אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק אה"ע · סימן כה
שלום לכבוד אהובי מחו' ידי"נ הרב הגאון הגדול בענקים שושנת העמקים בנש"ק המפו' מוה' אהרן נ"י האלברשטאם אבד"ק צאנז:
מכתבו הגיענו ע"ד שאלה שבא מהיעדנעראל קאמאנדא איך שהאיש אהרן דארענטער צו שטענדיג נאך מאסקוויץ איז אום 10 נאוועמבער דורך איין שוס אין דען קאפף געטעדעט וואורדען אין אום 12 בעערדיגט והנה בגוף הדין דעתו שיש להתיר ע"י ערכאות בכאן שמעידים שנהרג ע"י אחרים ול"ש להתפאר אמנם זה יש לדין לפי המבואר בגיטין דף כ"ח שמה שמאמיני' לערכאות היא רק מכח מסלפ"ת והנה במצא כתוב איש פ' מת דמשיאין את אשתו דעת הרמב"ם דוקא כתב ישראל אבל כתב נכרי לא מהני וה"ה בערכאות שנודע מפי כתבם כיון דערכאות אינם נאמנים עפ"י עדות רק מכח מסלפ"ת ולא מהני עוד יש לדין מכח שלא נזכר בו שם אביו עכ"ד בקיצור:
תשובה הא דערכאות נאמנים בעדות אשה מבואר בכל הפוס' דלאו מכח מסלפ"ת היא אלא אפי' מכוונין להעיד בתו"ע נמי נאמנים ומקור הדבר נובע מתשו' מהרי"ק שורש קכ"א שכ' שאפי' להוציא ממון דבעי' שני עדים סמכי' על ערכאות אחזקה דלא מרעי אנפשי' ולא משקרי' גבי שטרות העולים בערכאות של נכרים כשרים בפ"ק דגיטין ואפי' לענין ערוה להתיר א"א לעלמא הוי סמכינן אחזקה זו אי לאו ה"ט דלאו בני כריתות נינהו וכ"פ בתשו' כנס"י סי' נ"ג וחת"ס אה"ע סי' מ"ג ומ"ד ושם נאמר הא דהרמב"ם פסק במצאו כתוב דלא מהני כתב נכרי הטעם דבנכרי בעי' מסל"ת ובכתב אי אפשר להבחין אם כתבו לתומו או לעדות אבל הערכי מהימן יותר במתכוין להעיד מלפ"ת ובכתב יותר מבע"פ דדיבור מקרי ואמרו אבל לחתום שקר ודאי לא מרעי אנפשי' וכ"כ בסי' צ"ד ומסיים שכבר התיר זה תלתא זימני בנידון שבא לפניו וכו' עיי"ש וכ"כ מארן אביו זלה"ה בד"ח ח"א סי' ל"ג בעסק עגונה שבא כתב מרעגעמענט שמת א' בשפינואהל דערכאות נאמנים מטעם דלא מרעי אנפשי' אלא שמפלפל בו מכח שלא נאמר וקברתיו עיי"ש ועי' בישוע"י סי' י"ז ס"ק ט"ו. והא דאי' בגיטין כ"ח שמע מב"ד של ישראל איש פ' מת או נהרג ישיאו אשתו מקמנטרסין של נכרי' אל ישיאו ופריך אי נימא מת ונהרג ממש אמאי בשל נכרי' אל ישיאו הא קיי"ל דכל מסלפ"ת נאמן דמשמע לי' מזה דערכאות מהימני מכח מלפ"ת לק"מ דהא דערכאות נאמנים י"ל דהיינו בכתב כהא דשטרות העולים בערכאות של נכרים דבכת"י וחתימה לא מרעו אנפשי' אבל דיבור קאמרו וישקרו א"כ ל"ל התם מכח לא מרעו אנפשי' אלא ע"כ מכח מסלפ"ת ושוב מצאתי זה בבית אפרי' סי' ל"א אלא אפי' נימא דגם בע"פ ערכאות נאמנים וכדעת הכנס"י נמי לק"מ דלשון שמע מפי ב"ד משמע שלא הי' ב"ד מתכוונין להעיד דא"כ הי' להם להעיד כך לפני ב"ד אחר אלא הי' מספרים כך לתומם וה"ה שמע מקאמנטרין נמי בלא מתכוין אלא לתומו ומשו"ה פריך ממסלפ"ת דנאמן. גם לפמ"ש בתשו' כנס"י שם לתרץ קושי' הריב"ש על הר"ן שכ' דבמסל"ת בעי' קישור דברים וכאן בגיטין לא הוי קישור דברים ומפרש הוא דפריך מכח ק"ו דאם גוי מסלפ"ת נאמן כש"כ ערכאות מכח דלא משקרי דלא מרעי אנפשי' עיי"ש לפי"ז נמי ניחא עכ"פ נמצינו למדין דערכאות נאמנים מפי כתבם במתכוונין להעיד כמו בד"מ דנאמנים כ"כ להתיר אשה גם חשש מזויף נראה דליתא כאן כיון שבא מאמט ממקום חתום בחותם שלהם לאמט דכפר ודצאנז בכה"ג אין לחוש לזויף ולענין שלא נכתב שם אביו הרי כתב אהרן דארענטער דזה כינוי שלו בשם דייטש והרי מבואר בב"ש סי' י"ז ס"ק נ"ח דשם משפחה מהני ובתשו' כנס"י ובית אפרים סי' כ' מביאין הרבה פוס' ותשו' דשם כינוי עדיף משם אביו א"כ הרי נכתב שמו וכינוי דהוי כשם אביו ושם מקומו מאסקוויץ ולא חסר כלום לכן נ"ל ברור שאשתו של אהרן הנ"ל מותרת להנשא ומזקני' אתבונן ואומר שלא לסמוך על דעתי לבד בלתי אם יסכימו אתי עוד שני רבנים חכמים ונבונים: