אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק אה"ע › סימן מז

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק אה"ע · סימן מז

סימן מו

שלום וכ"ט לאהובי הרב הגאון חריף ובקי מוה' פייבל נ"י אבד"ק בראדשין יע"א:

מכתבו שנית הגיעני ואמרתי אשנה פרק זה להסיר תלונותו הפעם ולא אשלש עוד ועתה אבא אל סדר דבריו:

א' כתב וז"ל כתב הד"ג הרב השואל הביא ראי' מס' זכרון כהונה דמסיק לדינא לכתוב בכפר מתא וכו' ואשתמיט מני' דבעל זכרון כהונה ומתשו' מהר"ח דברי כנה"ג בשם מהר"ם מינץ שלא לכתוב מתא על הכפר והעידו שכן מנהגינו ע"כ דבריו. ושמתי עיני על הכנה"ג ולא כך היא כי ז"ל הכנה"ג לעינינו ס"ה למהר"ם מינץ בכפר כותב בכפר פלוני ובס"ה לבנימן זאב דאפי' בכפר כותב מתא ומנהגינו לכתוב מתא בכ"מ חוץ מכפר שכותב כפר פלוני עכ"ל הנה הביא ב' דיעות בזה לדינא בלא הכרעה וע"ז סיים הכנה"ג מעצמו ומנהגינו לכתוב בכפר כפר פלוני הנה רק הוא העיד ששם במדינתו מדינת ספרד המנהג כך וא"כ אין מזה ראי' למדינתינו דאפשר דכאן כותבין לפעמים בכפר מתא דכמה עניני מנהגינו במדינתינו חלוק ממנהג ספרדי במדינתם והראי' שהרי הזכרון כהונה מסיים בסוף דבריו ולמראה עיני ראיתי גט אחד ממדינת אקריינא הנכתב בכפר וכתוב בו מתא ופעם א' ראיתי גט מכפר וכתוב בו כפר וא"כ י"ל שראו דברי כנה"ג ולא חשו להביאו שאין מדבריו ראי' למנהג מדינתינו גם מהג"ה רעק"א משמע היפך דבריו שלא הביא דעת המחמירי' רק דאפי' בכפר כותב מתא וסיים בלשון כנה"ג ומנהגינו וכ"כ דאין ראי' מספרדי למדינתינו ואמנם כ"ז הפלוגתא לענין לכתחי' אבל לענין דיעבד לא שמענו מדברי הכנה"ג כלום:

ב' כתב והרי מעשים בכ"י יוכיחו שכותבין כתובות בכפרים וכותבין רק כפר ולא מתא וא"כ חזינן דסוגי' דעלמא שתופסין בפירושא דמלת מתא שהוא בדווקא על עיר ולא על כפר עכ"ד ותמה אני על דבריו אטו בכתובות שבעיר כותבין מתא דאז הי' ראי' נכונה ממה שאין כותבין כך בכפר אבל באמת רק בגט כותבין מתא אבל בכתובות כותבין בעיר פלוני או ק"ק פלוני וזה ודאי דאין לכתוב עיר על כפר ואם כתב עיר בגט בכפר מודינא דפסול דכפר כעת לא נקרא עיר בשום אופן וא"כ כיון דכותבין בכתובה שבעיר עיר כותבין בכפר כפר אבל לעולם מתא שם מושאל לשניהם וכמו שאבאר להלן וכדברי הזכרון כהונה.

ג' כתב והגאון ר"ח כהן כתב בעצמו שהוא תיוהא מש"כ בכפר מתא רק מפני שהי' סכנה וכבר ניתן הגט חתר לחפש היתר ומי יודע אם במעשה שלו לא הי' מקום עיגון ממש. אולי החלוץ הי' מעבר לים עכ"ל. הנה א"כ הי' לו לפרש שהחלוץ אינו כאן והוי מקום עיגון ומדסתם מכלל דאף דאפשר בחליצה הכשירו וק"ו לכאן דכפי הנראה דעתו להכשיר הגט אחר שניתן גם בעוד השכ"מ הי' חי ואפשר לכתוב גט אחר כדת וליתנו ואפי"ה חש שמא ימות פתאום ומה בכך אכתי לו יהא כך אפשר בחליצה ובכ"ז הכשירו ולא ציוה לכתוב אחר כלל ק"ו לנידן דידן דכשר ושם מבואר להדי' לענין מתא דאפי' לכתחי' יש לכתוב כך בכפר ומביא ראי' ע"ז מפ"ק דמגילה אלא שמה שהכשירו בדיעבד היינו מפני שהי' שינוי בשם העיר דכתבו בשם פוליש ובשם הנהר עיי"ש:

ד' ז"ל ותמהני על מ"ש הד"ג שהגאון מצאנז הניח בצ"ע אם לכתוב מתא על כפר וזה אינו שהגאון מצאנז כתב והחליט שיותר טוב להשמיט לגמרי מקום העדים ואיש ואשה שבזה רוב אחרוני' מכשירין במקום עיגון משא"כ בכותב על כפר מתא הוי שינוי עיי"ש הרי פשיטא לי' דבלי מקום עיגון, ודאי אין להכשיר בכותב על כפר מתא רק הצ"ע שלו הוא דאולי אף במקום עיגון פסול אבל שלא במקום עיגון פשיטא לי' לפסול עכ"ל תמה אני כמה הנצחון גובר לומר דבר שאינו כך וז"ל דברי חיים ולענין כשכותבין הגט בכפר אם לכתוב כפר או מתא הנה בב"י כתב וכו' עד עכ"ל אלמא דעל כפר נמי שייך מתא וראיתי במכתב מאלי' וכו' אמנם הרשב"ץ שהביא מארן נראה דאין לכתוב מתא בכפר ולענ"ד אין מזה ראי' וכו' עד אבל לענין קריאת שם מתא שפיר י"ל דגם על כפר שייך שם מתא ורק החילוק הוא דעל עיר לא כותבין כפר אבל כפר נהי שנקרא כפר אבל נקרא ג"כ עיר אך לענ"ד דכ"ז בזמן הש"ס אבל השתא במדינתינו וכו' וא"כ צ"ע אם לכתוב בכפר מתא במדינתינו ויותר טוב שלא לכתוב כלל שם מקום דרוב האחרונים מסכימים להכשיר במקום עיגון עכ"פ בלא נכתב שם מקום העדים וכו' עכ"ד לענינינו בקצרה. הרי שבכל דבריו מתחילה ועד עתה לא הזכיר מקום עיגון אלא שמפלפל לדינא איך לכתוב בכפר מתא או כפר ומסיים דעל כפר נמי שייך מתא אח"ז דחה דברי הממ"א מה שהוכיח מרשב"ץ ומסיים ג"כ שפיר י"ל דגם לכפר שייך שם מתא וא"כ כ"ז הפילפול איך לעשות בלא מקום עיגון כלל וע"ז כתב אך לענ"ד כ"ז לדין הש"ס וכו' אבל השתא במדינותינו צ"ע אם לכתוב בכפר מתא והיינו נמי שלא במקום עיגון דקאי אתחיל' דבריו ומספקא לי' השתא שנשתנה אם יכתוב בכפר מתא לכתחי' אפי' שלא במקום עיגון כבזמן הש"ס או השתא לא נקרא כך והוי שינוי ופסול אפי' דיעבד ואפי' במקום עיגון וא"כ כיון דמספק' לי' אם כשר או פסול ואיך יעשה אם יכתוב כפר שמא צריך לכתוב מתא [ואז גם יהא מוכרח לשנות לבלי לכתוב דיתבא רק דיתוב כמבואר שם בזכרון כהונה ובחדושי אנשי שם סי' ק"ד] ואם יכתוב מתא שמא צריך לכתוב כפר ומתא פסול אפילו דיעבד אפי' במקום עיגון עז"כ ויותר טוב שלא לכתוב כלל שם במקום שהרי רוב האחרוני' מסכימי' להתיר במקום עיגון וכו' כלו' למאי דמספקא לי' האיך לכתוב ה"נ הוי מקום עיגון אבל לא החליט לומר דודאי פסול בדיעבד בכתב מתא בכפר שלא במקום עיגון זה לא עלה ע"ד מעולם. בשגם י"ל דמ"ש ויותר טוב שלא לכתוב כלל לא כתב זה בהחלט אלא גם זה קאי על הצ"ע שגם זה בכלל הצ"ע ואפשר יותר טוב וכו' אבל אפשר דגם מתא כשר בדיעבד. ואיך שיהי' הדבר ברור בכוונתו שלא החליט לפסול בדיעבד בכותב מתא אפי' בזמנינו זה שנשתנה גם שלא במקום עיגון אלא מספקא לי' וזה ברור ותלי"ת כעת חתני הרב המאוה"ג מוה' ברוך נ"י אבד"ק רודיק בנו של מחו' בעל ד"ח ישנו פה אתנו עמי במחיצתי והראיתי לו דברי אביו הגאה"ק נ"י וגם הראיתי לו מה שכתב ע"ז מעלתו בפי' דבריו ותמה ואמר שאין זה אלא מכח נצחון והסכי' עמדי. וגם מדברי הגאון חדושי אנשי שם אין הכרח לומר דפוסל בהחלט אלא דעכשיו גרע מזמן הש"ס אפשר דכ"ע מודים דהוי כשינוי שמו ופסול מס' וא"כ אין ספיקא דידהו מוציא מידי ודאי של הכהנים הגדולים זכרון כהונה ומהר"ח שגם בזמניהם כבר הי' הדבר תלוי בנמוסי המדינה ולא חלקו בזה מזמן הש"ס לזמנינו והטעם כמ"ש בזכרון כהונה דמתא שם מושאל לעיר ולכפר וכו'. ואני אומר היפך מדברי מעלתו שאלו ראו הם דברי הכהנים הגדולים הללו הי' מודים לדבריהם להכשיר מתא בכפר כי מלשון הד"ח ומהרש"ק נראה דפשיטא להו דשם מתא פירושו רק עיר כמו שכ' בלשונו הטהור לפי הש"ס דגם על כפר שייך שם מתא רק החילוק וכו' אבל כפר אף שיקרא כפר נקרא ג"כ עיר וא"כ ודאי לפי"ז הוי עכשיו שינוי גמור דעתה שום כפר לא נקרא עיר אבל למ"ש הזכרון כהונה דמתא שם מושאל לעיר ולכפר וכו'. ונראה להסביר הדבר דמתא אין פירוש עיר אלא מקום ישוב וכבר הבאתי ראי' לזה מע"ז דף ס"ג ע"ב דא' הא בדמתא פירש"י עכברא של ישוב מאוס עיי"ש. עוד ראי' ממ"ש מאן דביש לי' בהאי מתא ליזול למתא אחרית' עוד ראי' משבת פ"ב דף ל"ה ע"ב לענין יום המעונן בע"ש במתא חזי תרנגולא בדברא עורבא ובודאי גם בכפר שמצוי' תרנגולת ולא עורבי יש סימן זה הרי דבכלל מתא גם כפר מפני שהיא מקום ישוב ולפי"ז אין חילוק בין זמן הש"ס לזה"ז שהגם שעפ"י נימוסי המדינה נקרא עיר בלשה"ק ובלשונינו שטאט וכפר נקרא כפר ובלשונינו דארף אבל שם מתא שפירושו מקום ישוב זה היא שם הכולל של עיר וכפר אלא שדרך לקרות לזה עיר ולזה כפר להבחין בין זל"ז אבל שם מתא הכולל לשניהם שפיר דמי אם כתב מתא גם על כפר ועי' בהג"א פ' השולח בנוסח גט של ראבי' כתב העומד היום במקום פלוני וכ"כ מתא פי' מקום:

ה' גם מ"ש לפקפק על מ"ש בגט שם הנכתב בערכאותיהם דראהאמערטשי' ולא שם של ישראל בלא מפיק ה' שהכשיר כה"ג מהר"ח כהן מכח דברי ר' אביגדור במהרי"ק ותשו' הב"ח וע"ז כ' בכתבי מהרי"ק מבואר בשם ר"ת לפסול בזה ושיטה זו תפס לו הנוב"י סי' פ"ז פ"ח בשם העיר פילטץ וכתוב בערכאותיהם פילץ אלא שאח"ז כתב מהרי"ק בשם הר' אביגדור להכשיר ושם אפשר דגם מיעוט ישראל הי' קורין לו שם ערכאות וא"כ אין ראי' לכאן משם ולא מדברי תשו' מהר"ח דהתם הי' דבר זה ידוע לישראל כיצד קורין בלשון פוליש משא"כ בנד"ד וכו' ואף שא' מני אלף כתב שם זה בפנקסו עכ"ז אפי' שם טפל לא הוי ואפי' הוי שם טפל הלא הסכימו האחרוני' להחמיר בכותב שם טפל לבד ולא ידעתי איך הי' הר הגדול למישור לפני כת"ר ואפשר סובר לחלק בין שם טפל של איש לשם טפל של עיר אבל רוב האחרוני' מחמירי' בזה ואנן מה נענה אבתרייהו עכ"ל. ע"ז אני משיב על ראשון ראשון. ע"ד שהביא שהחמיר הנוב"י הנ"ל כבר כתב התורת גיטין סי' קכ"ח סוף ס"ק ז' וז"ל ולפי"ז בעיר פילטץ החמיר הנוב"י שלא כדין כיון שאינו נרגש במבטא ועוד דאפי' בשם גרשום וגרשון שנרגש במבטא אלו לא הי' שני שמות בתורה התיר מהר"ם פדוואה ומכש"כ בשם עיר שלא נכתב רק לסימן כנ"ל ברור עכ"ל ועי' בית מאיר ובגט מקושר גם מ"ש על דברי הר' אביגדור אולי שם מיעוט הי' קורין שם של ערכאות וגם בתשו' מהר"ח הי' יודעים בישראל שם פוליש. הנה גם כאן כך הוא לפמ"ש אלי השואל שחקר ודרש והגידו לפניו אנשים שכך קורין הם המקום ההוא וכך הם כותבים שם הכפר ההיא הן במכתבי' של יהודית והן בהפנקס של הפריפינאציע כך הי' כותבין ט"ו שנים רצופים [מכותלי מכתבו דמר ניכר שיודע מזה] ואמת הדבר יש הרבה אנשים שקורין המקום בשם יהודית ואין הה"א ניכרת אבל עכ"פ נתברר הדבר שמיעוט יש שקורין וכותבין שם הכפר כפי ערכאותיהם ודמי ממש להא דהר' אביגדור ומהר"ח ולא עוד אלא שאני אומר שגם ר"ת הפוסל מודה בזה בנד"ד ובזה נדחה גם מה שמפקפק כת"ר מכח ששם הגוי' הוא שם הטפל כי הנה מה שכתבתי מדעתי להכשיר בנ"ד מכח כש"כ מדברי הר' אביגדור ותשו' מהר"ח כהן דכאן הוא רק קיצור השם וקרובין זל"ז עתה נודע לי שת"ל כוונתי בזה לדעת הנוב"י בתרא סי' קט"ו ע"ד שכ' שם העיר מאד כפי ערכאות ועכשיו קורין מאדע בסגול או מאדי ולא מאד ע"ז השיב והנוב"י אם לכתחי' לא טוב עשה אבל בדיעבד עכ"פ אם אמת הדבר שאצל א"י נקרא מאד א"כ ע"כ לא גרע שם הא"י מחניכה ואף דהב"ש בסי' קכ"ט סק"ג מחמיר לדעת הרמב"ם בטפל לבד אפי' דיעבד מ"מ חניכה זו שקרובה לעיקר השם עדיף טפי ועי' בפסקי מהרא"י סי' רנ"א וגם כיון שבערכאותיהם הי' שם העיר מאד וכו' עיי"ש. והוא פסקי מהרא"י שהבאתי ממנו ראי' במכתבו הקדום ותשו' זו דנוב"י נעלמה מעיני כת"ר וממילא סרה תלונתו מדברי הב"ש ואחרוני' ומעתה אני אומר דגם ר"ת אינו פוסל רק בשינוי שם גמור אבל בנ"ד דהשמות קרובים זל"ז לא גרע מחניכה וכ"ע מודו דכשר והרי לך בנוב"י עצמו אם שבקמא לענין פילטץ החמיר בזה בבתרא הקיל בכיוצא בנ"ד ואפי' ליכא מעוטי שקורין מאד גם מה מכח שינוי הנקודות והמבטא ליתא דהרי גם במאד מאדע יש שינוי בנקודות ומבטא והנוב"י מכשירו וגם התו"ג שהבאתי מכשיר אפי' שינוי במבטא בשם העיר שאינו נכתב אלא לסימן ומכש"כ הכא בא' שיש לקרות או כך דכשר ועיין בד"ח בנקודות פתח לענין שם העיר ותכל כל תלונותיו מעלי ומעל הגט. עוד רגע אדבר ע"ד מתא ישים עינו ולבו מראשית הדברים עד אחריתן בתוס' בעירובין כ"א ובמרדכי שהביא ב"י והעתיקו הרמ"א להלכה שכותב מתא בין עיר גדולה ובין עיר קטנה והיינו כפר כמבואר במקורו במרדכי מהא דמתוותא ופי' ר"י דכפרים קטנים הי' ועי' בהג"ה הגאון מהר"א מווילנא הנה הרמ"א הי' במדינותינו זמן רב אחר הש"ס והעלה כך להלכה למעשה ומהר"א מווילנא הי' קרוב זמנינו והסכי' לזה ואינו מחלק בין זמן הש"ס לזמנינו ולא מצינו מי שמפקפק ע"ז רק המכתב מאלי' מהרשב"ץ וכבר דחו דבריו בזכרון כהונה ובד"ח ומעתה אין לנו רק מה שחדשו האחרוני' הד"ח ומהרש"ק פקפק מכח דאשתני היום ולעומת זה הזכרון כהונה ומהר"ח שזה קרוב לזמנינו פשיטא להו לכתוב אפי' לכתחי' מתא וכבר הסברתי טעמם בראיות נכונות דמתא פירושו מקום ישוב ודאי העיקר כדבריהם בלי ספק כלל.

שוב שמעתי בשם חכם אחד עוד ראי' דכפר נקרא מתא מזוהר במדרש הנעלם פ' וירא דף ק"א ע"א ר"א אזיל לכפר טרשא וכו' לחושי עלי' כל בני מת"א עיי"ש. אח"ז נזכרתי כי בימי קדם הי' כותבין גט בכפרים הסמוכי' לק"ק חוסד וחקרתי מאת הרב הדיין ר' יעקב קטינא איך הי' כותבין והודיע לי בפי כתבו וז"ל את זאת ידעתי כי כמה שנים סידר הרב מאונגוואהר גיטין בהארינטש [הוא הגאון מוה' מנחם אש בנו של הגאון בעהמ"ח תשו' אמרי אש ז"ל] ואח"כ סידר הרב הגאון מוה' שמעלקי ז"ל מסעליש בהיותו בחוסד בכפר איזא ותמיד כתבנו מתא דיתבא דברי וכו' הרי שהי' כותבין בכפר מתא אפי' לכתחיל'. אשר ע"כ סוף הדבר לדעתי הגט הזה הנזכר כשר להנשא בו בלא חליצה והסכימו עמי בעלי הוראה מובהקים להלכה ולמעשה. דברי ידידו דו"ש באהבה יקותיאל יהוד' טייטלבוים:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה