אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק אה"ע · סימן נ
שלום וברכה לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון הגדול בענקים חכו ממתקים החריף ובקי שושנת העמקים כש"ת מוה' שמואל נ"י אבד"ק סיקס יצ"ו
ע"ד השאלה בא' שגירש את אשתו בשם אביו המגרש יהוד' דוד דמתקרי דוד באמרו לפני הגט שאביו הי' חולה ונשתנה שמו יהוד' ע"כ כתבו הב"ד יהוד' דוד דמתקרי דוד ואחר הגירושין בא המגרש בטענה שהטעה את הב"ד ואביו לא נשתנה שמו מחמת חולי ושמו רק דוד לבד. והתיר כת"ר מחמת ג' טעמים. א' מטעם דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה ואשה זו בחזקת מגורשת מעת שקיבלה הגט. ב' מטעם א"א משום עצמו רשע ואינו שייך בכאן שמא רוצה לעשות תשובה דאלו כן הי' רוצה לפוטרה בגט כשר שנית שלישית מטעם כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד והנה על טעם השלישי פיקפוק הגאון מטשאטה מכח דברי הר"ן בתשו' סי' מ"ו שבע"א חוזר ומגיד ע"י אמתלא ולא ראה דברי החוו"ד סי' קפ"ה שהר"ן אינו חולק על הרמב"ם בה' סנהדרין דהר"ן איירי בהגדה חוץ לב"ד מש"ה מהני אמתלא והרמב"ם איירי בב"ד עיי"ש והריב"א סובר דמה שהגיד בפני האשה כיון שהי' נאמן הו"ל כהגדה בב"ד ושוב אינו חוזר ומגיד וע"ז חולק הר"ן וסובר דלפני האשה לא הוי כהגדה בב"ד אבל בהגיד בב"ד מודה הר"ן דאינו חוזר ומגיד והרי בנידון דידן הגיד בפני ב"ד שם אביו דכבר נהגו לישב בגט ב"ד של שלשה וכן משמע מלשון השאלה שכ' שהטעה את הב"ד מכלל דהי' בפני ב"ד של שלשה. וז"פ. שוב בא הגאון הנ"ל בטענה שנאמן מטעם דהו"ל כשלוף ואחוי והו"ל עביד' לגלוי ולכאורה מצאתי סעד לדבריו שכן כתוב בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"ה הביא דברי ב"ש בשם מהרא"י אפילו אם ע"א מעיד על שינה שם אביו פסול והביא טעם הדבר אף דהוא בחזקת מגורשת הואיל והוא מילתא דעביד' לגלוי' וכמו דסמכי' לכתחיל' לכתוב שמו עפ"י ע"א ואשה וקרוב משום מילתא דעביד' לגלוי ה"נ יכול לפסול מטעם זה עכ"ד וזה נגד דברי המכתב מאלי' ותשו' בית אפרים ותו"ג דאחר הנתינה אין ע"א נאמן אף דעביד' לגלוי והדין עמהם דלא דמי להתם דלעיל דכותבין שמו עפע"א וקרוב דהתם אינו מעיד על דבר שבערוה ולא על מילתא דאיסורא להתיר או לאסור דבעת שאומר העד וקרוב שמו עודנה בחזקת א"א אלא שאח"ז כיון שנתחזק דבריו בפני הב"ד מגרשין אותה עפ"ז והיינו כס' הרי"ף גבי ואשתמודענא כידוע משא"כ אחר נתינת הגט שמעיד העד או קרוב לפסול הגט ולאסור האשה שהיתה בחזקת מגורשת מכח שינה שם א"נ דהו"ל דבר שבערוה ואין ע"א נאמן. אמנם אפי' לפי דברי הפ"ת היינו בעד דעלמא אבל בנידון דידן ודאי אינו נאמן מטעם כיון שהגיד בב"ד שוב אינו חוזר ומגיד אף במילתא דעביד' לגלוי וראי' ברורה מדברי הריטב"א שבועות שסובר הגדה לפני האשה הוי כהגדה בב"ד ואינו חוזר ומגיד אף דהוי עבידא לגלוי' אי הבעל חי או מת ועוד ראי' ברורה לכל הטעמי' מתשו' הר"ן סי' מ"ג הובא בב"י סו"ס קל"ד על ענין שהבעל מערער שביטל שליחות הגט שאין לו נאמנות וראי' מדאמרינן בירושלמי וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולים אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בב"ד הוא חשיד לקלקלה מתוך שהוא יודע שאין ערעורו כלום חותמו בעדים כשרים וכו' ש"מ שלאחר נתינות הגט אין חוששין לערעור הבעל כלום וסוף דבריו היכא דליכא רגלים לדבר אפילו אתי בעל ומערער לא משגחינן בי' והכא ליכא רגלים לדבר אדרבא חזקה שלא מעל בחרם ולא בטל וכי אמר הכי לא משגחינן בי' ולאו כל הימנו למשוי נפשי' רשע וכמדומה לי שזה אינו צריך לא שאלה ולא תשובה שהדבר ברור שלאחר נתינת הגט אין בדבריו של בעל כלום דהא מכיון שנתגרשה ה"ה בחזקת פנוי' ואין דבר שבערוה פחות משנים ואפי' בגט אין נותנין לו לברר דבריו ואפי' יצא קול בעיר דאיכא סהדי במדה"י שיודעים אמיתת הדבר כד"א עדים בצד אסתן ותאסר ולפיכך הדבר ברור לכל יודעי דת ודין שאשה זו מותרת להנשא עכ"ל ולא תימא דוקא לענין ביטול הגט שאינו אומר בפני מי ביטלו ואין בידינו לברר אלא אפילו יש בידינו לברר כדמוכח מהא דאין חוששין שמא חתמו בעדים פסולי' מתוך שערערו בטל וכן מסוף דבריו שכ' ואפי' יצא קול דאיכא סהדי וכו' משמע אף כשבידינו לעמוד על המחקר ולבררו שהרי מה שאמר הירושלמי וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולים לאו דוקא על מדה"י כ"א אפילו ממקום אחר שצריך לומר בפ"נ וע"ז א' ערערו בטל מכלל דא"צ לברר וממנו ניקח לנידן דידן שא"י הבעל לערער וגם מכח אאעע"ר וחזקה שלא עבר על חרם ר"ת שנותנים קודם נתינת הגט שכל מי שיודע פסול בגט מחויב להגיד תיכף ובפרט שבפי' הגיד בב"ד שם אביו אינו חוזר ומגיד ואינו יכול לערער ועי' בחת"ס אהע"ז סי' ה' זיין:
שוב אחר החיפוש מצאנו ראינו בתשו' הגאון מהר"ח כהן ז"ל סו"ס נ"ז בגט שנכתב שם אביו אברהם וחזר ואמר ששם אביו שלום והכשירו מכח דברי תשובת הר"ן הנ"ל וכן בתשו' סי' ס"ג העלה להכשיר מכח סברא זו עיי"ש. ושוב מצאנו עוד תשובה ארוכה בתשו' ברכת יוסף מהגאון מוה' יוסף לאנדא אבד"ק יאס ממ"ש על ענין שהבעל הוציא לעז על הגט באמרו ששינה שם אביו שהי' שמו מאיר והוא הוסיף מדעתו לכתוב בהגט שם מאיר זאב והאריך באריכות גדול בחריפות ובקיאות והכשיר הגט ועיי"ש שבתחי' פקפוק על ראי' של הר"ן ואח"ז העלה להתיר מכח כיון שהגיד בב"ד אינו חזר ומגיד גם מכח אאמע"ר ועוד טעמים ועיי"ש באורך ובסוף התשובה בד"ה הכלל וכו' שכ' אף דכתב בסימני תשו' הר"ן עצה טובה לאשה שלא תמהר להנשא הכא א"צ להמתין עיי"ש דבריו והכא בנידון דידן יש עוד צדדים להתיר כמ"ש כת"ר מכח תשו' סדר אלי' דשם שנשתקע אינו מזיק אצל אביו וא"כ י"ל דליכא כאן לעז דיתלו לומר שהי' לאביו שם זה מכח חולי אלא שנשתקע וגם מכח שכתב יהוד' דוד דמתקרי דוד וכמ"ש הגאון מטשאטי. סוף דבר אשה זו מותרת להנשא. עוד רגע אחד אדבר שגם אין לחוש מכח גילוי דעת שאינו חפץ לגרשה ובערמה עשה לבטלו וענין זה מבואר בתשובות מאיר נתיבות שאלה ק"ו דף ל"ג וסיים ואם באנו לחוש לכגון זה לערער לא תמצא בת מגורשת שבכ"ע שיתחרט הבעל ימצא מקום לערער וכו' והכי נמי נימא בנידן דידן וכנזכר בתשו' בית אפרים סי' צ"ה ויתר מזה לא ראיתי להאריך מאחר שכבר דשו בי' רבים וכבר בא במגילות ספר כתוב צדדי היתר: