה הבט נא וראה במשנת חסידים הנזכר שכ' בזה"ל יזהר שלא לישן עד שלוש שעות בלילה אלא ללמוד מעט ולא ילמוד מקרא כי המקרא בלא פירוש הוא לבדה עומדת בעשי' וכו' כמו שהעתקתי לעיל משמע דמקרא עם פירוש מותר וכן כ' בספר יסוד ושורש העבודה שער ו' פ"ב וז"ל ותוכל ללמוד פסוק עם פירש"י גם בלילה כי מה שהזהיר האר"י ז"ל שלא ללמוד פסוק בלילה אזהרתו על הקורא פסוקים בלא פירוש עכ"ל אבל מה שמוסיף מדילי' ואומר עוד בזה"ל לכן יזהר שלא יאמר כמה תיבות בלא פירוש הלעז כי מוזהר ועומד שלא יקרא פסוק בלא פירוש ומה לי פסוק שלם או לשליש ולרביע אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלעז ליכא למיחש כלל עכ"ד. הא לא שמיע לן אלא אם קורא פסוק ומפרשו בפירש"י ובלשונינו המדברת זה אל זה שפיר דמי וליכא חשש כלל וא"כ שלומד חומש עם פירש"י ומפרש כל פסוק בלשונינו להבינם כראוי מותר גם בלילה וכיום יאיר ע"כ יאחז דרכו אשר החל אל ירף ממנו יערוף כמטר לקחו תזל אמרתו כטל וכרביבים ומצדיקי הרבים ככוכבים דברי אוהבו ידידו דו"ש וטובתו כ"ה יקותיאל יהוד' ט"ב: