אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק אה"ע › סימן מה

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק אה"ע · סימן מה

סימן מד

שאלה אל כבוד הרב הגאון וכו' מוה' יקותיאל יהוד' ט"ב שליט"א אב"ד ור"מ ד"ק סיגיט. אבקש מכה"ג שליט"א שימחול להשיב לי על דבר הגט וכו' דברי הכותב בחפזון ומצפה לתשובתו הרמה בקרב הצעיר יהוד' גרשון פיקהאלטץ אבד"ק ליסעץ.

וזה לשונו במכתבו כן הייתי מוכרח לסדר ג"פ בכפר שהי' דבר נחוץ מאוד שהמגרש הי' מוטל חולי בהכפר ודעתו הי' מיושבת צלולה וזכה אך שספו תמו הכחות ממנו בכל רגע לא הי' עוד באפשרי להביאו להעיר ורצה ליתן ג"פ לאשתו שלא תהי' זקוקה לאחיו לחלוץ ואחיו אמרו שלא ירצו לחלוץ אח"כ אפי' בעד כמה והנה הייתי מסופק אם לכתוב כפר או מתא וציויתי לכתוב מתא והמגרש הלך לעולמו אחר שניתן הג"פ וחל"ש ומחמת שהוא דבר שאינו שכיח נראה קצת כמילתא דתמיהא לזאת באתי להציע לפני כה"ג שליט"א טעמי ונמוקי בדבר זה.

דהנה הב"י בסי' קכ"ח הביא בשם המרדכי, שיש לכתוב מתא בין בכפרי' הקטנים ובין בעירות גדולות ולא הביא שום חולק על זה רק שבספר מכתב מאלי' כתב שלדעת הרשב"ץ המובא בב"י שם מבואר שיש לכתוב כפר אבל בתשו' זכרון כהונה מהגאון הקדוש בעל ברית כהונת עולם זצלה"ה בד' נ"ג דחה דבריו בשתי ידים ותמה שם עליו במה שהבין בדברי הרשב"ץ שיש לכתוב כפר ומסיק שם לדינא דהעיקר כדעת המרדכי שלכתחילה יש לכתוב מתא גם בכפר ולדעתו גם הרשב"ץ מודה לזה ואין שום מחלוקת ביניהם יעיי"ש וכן נראה להדי' מדברי הטוב גיטין בלקוטי שמות עיירות ונהרות בס"ק י"ד שהביא שם בשם שו"ת בגדי כהונה לענין עיר זולצבאך דיתבא על נהר רוזינבאך כתב שם בשם שו"ת הנ"ל דהיינו דוקא כשמשתמשי' ממנו קצת תשמושין אבל אם אין מסתפקין ממנו כלל וכו' אין לכותבו וא"כ אין שם גט כיון דאיכא נמי כפרים ששמם ג"כ זולצבאך צריך הכירא וכו' עכ"ל ואם איתא דבכפר כותבין כפר ולא מתא א"כ אם יכתוב זולצבאך מתא שפיר איכא הכירא שלא נכתב בהכפר הרי אף דשם יש ג"כ עיר סמוך להכפר ששמה כשם הכפר ואפי"ה דעתם לכתוב מתא גם בהכפר מכש"כ בנידן דידן שלא נמצא א בסמוך ולא ברחוק לפי השמועה שום עיר או כפר כשם הזה בודאי שיש לכתוב מתא ולענין דיעבד נלענ"ד דאף אם לא נחשב כל הנ"ל רק לספק אם העיקר כדעת המרדכי או כדעת הרשב"ץ וגם אפי' אם נאמר דמילת מתא הוי כשינוי בשם המקום ממש אעפ"כ כשר הגט אם נכתב מתא דהנה בשינוי מקום עמידת העדים נפסק הדין בש"ע אה"ע סי' קכ"ח שאם נשאת לא תצא וא"כ אין כאן חשש דאוריית' כמבואר שם בב"ש ס"ק ג' ובנוב"י חלק אה"ע סי' פ"ח ד"ה ומעתה וכו' יעיי"ש וא"כ בנידן דידן דהוי ספק אם העיקר כדעת המרדכי ולדעתו אין כאן שינוי כלל הוי ס' דרבנן דאזלי' לקולא ומכש"כ בשינוי מקום עמידת המגרש והמגורשת דפסק הרמ"א שם דבמקום הדחק יש להתיר וזה מבואר בכללי הפוס' דהיכי דהרמ"א מתיר בשעת הדחק ואיכא עוד ספק יש להתיר גם שלא בשעת הדחק משום ס"ס ואף שראיתי מובא בשם ת"ג דהא דמכשיר הרמ"א בשעת הדחק בשינוי מקום עמידת המגרש והמגורשת היינו דוקא אם נכתב גם מקום דירתן אבל בזה"ז דאין כותבין כלל מקום דירתן רק מקום עמידתן דינו כמו מקום דירתן דפסול גם בדיעבד אם שינה יעיי"ש. ובזה איכא דיעות דנפסל מדאוריית' מ"מ שפיר יש כאן ס"ס ספק אם העיקר כדעת המרדכי ואין כאן שינוי כלל ואף אם נאמר דהעיקר כהרשב"ץ דהוי שינוי מ"מ איכא עוד ס' שמא אינו פסול מדאוריית' רק מדרבנן כמבואר שם בב"ש ס"ק ה' ובדרבנן סגי בספק אחד שמא אין כאן שינוי כלל כמבואר ס"ס כזו בש"ך בדיני ס"ס ס"ק ט"ז בספק אם נמלחו דגי' טמאי' עם טהורי' יעיי"ש ואף דכאן הוי ס"ס במקום חזקת איסור דא"א מ"מ כיון דאין הס' בהמעשה רק בהדין מהני אף במקום חזקה דבשביל החזקה לא נשתנה הדין כמבואר כ"ז בשו"ת ברכת יוסף חלק אה"ע סי' ע' לענין שינוי שם המגורשת יעיי"ש ובנידן דידן יש לצרף גם דעת הפוס' המכשירים בדיעבד בשינוי שם המקום כמבואר בשו"ת נוב"י הנ"ל ד"ה אמנם וכו' יעיי"ש ומה גם דבנידן דידן י"ל דלא הוי כלל שינוי בשם המקום כי הלא שם המקום עצמו נכתב כהוגן וכתיקינו ותיבת מתא שייך אלמטה ודבוק עם תיבת דיתבא כמבואר בבית שמואל סי' הנ"ל ס"ק ז' א"כ אפשר דהוי כשינה בשאר דברים דכשר אם שינה בדבר שא"צ לכתוב וגם כאן אם לא כתב כלל תיבת מתא כשר כמבואר ברמ"א בסי' הנ"ל ס"ס א"כ אחר שבדיעבד בודאי שיש להכשיר בפשיטות מטעמי' הנ"ל לכן נלע"ד דיותר טוב גם לכתחי' לכתוב מתא גם בכפר מלהשמיט תיבת מתא ולא לכותבו כלל שג"כ אינו כשר רק בדיעבד. שוב הוגד לי שגם בספר כרם שלמה פסק כן שיש לכתוב לכתחי' מתא גם בכפר ואין הספר הזה תח"י עכ"ל השואל:

תשובה ע"ד הגט שסידר בכפר וכתב מתא הדין עמו דכשר שכן הסכימו רוב הפוס':

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה