אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק אה"ע · סימן מו
שלום וכ"ט לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון חריף ובקי המפורסם מוה' פייבל נ"י אבד"ק בראדשין:
מכתבו הגיעני והנה אמת הדבר כי נשאלתי מאת הרב דק' ליסעץ ע"ד שהי' מוכרח לסדר ג"פ בכפר בעוד שהי' החולה בדעה מיושבת ולא הי' אפשר להביאו לעיר ורצה לפוטרה מחליצה ואחיו אמרו שלא ירצו לחלוץ אפי' בעד כמה וציוה לכתוב מתא ומת המגרש מה דינו בדיעבד והביא שם דברי תשו' זכרון כהונה מבעל ברכ"ע ז"ל שהוא דחה דברי מכתב מאלי' והעלה בדעת רשב"ץ לכתוב בכפר מתא ומסיק לדינא שלכתחי' יש לכתוב מתא גם בכפר כי תואר מתא הוא מלה מושאלת בין לכרך ובין לכפר עיי"ש. ועוד הביא השואל ראי' מטוב גיטין בלקוטי שמות עיירות ס"ק י"ד בשם בגדי כהונה דמשמע לכתוב מתא בכפר עוד האריך דאפי' אי נימא שלכתחילה אין לכתוב מתא בכפר עכ"פ בדיעבד כשר מטעמי' הנאמרי' שם ולא הודעני כלל שיש מי שחולק עליו בזה והסמכתי אתו להתיר בדיעבד אך הודעתיו את אשר כתב מחו' הגאון בס' דברי חיים שער שינוי מקומות סי' י' מכח זמנינו והניח בצ"ע למען דעת לענין לכתחי' ושוב קבלתי מכתב מהשואל הנ"ל והראה אותי בתשו' רבינו חיים כהן בסי' ס"א דעתו ג"כ לכתוב בכפר מתא וע"כ עדיין אני אומר כדאי הם גדולי' הללו לסמוך עליהם בדיעבד וא"צ חליצה אבל מענין מ"ש הרב הנ"ל הכפר כפי ערכאותיהם לא הודעני דבר ולא נשאלתי ע"ז מאומה ולא אמרתי בזה דבר ועתה אני רואה בפי כתבו דמעלתו שכ' הרב הנ"ל שם הכפר כפי ערכאותיהם ולא כ' שם ישראל שלא כדברי ז' הרמ"א ומהרא"י בסי' קכ"ח סעי' ג' בענין הרעדיש רעדיש וע"ז כתב מעלתו ובאמת בנידן דידן יש חשש יותר כי השינוי במבטא ניכר בין דראמערטשי' לדראהאמערטשי ובפרט דשינוי אחד מעיד לחבירו והרואה בגט מתא דראהאמערטשי' לא יעלה על לבו שזה הכפר דראמערטשי' עכ"ד והנה האמת היא שכל זה העלים ממני ולא ידעתי מזה מאומה אבל אחר כ"ז אני אומר ועיין בתשו' רבינו חיים כהן סי' ס"א הנ"ל וז"ל לענינינו בגט הזה יש כמה תייהות דהיינו בשם הכפר וכו' ואני מצאתי עוד שכתב מתא וגט זה נכתב בכפר אמנם נלע"ד להכשיר מחמת שכבר ניתן הגט וגם שהיא שעת הסכנה שלא ימות ח"ו פתאום והטעם אודות שם הכפר שכתב בלשון פוליש אף שכ' שלא כדין כמבואר בש"ע וכו' אעפי"כ כשר בדיעבד כדאי' בתשו' מהרי"ק סי' ק"ו בשם הרבינו אביגדור שבדיעבד איזה מהם לחוד שכ' כשר והביאו גם בתשו' הב"ח סי' ד' וט"ס הוא שהוא בסי' צ' דף ס"ו ע"ג ואודות שכ' מתא נלע"ד להביא ראי' דיש לכתוב מתא על כפר מדתנן במס' מגילה עיי"ש שמסיק לדינא שזה הגט כשר אחר שניתן בדיעבד הרי אף שכ' מתא וכ' שם המקום בלשון ערכאותיהם לחוד התירו בדיעבד אף דשם הי' מסתמא ג"כ אפשר בחליצה ומני' דכש"כ לענין הרעדיש רעדיש וכן בנידן דידן שהי' לו לכתוב שם ישראל דראמערטשי' דהוא קיצור השם וכ' שם ערכאותיהם דראהאמערטשי' דכשר בדיעבד וכן משמע להדי' מלשון מהרי"א בפסקיו סי' רנ"א שכ' וז"ל ומה דמספקא לי' שכותבין את העיר בלשון פיהומש הרעדיש נראה דא"צ דרעדיש שקורין האשכנזי' אינו אלא קיצור מלשון פיהמוש שכן דרכן של הפיהמיים להאריך המלה כלשונם והה"א בתחיל' התיבה ג"כ מתוס' ואריכות לשונם וכה"ג הוי ממש בחניכתו קרובה ושוה לשם דאפי' לכתחיל' כשר בחניכה זאת לבדו כדאי' בפ' השולח עכ"ל מבואר להדי' דא"צ לכתוב הרעדיש שהיא אריכות וסגי לכתוב רעדיש שהוא קיצור אבל ודאי אם כתב הרעדיש לחוד פשיטא דכשר בדיעבד דכולן יודעי' דדא ודא אחת היא וזה ארוך וזה קצר וה"ה בנידן דידן אי כתב כלשונם האריך הראהאמערטשי' דכשר בדיעבד דדא ודא אחד היא וכאמור:
ואף דהנקודות חלוקות הנה במבטא דבישראל קורין אותו דראמערטשי' ובערכאות קורין דראהאמערטשי' הרי ידוע בפו' דאות א' מורה על קמץ ועל פתח **(ציור בטקסט)** ומסתמא יקרא הגט בקמץ כמו בערכאות דהה"א אינו משמשת כלום אלא שהיא אריכות וא"כ אינו דומה לאלעזר ליזר בצירי שצריך לכתוב ליזר אלא לאליעזר ליזר דמדינא לענין אם **(ציור בטקסט)** שמו ליזר בצירי והוא כנוי לאליעזר א"צ לכתוב הכנוי ליזר כיון שהיו"ד מורה לפעמי' על חירק עי' טוב גיטין אות ל' ס"ק ח' ובדברי חיים אלא שכ' להחמיר לכתחי' וכן מבואר בתשו' מהר"ח כהן הנ"ל בשם אליעזר א"צ הכנוי ליזר עיי"ש וכ"ש בשם העיר במקום שהא' מורה לכאן ולכאן דהוי רק קיצור ועי' בד"ח בשער הנקודות נקיד פתח בענין זה באורך וא"כ כש"כ הוא מדהא מהר"ח כהן דהוי שנוי שם ישראל משם הערכאות ומכשיר בא' מהנה הגם שנכתוב בכפר מתא וגם הי' שם שנוי בענין הנהר ובכ"ז הכשירו וק"ו בנידן דידן דאינו רק קיצור דכשר בא' מהנה הגם שכ' מתא וז"ב. ועי' בע"ז דף ס"ח ע"ב עכברא דמתא פירש"י של ישוב וכפר נמי מקום ישוב ובודאי לכתחיל' הדין עם מעלתו דכל שאפשר אין לכתוב גט בכפר לכנוס לפלוגתת הפוס' אבל בדיעבד ודאי כשר וא"צ לחלוץ כך נלע"ד:
דברי ידידו דו"ש באהבה יקותיאל יהוד' ט"ב [ועי' בחיו"ד סי' ז']: