אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק חו"מ › סימן ח

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק חו"מ · סימן ח

סימן ז

כתובות פ"ק דף י"ב ע"ב מתניתין הנושא את האשה וכו' אתמר מנה לי בידך וכו' עד סוף הסוגי'. והקשו תוס' תימא דר"י גופי' אית לי' בריש הפרה אפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא הממע"ה וי"ל דהתם ברי גרוע ושמא דמזיק טוב דלא הוי לי' למידע אבל מנה לי בידך הברי טוב והשמא גרוע משו"ה חייב אבל קשה למה דבעי למימר הכא הא דר"י דשמואל הוא דפסק כר"ג והתם ברי גרוע ושמא טוב שהבעל א"י מתי נבעלה וא"כ הקשה דשמואל אדשמואל עכ"ד:

ונ"ל לתרץ דיש להבין סברת אביי והס"ד דסוברי' אפי' בברי גרוע ושמא טוב ברי עדיף מה טעמא. ונ"ל לומר עפי"מ שהקשה מהר"י באסין אמאי ספיקא דממונא לקולא כגון בתיקו הא הו"ל ספק גזל וס' דאיסורא לחומרא ותי' דבממונא לא מתקנין איסורא בהכי דאי נימא חומרא לנתבע הוא ספק גזל ביד התובע ומ"ל הכא ומ"ל התם והקשה התומים דא"כ אמאי קי"ל מנה לי בידך והלה א' א"י פטור נימא דזה שאינו יודע חייב לתת לב"ד להוציא ספק גזל מידו והלה רשאי ללקחו מכח דהוא טוען ברי דאדם נאמן על עצמו ע"כ תירץ דס' גזל שאני כהא דא' עשירי ודאי ולא עשירי ספק כ"כ גזל ודאי אסור ולא גזל ספק עכ"ד. ולפי"ז י"ל דמאן דסובר ברי עדיף איהו סובר ספק גזל אסור ולהכי בא"י חייב אפי' במקום דלא הו"ל למידע דסו"ס איהו מחויב להוציא מתח"י מספק גזל וחבירו רשאי ללקחו מכח הברי וזה ברור וכ"כ בס' שערי תורה והשתא דאתינא להכי תו לא קשי' מה שהקשה תוס' לפי הס"ד דפ"ק דכתובות ולאביי דסברו אפי' במקום דלא הו"ל למידע נמי בא"י חייב אמאי אמר שמואל בשור שנגח כו' אפי' ניזק אמר ברי ומזיק שמא הממע"ה והוא עפימ"ש הראב"ד פ"ב מה' גניבה דאע"ג דבממון בתיקו אי תפס לא מפקינן מיני' בקנס אי תפס מפקינן מיני' דכיון דאין בידינו חייבו רק לב"ד דכתי' אשר ירשיעון אלקי' ובדין ספק אין הב"ד מחייבין אותו ולא גמרו את דינו א"כ ממילא פטור בודאי עיי"ש. ולפי"ז נימא דדוקא בממונא הוא דא' ברי ושמא ברי עדיף דהרי ספק גזל בידו בלי התחייבות מהב"ד ע"כ הוא מחויב להוציאו מידו וחבירו לקחו מכח הברי אבל התם בשור שנגח דאיירי בחצי נזק דקי"ל פלגא נזקא קנסא לא אמרי' ברי עדיף דמספיקא לא מחייבינן לי' להוציאו מתח"י וליכא למימר דהרי ספק גזל בידו זה אינו כיון דהב"ד אין מחייבין אותו מס' שוב הרי הוא בודאי פטור וליכא ספק גזל בידו להכי המוציא מחבירו עליו הראי' וזה נכון כפתור ופרח.

עוד יש לי לומר בשנבין הא דאמר אביי לר"י הא דר"ה ור"י דשמואל הוא למה לא אמר ודר"נ ור"י ר' יהושיע הוא ותו בגמ' דא' לימא ר"ה ור"י כר"ג ור"נ ור"י כר"י לימא לשון ספק הא לפי הס"ד ודאי הכי הוא. וראיתי שהרגיש בזה הפנ"י והנ"ל בזה למה דאי' להלן דף ע"ה רבא אמר רישא כאן נמצאו וכאן הי' סיפא נמי כאן נמצא כאן הי' פירש"י רבא מהדר לאוקמא כולה כר"ג וכו' ורישא טעמא כיון דנמצאו ברשות האב א' כאן הי' קודם שנתארסה ובפ"ק נמי פלוגתייהו בנכנסה לרשות הבעל הוא ובה א' ר"ג דלא הורע חזקת אבי' בכך וכ' תוס' ואיירי בענין שיכול להיות שנאנסה תחת בעלה ולהרא"ש איירי בבגרה קודם הנשואין דבגרה הו"ל כנשואה וא' כאן נמצא כאן הי' תחת הבעל [ועי' אה"ע בסי' קי"ז בח"מ וב"ש] איתיבי' אביי וכו' ר"א אמר וכו' מכלל דאביי ור"א פליגי ארבא וסברו דלא א' כאן נמצא כאן הי' והכי קי"ל דלא א' כאן נמצא וכ"ה להוציא ממון עי"ז ועי' בנמ"י ביבמות פ' האשה שלום גבי יצחק ריש גלותא עיי"ש. ולפי"ז ניחא דאביי לטעמי' דאינו סובר כאן נמצא כאן הי' שפיר אמר דר"י ור"י דשמואל דא' הלכה כר"ג דאי"ל דס' ר"ג מטעם כאן נמצא וכו' דאביי לטעמי' דאינו מחלק בזה וגם סובר דר"ג סתמא אמר אף בלא בגרה ובאין שהות אחר החופה לזנות אבל ר"נ ור"י אפשר סברו כרבא דטעמי' דר"ג מכח כאן נמצא וכ"ה ואיירי בבגרה או ביש שהות אחר החופה לזנות אבל בכל מקום בברי ושמא פטור אפי' לא הו"ל למידע ותו לא קשי' דשמואל אדשמואל דאיהו מצי סובר כרבא דטעמי' דר"ג מכח כאן נמצא וכאן הי' וז"ש הגמ' בלשון ספק לימא ר"ה ור"י כר"ג ור"נ ור"י כר"י ולא בלשון ודאי דזה תלי' בפלוגתא אי אמרי' כאן נמצא וכו' דלאביי ר"א דלא א' כאן נמצא וכ"ה ר"י ור"י דלא כר"ג אבל לרבא דא' כאן נמצא וכו' ר"נ ור"י מצי סברו כר"ג וא"כ מדקי"ל כר"נ בדינא וקי"ל כר"ג הי' מוכח דטעמי' דר"ג דנאמנת להוציא ממון מכח כ"נ וכ"ה וקשי' אדאביי ור"א וסברו דלהוציא ממון לא סמכינן אחזקה דכ"נ וכו' וע"ז משני דאין מזה הוכחה לס' כ"נ דבלא"ה א"ל ר"נ אנא דא' וכו' מכח מיגו או מכח חזקת הגוף בלא ס' כאן נמצא וכ"ה ובזה מדויק היטב הא דא' הכי נמי מסתברא כי דקא משנינן דר"נ דא' כר"ג דא"כ קשי' הילכתא אהילכתא אלא לאו ש"מ כדמשנינן דהי' די לומר הנ"מ דר"נ דא' כר"ג ול"ל דא' כ"י דק"א משנינ"ן וגם מה שכפל אלא לאו ש"מ כדמשנינן אלא הוא אשר דברנו דהרי לס' רבא דא' כ"נ וכ"ה א"צ לשנוי' דמשנינן די"ל תירוץ אחר דלעולם ר"ל ור"י כר"ג מטעם כ"נ וכו' בלא מיגו או חזקת הגוף ואיירי בבגרה או יש שהות וכו' אלא דא"כ אכתי תקשה הילכתא אהילכתא דקי"ל כר"נ בדינא דפטור וקי"ל כר"ג דנאמנת אפי' בלא בגרה ואין שהות אחר החופה לזנות וגם ביש שהות ובבגרה קי"ל כאביי ור"א דלא א' כאן נמצא וכו' להוציא ממון וז"ש ה"נ מסתברא כי דקא משנינן דיוקא מטעמא מיגו וחזקה דא"כ קשי' הילכתא אהילכתא וממילא לא מצינו למימר תי' אחר דטעם ר"ג מטעם ב"נ וכ"ה דאכתי קשי' הילכתא אהילכתא אלא לאו ש"מ כדמשנינן דייקא ודו"ק

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה