אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק אה"ע › סימן נד

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק אה"ע · סימן נד

סימן נג

שלום לאהובי ידידי הרב הגה"ג חריף ובקי המפו' מוה' פנחס נ"י אבד"ק ניגערעשט:

מכתבו הגיעני תוכו רצוף שאלת חכם ע"ד שני אחי' נושאי' הי' ב' נשים הא' שמו ליבר ילדה אשתו בן זכר בריא ושלם בשער וצפורן וביום השמיני הכניסו אביו לברית של אאע"ה. וכמו ששה ימים אחר הסעודה מת האב במגפה ר"ל אשר שלטה אז בקיץ תרל"ג וכמו ששה ימים לאחר מיתתו גם הבן מת במגפה ר"ל כ"ב ימים ללידתו אחרי גם אשר נתרפא לגמרי ממילתו שוב מת גם אח השני הנשוי וכמו חמשה חדשי' אחר מיתתו ילדה אשתו בת ג"כ בריאה ושלימה בשער וצפורן וכמו כ"ז ללידתה מתה גם הבת ושתי היבמות נשארו זקוקות לאח קטן אשר ימלאו לו י"ג שנים בימי סיון הסמוך והבת מן האח השני חלתה ומתה אולם לא במגפה והן לדעתי יען כפי הנראה לכל הדיעות יבמות אלו יצאו מכלל זקוקות דאורי' ורק מדרבנן צריכות חליצה יען שהולדות לא חיו למ"ד יום לכן אני שואל אם נוכל לסמוך על חזקה דרבא שיבם זה כשימלאו לו י"ג שנים שיחלוץ ויתיר העגינות האלו מכבלי העיגון עכ"ל:

תשובה מה שכ' לכל הפוס' שכ' סתם דאשת כהן לא תחלוץ משמע בין מת מחליו בין בנפל מהגג ע"כ לא חשוב לר' יונה א"כ בחלה ומת יצאה מידי דאורי' נעלם ממנו דברי הת"ש סי' ט"ו שפסק כר"י והרמב"ן בחלה ומת הו"ל ס' דאורי' ואפי' באשת כהן צריכה חליצה עי' בפ"ת סי' קס"ד מ"ש בשם רעק"א וברית אברהם ומה שלא נקטו הפוס' בא"כ בנפל מהגג דוקא כבר עמדו ע"ז בתשו' ריב"ש ורעק"א כמבואר שם וא"כ היבמה השני' שבתה חלתה ומתה להנך פוס' צריכה חליצה מדאורי' אלא אפי' היבמה אשת ליבר שבנה מת במגפה אינו ברור אצלינו דהו"ל כנפל מהגג או אוכלו ארי דהתם אין לתלות בחלישותו כלל אבל הכא הרי אנו ראינו שכמה אנשי' חיו ונתרפאו מהמגפה אולי אותו ילד שמת במגפה זוז"ג לו שמחמת חלישותו שלא הי' בר קיימא ע"כ תיכף שאחזתו החולאת נלאה נשוא ומת ונמצא גם בזאת היבמה יש בה חשש דאורי' וכבר כתב הת"ש שם דאין אנו בקיאין להבחין בין חולה לחולה ולכולהו יש לחוש דאורי' עכ"ל אלא אפי' להפוס' דגם בחלה ומת אינו אלא מדרבנן כבר מבואר ברמב"ן במלחמות פ"ק דחולין ובשאר קדמוני' ובט"ז בסי' קנ"ו דחליצה צריכה בדיקה משום דאפשר לברורי כדקיי"ל גבי רוב דצריך לברר ולא כמו שעלה ע"ד הנו"ב בתחיל' אלא כדמסיק לבסוף ומ"ש כת"ר דס"ס עדיף מרוב וכאן איכא ס"ס שמא יש לו שערות ואת"ל אין לו שמא נשרו וע"ז י"ל מה לי כך או כך שם אונס חד הוא ועיקר הספק אינו אלא אחד אם הוא גדול או קטן ובס' א' אפי' במידי דרבנן דאיכא לברורי צריך לברר כמבואר בפוס' ותו אפי' הי' כאן ס"ס גמור אפי"ה צריך כאן לברר מטעם אחר והיא עפימ"ש הרשב"א בפ"ק דחולין בטעם לבדוק ריאה משאר טריפות שי"א מפני דהוי מיעוט המצוי ור"י דחה זה שא"כ כל ריאה תהא צריכה בדיקה מנקבים שאין סירכא אלא מחמת חשש נקב וכטעם רש"י בסירכא] אלא הוא הטעם דסירכא נראה לעינים ויבא מכשול שא' יראה וימצא סירכא בריאה אחר התערובות ויחזיר על לוקחי בשר להשליך מאכלן לכלב וטעם שני כיון שהוא דבר שקרוב לראותו אם היא בידו הו"ל כמעלים עין מן האיסור והביאו פרמ"ג בסי' ט"ל עיי"ש ואם כך התם דאתמול אכלו בחלבה ונשחטה בחזקת היתר עומדת אפי"ה צריך בדיקה מה"ט מכש"כ היכי דע"ע בחזקת איסור עומדת והוי נמי מיעוט המצוי שאין לו סימני' צריך בדיקה דהנהו תרי טעמא איתניהו נמי בנד"ד אם יחליצו מיבם זה בלא בדיקה וינשאו לאיש אולי כשילך היבם אח"ז לרחוץ בנהר או במקוה ויבא א' ויראה ויכיר שאין לו שערות ונצטרך לחליצה אחרת לכשיגדיל ויבא סימנים ובתוך הזמן הזה לא תמצאנה מנוחה אשה בית אישה וגם כיון שבקל יכיל לבדוק אם יש לו שערות אם אינו בודק הו"ל כמעלים עין מהאיסור משו"ה צריך בדיקה ובהכי הונח לי מה דהי' קשי' לי אמאי צריכה בדיקה משום דאיכא לברורי הא קיי"ל חיישי' שמא נשרו וא"כ למה לן לברורי הרי אפי' אם ימצא שאין לו סימני' אכתי לא יתברר הס' לגמרי דשמא נשרו והיכי דליכא לברר הספק לגמרי א"צ לברר וכמ"ש הנו"ב קמא ביו"ד סי' נ"ז גבי ריאה מ"ת דמותרת בלא בדיקות שפופרת ושוב הראו לי שהקשה זה הישוע"י סי' קנ"ה ולפמ"ש עפ"י דברי הרשב"א לק"מ דהא דבא"א לברר כל הספק א"צ לברר היינו במקום שאם לא נברר לא יבא מאליו לידי בירור וגם התם הדבר צריך בדיקה במעשה שפופרת ולא הוי כמעלים עין משא"כ הכא בנד"ד שחיישי' שמא ם לא נברר יבא ממילא לידי בירור ע"י שבמרחץ יכיר א' שאין לו סימני' אף שגם אז הי' שלא הד"ת. וגם מטעם הב' שבקל יכול לראות והו"ל כמעלי' עין משו"ה צריך כאן לבדוק לראות לברר אף שלא יתברר לגמרי דגם אם לא ימצא סימני' שמא נשרו עכ"פ אז לא תחלוץ ונצילה מלבא לידי מכשול. וראי' ברורה לזה מבדיקות הריאה גופי' למ"ש הר"י דסירכא מחשש נקב כשיטת רש"י משמע דאינו ודאי נקב אלא חשש נקב

או דנהי דאין סירכא בלא נקב שמא קרום עליון לחוד אינקב וכמ"ש הראשוני' הובא בפר"מ בפתיחה לסי' ט"ל. וא"כ אמאי בדיקנן אחר סירכא הא אפי' אם ימצא סירכא אינו ודאי טריפה אלא ספק ולא יתברר לגמרי אלא ודאי הכא שאני אף שלא יתברר לגמרי ימצא שהי' יתברר לגמרי אלא ודאי הכא שאני אף שלא יתברר לגמרי ימצא שהי' מכשול ע"כ צריך לברר להצילו ממכשול וגם שלא יהא כמעלי' עין וה"ה בבת י"ב ובן י"ג ודאי צריך בדיקה מהנהו טעמי' דאמרן ומה שרוצה לעשות סמוכין דאין צריך בדיקה מכח הגאוני' והרי"ף דס"ל כפי' הר"ש דכוונתו של הר"ש למה דקיי"ל חיישי' שמא נשרו קטנה בת י"ב חולצת בלא בדיקה ואם כך בדאורי' קו"ח לסמוך ע"ז בזקיקות רק מדרבנן. עיניו הרואות ממ"ש תוס' על פי' הר"ש ולא נהירא. וגם ברשב"א מפרש דברי הר"ש שהביאה שערות מכלל דפשיטא להו דליכא מאן דאמר הכי דא"צ בדיקה אלא כולהו ס"ל דצריכה בדיקה וכמ"ש הפוס' הנ"ל והכי קיי"ל להלכה. ע"כ זאת תורת העולה מדברינו כי אלו השתי יבמות הנצבים בפתח השער צריכי' להמתין עד יגדל היבם ויבדקוהו וימצאו לו שערות כדת ואז יחליצו ויצאו בהיתר כנ"ל ברור להלכה ולמעשה ייט"ב:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה