אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק יו"ד · סימן צט
שלום לאהובי הרב המאה"ג מוה' משה נ"י האבד"ק שאלגא טאריאן.
מאפס הפנאי אשיב בקיצור הנה הדין מפורש במהרי"ק שורש קס"ו העתיקו הרמ"א ביו"ד בסו"ס ר"מ אם האב מוחה בבן לישא אשה שיחפוץ בה הבן א"צ לשמוע אל האב ושם מבואר טעם הדבר דאפי' לענין ממון קי"ל כמ"ד משל אב כש"כ הכא שהוא דבר השייך בצערא דגופא וכו' ומצי' ה"ה שאין כח ביד האב למחות בבתו שלא תנשא לאיש שתחפוץ בה וכש"כ שיש כאן צער דגופא דטב למיתב וכו' ומבלעדו לא תמצא מי שישאנה וגם צער הנפש ע"ד שעתה יוצאת וראשה פרוע ולפעמים היא מחללת שבת ובהיותה מילדת ובנה יספיק בילדי נכרי' ולא כן אם ישאנה גיסה כאמור במכתבו ע"כ אפי' אם הי' נוגע לאבי' ע"ד מזונות אינה מחויבת לכבדו בזה במה שנוגע לגופה ונפשה וכש"כ שגיסה האלמן אומר שיספיקו לאבי' מזונותיו גם לעתיד ואתפלא על האב שחס על גופו ואינו חס כלל על גופה ונפשה של בתו הלא כתיב כרחם אב וגו' וכש"כ בדברים הנוגעים לנפש. ע"כ יאמרו אל האב בשמי שאני מבקשו ומזהירו שלא ימנע את בתו מזה ואם ישמע לקולי מה טוב ואם במעמדו יעמוד אזי בתו האשה אל תאבה לו ולא תשמע לקולו ותנשא לגיסה הנ"ל ויהא במז"ט ותט אשורי' מני הדרך אשר מקדם.