אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק חו"מ › סימן טז

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק חו"מ · סימן טז

סימן טו

שלום לאהובי תלמידי החריף ובקי מוה' יהודא יואל דייטש נ"י

מכתבו הגיעני מה שהקשה עמ"ש בס' ייט"ל פ' תולדות על הרמב"ם שכ' שא"י להתחייב בדבר שאינו קצוב דסוגי' דהנזיקין איירי בהחליפו קרקע בקרקע כהא דסי' ר"ג וכל או"א מקבל עליו אחריות שבחא ופירי א"כ ע"כ סוגי' דפ"ק דב"מ י"ד ע"ב נמי איירי בהחליפו קרקע בקרקע וא"כ אמאי א' ר"נ א' שמואל מעות יש לו שבח אין לו אפי' בפירוש משום דמחזי כרבית הא לרוב הפוס' בהלוה קרקע בקרקע ליכא רבית ואפי' למ"ד יש בו רבית אכתי הא כ' הה"מ פ"ח ממלוה והש"ך בסי' קע"ג דבקרקע דוקא במפרש מעכשיו ביו"ד ולאח"ז בי"ב אסור אבל בסתם אף ששוה עכשיו יו"ד ומכרה לשלם לאח"ז י"ב שרי דאין אונאה לקרקעות ודרך מו"מ כל שלא נראה כרבית שרי ואיך מחזי הכא כרבית עכ"ד. לק"מ דאשתמיט מני' דברי הרא"ש במקומו שכ' אהא דשמואל דא' שבח אין לו אם יש לו קרקע לגזלן מותר לזה ליקח שבח דלא מחזי כרבית כיון דאין מחזיר לו קרקע עכ"ל וא"כ לדידי דאיירי בהחליפו קרקע בקרקע צ"ל דאיירי שקרקע של הגזלן שטפה הנהר ומעות הוא שמחזיר לו כדדייק מעות יש לו שבח אין לו וא"כ גם בהחליפו שדותיהן ע"כ מסתמא נישום כל או"א סכום שויו לפי ערכו גדלו וטובו או קטנו וגריעותו שזה עידית וזה בינונית או זיבורית והדומה א"כ נתחייב להחזיר כפי סכום שויו ועתה שנותן מעות יותר ממה שנישום אז בשביל השבח ודאי מחזי כרבית דדמי למפרש אם מעכשיו ביו"ד ולאח"ז בי"ב דאסור גם בקרקע ואם נותן קרקע אף ששוה יותר כיון שאין אונאה לקרקעות כל עוד שאין בו ביטול מקח דמסתמא אין השבח עולה יותר מהקרקע או כמו הקרקע לא מחזי כרבית אבל במעות אם נוטל יותר מחזי כרבית וזה שדקדקתי וכתבתי שם דאיירי בהחליפו קרקע כהא דסי' ר"ג לומר כמו דהתם איירי גם במקפיד לדעת שיווי החפץ שנוטל וכו' כ"כ ה"נ איירי בקרקע שהקפידו לדעת שיווי ומשו"ה במעות מחזי כרבית וזה ברור:

ומה שכתבת לתרץ דברי הרמב"ם מסוגי' דהנזקין עפימ"ש מהרי"ט דא"ק לא מהני משום אסמכתא וברמ"א בסי' ר"ג מבואר די"א במעות ומטלטלין מגו דחל אמטלטלין וכ' הסמ"ע דלא דמי לקני את וחמור כיון דיש קנין המועיל להמעות בר קנין היא ע"כ א' מגו וה"ה הכא בדבר שא"ק דיש קנין המועיל בקנו בב"ד חשוב או במעכשיו ממילא בהקנה דבר הקצוב עם שא"ק מהני עכ"ד. תמה אני הא מבואר ברמב"ם ובש"ע המחייב בדבר שא"ק אע"פ שקני מידו לא נשתעבד וכן מבואר בפירוש בנתיבות שם במחייב לחבירו ליכא שום אופן המועיל להתחייב עצמו בדבר שא"ק עיי"ש. וא"כ דמי לקני את וחמור דקני מחצה ובפרט בב"מ הסוגי' אזלא אליבא דר"נ גם מה שהקשה על האו"ה והפוס' בסי' ק"י דהיכי דגזרו על דבר א' משום חשש איסור תורה לא מהני בי' עוד ס' להתירה א"כ מה קא' המקשה פסחים דף ט' אמדורת כותי' משום דא' אכלתי' ורבא א' האי מאי התם אימר הוי אימר לא הוה ואת"ל הוה אימר אכלתי' הכא ודאי שקיל וכו' הא כיון דרבנן גזרו עשאוהו כודאי איסור תורה ולא מהני ס"ס ולא ספק דרבנן וכן הקשה על הכס"מ פי"א ממעשרות שכ' דדעת רבינו בדמאי לא מהני ס"ס מאחר דקיי"ל רוב ע"ה מעשרין ואפי"ה חששו למיעוט משו"ה לא מהני ס"ס א"כ מה קא' הכא במדורת כותי' משום דהוי ס"ס הא במדורת כותי' נמי אחמרי' לחוש למיעוט שמא נגע לרשב"י דאין נכרי מטמא באהל ולמה מהני ס"ס אימר לא הוי ואימר אכלתי' עכ"ד אשתמיט מני' דברי תוס' במקומו שהקשה כעין זה וא"ת הא מדורת כושי רה"י וס"ס ברה"י טמא וכו' אי נמי אימר אכלתי' עדיף משאר ספיקות דס' הרגיל וקרוב לודאי ותדע דאפי' מידי ודאי בעי למימר שיוציא זה הספק עכ"ל וא"כ כ"כ י"ל אקושי' הללו דס' אכלתי' שאני דמהני יותר משאר ס"ס אפי' במקום חשש תורה ובמקום דאחמרו לחוש למיעוט דזה קרוב לודאי הוא. אך בחזינא דשקיל דודאי גמור הוא לא מהני ועי' במקו"ח סי' תל"ט ס"ק ב' תירץ בס' זו קושי' המג"א עיי"ש. עוד הקשה על או"ה שמחלק דהיכי דאינו אלא מכח חומרא כגון בשר שנתעלם מן העין מהני ס"ס והרי בדמאי ג"כ הוי חומרא בעלמא כפירש"י שבת דף כ"ג ולא מהני ס"ס להרמב"ם ותו דמשמע דהיכי דהוי גזי' מעלי' גם להרמב"ם מהני ס"ס לק"מ דמה מדמה דמאי לבשר שנתעלם מהעין דהתם איכא חזקת היתר וחשש החליפוהו חששא רחוקה היא וכמ"ש תוס' בחולין צ"ה שרק משום מעשה שהי' אסרוהו וז"ל הש"ך בדיני ס"ס אות י"ז חוץ מבשר שנתעלם מהעין שאסרוהו מחמת, חומרא יתירה שלא מהדין אבל בדמאי נהי דרוב ע"ה מעשרין איכא מיעוט דשכיח דלא מעשרין גם איכא חזקת טבל מהדין לאסרו מדרבנן ועי' תוס' יבמות דף קי"ט ותוס' בכורות דף כ' מ"ש ע"ז משו"ה הו"ל כשאר גזי' דרבנן גם מ"ש דמשמע דבגזי' גמורה גם להר"י מהני ס"ס זה היא לדברי הכס"מ ולדידי גם בגבינות י"ל דמה"ט דאחמרי בי' לחוש למיעוט לא מהני התם ס"ס אבל או"ה סובר גם טעמא דהר"מ דלא מהני ס"ס בדמאי הוא מאותו טעם שנתן או"ה בגבינות כיון שחכמים אסרוהו מהדין מחשש תורה הו"ל כודאי ותו לא מהני בי' עוד ספק וא"ש הכל ועי' בשעה"מ פ"א מה' יו"ט שהקשה על או"ה מדברי הראב"ד:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה