אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק אה"ע · סימן לט
שלום לאהובי הרב החריף ובקי מוה' משה ליב נ"י אבדק"ק ראסלאוויץ.
מכתבו הגיעני ע"ד השאלה אשה שמרדה בבעלה והלכה עם ערל א' משם ולא נודע מקומם אי' כמה ירחים ואח"ז נודע שדרי' במישקאלץ והבעל נסע לשם אולי תקח ממנו ג"פ ולא הועיל ועתה נודע לו שהמה בקאשוי ונסע לשם ופעל כי שופט העיר שלחה לכאן אבל אינה רוצית לקבל ג"פ בלי מעות הרבה והבעל עני ואביון ואין בידו לפורטה וכו' אם להתיר לו לגרשה בע"כ או לישא אשה על אשתו כי בוכה על ימי נעוריו וגם זרע אין לו:
תשובה עיניו ראו בתשו' ד"ח ח"א אה"ע סי' ה' שהוא כעין שאלתו ושם מבואר שאין באפשרי להמציא לה גט מדעתה וגם לא בע"כ ע"כ הוא מתיר לישא אשה אחרת תיכף וא"צ היתר ממאה רבנים דבכה"ג לא גזר ר"ג ז"ל והיינו באופן שנתברר הדבר עפ"י גביות עדים ואפי' שלא בפני' מהני עכ"ד ולטעמי' אזיל שכ' בסי' ד' שם דיותר קיל לגרש בע"כ מלישא אחרת ודלא כנו"ב קמא סי' א' ע"כ אם אפשר לגרשה בע"כ עדיף טפי ובא"א מתיר לו לישא אחרת תיכף. ואין זה דומה להא דהנו"ב שם שכ' בעוברת על דת יגרשנה בע"כ תיכף ולישא אשה צריך מאה רבנים דהרי כ' הטעם דשמא תחזור למוטב ותהא מותרת לו וליכא מצו' לגרשה כמ"ש הח"מ וב"ש סי' ט"ו ואז יהא לו שתי נשים כשרות משו"ה צריך מאה רבני' עיי"ש והיינו משום דאיירי התם בעוברת ע"ד דסי' קט"ו דמצו' לגרשה אבל אם חוזרת ומתנהגות כהוגן וכדת מותרת לו אבל הד"ח מיירי בנאסרת ע"י זנות ברצון שאסורה עליו עולמית מודה הנוב"י דאז מותר לגרשה בע"כ לדידי' דחמיר בלא מאה רבנים כש"כ לישא אשה א' תיכף דקיל לשיטתו. ממילא להד"ח אם אי אפשר לגרשה בע"כ מותר לישא אשה תיכף וא"צ מאה רבנים וכמ"ש מהרי"ק להדי' במומרת ה"ה בנאסרת ליש חולקין בסי' ק"מ ס"ה בהג"ה דאסור לזכות לה גט וז"ב בדעתו וסרה תלונותו דמר מעליו מהנוב"י והיום בפתחי ספרים מצאתי לו חבר שכ' בפ"ת סי' א' ס"ק כ"ב בשם תשו' חמדת שלמה לחלק בזה אלא שלבסוף מביא תשו' חת"ס סי' ג' שמדבריו מבואר דאפי' באסורה עליו עולמית מדאורי' ואינה ראוי' לו אפי"ה לא נהגו להתיר בלא מאה רבנים עיי"ש שהניח בצ"ע לשיטתו אבל להד"ח דנאסרת בזנות מותר לישא בלא ק' רבנים ליכא עיגון לכן חששו לדעת הרי"ף לבלי לזכות לה גט דשמא תנשא בגט זה. ונ"ל טעם שלא חששו לזה במומרת שתנשא בגט זה דלא שכיח במומרת שתשוב לדת ישראל שישאנה בר ישראל אפי' כשתשוב מדרכה משא"כ מופקרת אחר שתעזוב דרכה ישאנה כיון שבכלל יהודית היתה והחוש יעיד לזה:
וע"ד אשר עלה בדעתו לזכות לה גט אף דכ' הרמ"א בנאסרת ויש חולקין נראה מדברי חת"ס סי' ג' דבשכיחא דהיינו שהיא מופקרת גמורה יש להתיר גם בנאסרת כש"כ בנידן דידן דהאי ארורה הוי כמומרת וכו' שגה בדברי חת"ס דז"ל חת"ס אך הרמ"א סי' ק"מ סעיף ה' הוסיף מדילי' וה"ה האשה הנאסרת על בעלה מזכה לה גט ויש חולקי' עכ"ל ור"ל נאסרת ע"י זנות ממש ולא רק פ"א אלא שהוא באופן שתזנה והולכת ומפקרת עצמה מכאן ולהלן שאז זכות הוא לה להצילה מחויב חנק כל שעה אז מזכי' לה גט וכ' רש חולקי' ורוצה לומר דהרי המהרי"ק לא התיר אלא היכי דנתפשט המנהג והרי המנהג לא נתפשט אלא במומרת אבל אשת ישראל אפי' זינתה פעם ופעמיים לא שכיחא שיהי' באופן הנ"ל שתזנה והולכת ושיהי' זכות ברור לה בגירושין וכיון דלא שייך מנהג במידי דלא שכיחא לא התיר מהרי"ק וכו' עכ"ל. הנה הוא סובר דכוונתו דבזינתה פעם ופעמיים לא התיר מהרי"ק דלא שכיח שתזנה עוד. אבל במופקרת לזנות עוד מכאן והלאה מתיר מהרי"ק כמו במומרת מכח דשכיחא שתזנה ולא כן הדבר שהרי כ' על מ"ש רמ"א ויש חולקין ר"ל נאסרת ע"י זנות ממש ולא רק פעם א' אלא שהוא באופן שתזנה והולכת ומפקרת א"ע מכאן והלאה שאז זכות הוא לה ואפי"ה יש חולקין ע"ז והיינו מהרי"ק דסובר דהמנהג לא נתפשט אלא במומרת אבל לא במזנית אפי' במופקרת דבאשת ישראל אפי' זינתה לא שכיח שתזנה והולכת עד שיהא לה זכות ברור בגירושין וכיון דלא שכיחא ליכא מנהגא בהא כלל כלו' ואפי' אי אתרמי הכי מופקרת שתזנה והולכת כיון דלא שכיחא לית בי' מנהגא לזכות לה גט וז"ב בדבריו ואפי' נימא דנידן דידי' חשוב כמומרת הא אין רצונה לקבל גט בל"מ ובידעי' דעתה שאינה רוצה בגט ודאי לא מהני זכי' בע"כ דידה וכמ"ש הד"ח וכבר קדמו בתשו' פנים מאירות ח"ב סי' י"א י"ב אף דאיירי התם בפירוש בנאסרת מחמת זנות דיודעת ששוב לא ידור עמה לעולם שאסורה עליו אלא קא מצערת לי' וה"נ אף דידעית שלא ידור עמה קא מצערת לי' לעגנו כיון שאין לו מעות ובלא"ה אינה רוצית בגט וא"כ תו לא מהני לזכות לה שלא בפניו סוף דבר נשמע בנידן דידי' אם יש גביות עדות על כל הנאמר בהשאלה באופן שנאסרה עליו ע"י זנות מהדין אז יגרשנה בע"כ ולא לכנוס לספק פלוגתות לישא אשה בלא ק' רבנים ואם אי אפשר בע"כ באין אופן הסומך על הד"ח והחמדת שלמה יש לו ע"מ לסמוך. ומ"ש ששמע שהמנהג שאם א' עבר על חדר"ג ונשא שתי נשים שמכריחין אותו לגרש שניהן שקר אמרו לו כי כ"פ בא עובדא כזאת לידינו וגירש אחת אותה שנתרצתה לקבל ג"פ ונשאר עם השנית וכן כעת הי' עובדא כזו בבערגסאז שגירש אשתו שמכבר ונשאר בהשנית. דכרי ידידו הדו"ש באהבה יקותיאל יהוד' ט"ב: