אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק אה"ע · סימן מד
נשאלתי מרב א' ממרחק ע"י דילוג רב איך לכתוב חנצה אם בצדיק ה' או בצדיק א' עכ"ל והשבתי לו ע"י דילוג רב וע"י מכתב בקיצור אמרי'. ועתה אבאר הדבר יותר ואען ואומר תחילה כי קיצר בדבר זה שיש חילוק המבואר בפוסקי' דתלי' בהברת המדינה דאם נקראת חנצה בלא הברת יוד די לכתוב כך ואם נקראת בהברת והרגשת יוד צריך לכתוב חנציו ביוד ולענין מה לכתוב בסוף אם בה' או בא' יש בזה מבוכה בין הפוסקים דעת כמה פוס' לכתוב חנציה בה' מחמת שנגזר משם חנה וכן העלה הפתחי תשובה בשם חנה וכן מבואר בטוב גיטין לענין שארציה לכתוב בה' מחמת שיוצא משם שרה עכ"ד וכן דעת הד"ח בהג"ה לחדושי אנשי שם וכן העלה בחדושי אנשי שם בעצמו בסי' קל"ז וסותר למ"ש בסי' קכ"ד עיי"ש:
אמנם בתשובת בית אפרים אה"ע סי' צ"ד דעתי נוטה לכתוב בא' מטעם דאם יכתוב ה"א בסוף אתי למטעי שהה"א יש לה הברה בפ"ע כמי כמוה וכדומה ותו דנוהגין לכתוב א' במקום ה' שלא לכתוב ה' אצל יוד מכח אותיות השם עיי"ש ובסי' צ"ו וזה סותר למ"ש בטוב גיטין וידוע כי הט"ג עשה באחרונה ובתרי' אזל וכן דעת חדושי אנשי שם בסי' קכ"ד לענין שם מליא כיון דאם יכתוב בה' יהי' ב' אותיות השם ביחד לזה מדקדקין לכתוב בא' לכך כיון דדרך עולם לכתוב בא' הוי כאילו חותמת כן וראוי לכתוב בא' עיי"ש [ואחד מהדיינים דפה אמר לסתור זה מתשו' ב"י בדיני גיטין שאלה א' דף ל' דנשאל איך לכתוב שם עיר טברי' והורה לכתוב בה' לפמ"ש בקונדרסין דשם לה"ק יש לכתוב בה' ונותן סימן אדא בר אהבה ולדברי אנשי שם שאני טברי' דמדקדקין העולם שלא לכתוב בה' שלא להיות אותיות השם ביחד וע"כ דזה אינו הכרע דדרך העולם לכתוב רשימה על היוד כמו בשם אלי' וכן מוכח מהב"ש בשמות נשים בשם סאיה שהקשה על הט"ז דפסק לכתוב רוסה בה' מכח שיצא משם רבקה ופסק לכתוב סאייא בא' אף דיוצא משם שרה ולדברי אנ"ש שאני רוסה דאין יוד לפני ה' א"ו אין לחלק בהכי דבלא"ה כותבין רשימה א"כ אף דאיכא יוד צריך לכתוב בה'] ועיין תשו' שו"מ קמא ח"ג סי' פ"ה ותשו' מאמר מרדכי למהרמ"ז מלבוב דעתם לכתוב בא' לכתחילה והנה מבואר בדבריהם להדיא דבדיעבד כשר בין אם כתב חנצי' בה' או בא' רק דפליגא איך לכתוב לכתחילה מטעמי' הנ"ל ומזה נשמע דע"כ לא פליגי אם לכתוב בא' אלא במקום שהיוד נרגשת במבטא וצריך לכתוב חנצי' ביוד אז דעת הפוסקים הנ"ל לכתוב בא' שלא לטעות שהה"א יש לה הברה בפני עצמה או מכח שנוהגין העולם בא' כדי שלא יהא אותיות השם ביחד אבל במקום שאין הברת היוד נרגשת וכותבין חנצה בלא יוד אז לכ"ע כותבין בה' בסוף הואיל ונגזר משם חנה אך במקום שהיוד נרגשת במבטא כמו במחוז זה שקורין חנצי' אז פליגי אם לכתוב בא' או בה' [וכבר נסתר הטעם של הב"א ואנשי שם מכח אותיות השם]. והנה ברמ"א סי' קכ"ט מבואר אם כתב ה' במקום א' כשר בדיעבד וכ' הג"פ ס"ק קמ"א דמשמע אפי' באפשר לכתוב גט אחר אין לטרוח לכתוב אחר אלא נותנין אותו לכתחילה אבל אם כתב א' במקום ה' אינו כשר רק במקום עיגון בשעת הדחק וא"כ כיון דפליגא אם בא' או בה' יותר נכון לכתוב בה' דזה יותר כשר במקום א' מאולי כתב א' במקום ה' וז"ב וכן נוהגין פה לכתוב חנציה בה' בסוף וכבר נעשה, מעשה כך כמה פעמים ובאם יודעת לחתום אזלי' בתר חתימתה, אם בה' או בא' כך כותבין בגט וכש"כ הוא מיהוד' שכ' הט"ז אם חותם יהודא בא' אין לשנות מחתימתו והסכים עמו הב"ש ואחרונים ונשאתי ונתתי בזה עם הדיינים המובהקים דפה וזה אשר יצא להלכה ולמעשה יקותיאל יהוד' ט"ב: