אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק אה"ע · סימן ז
שלום לכבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי כש"ת מוה' אברהם יעקב נ"י אבד"ק באלקאן יצ"ו:
ע"ד איש אחד מעסטרייך ובידו מכתב עדות מפרעדיגער מעיר פלוני שעל ידו נכנס בבריתו של אאע"ה אם הוא מותר בבת ישראל כי דעת כל הפוסקים דבעצמו נאמן אדם לומר נתגיירתי כו' במגו שהי' יכול לומר ישראל אני שהרי לא הוחזק לנכרי מעולם זולת ע"פ והפה שאסר וכו' רק שהרמב"ם ז"ל מחלק דבחו"ל א"כ ואלו העיד עד אחד כשר וודאי הי' נאמן דאפילו להרמב"ם א"צ כאן עדות גמור רק משום מעלה עשו ביוחסין וא"כ ע"א נאמן הואיל שהיא מלתא דעבידא לגלוי כמ"ש רש"י ביבמות דף פ"ז גבי יתרא הישראלי והנו"ב קמא באע"ז סי' כ"ז הקשה מזה על הרמב"ם והרא"ש בנכרי שבא וא' נתגיירתי בב"ד של פלוני לא מהמנינן לי' הא א' בב"ד של פלוני והו"ל מדעל"ג ותי' דגבי יתרא בלא"ה הי' הלכה זו רופפת בידם ולא הוי אתחזיק איסורא אבל במי שמוחזק לנכרי ואמר נתגיירתי דהו"ל אתחזיק איסורא שהי' נכרי משו"ה אינו נאמן. ותמה מעלתו ל"ל לומר ביתרא דלא אתחזיק איסורא לימא אפילו באתחזיק איסורא נמי מהימן יתרא הישראלי דעד כשר ונאמן אפי' באתחזיק איסורא נאמן כמש"כ הר"א ממיץ עכ"ד מעלתו:
ולא דק בזה בתרתי חדא דדברי הרא"ם שמחלק בין אדם כשר דנאמן באתחזיק לאיש ריק ופוחז יחידאה הוא והרבה פוסקי' חולקים על זה וסוברים דאפילו אדם כשר ונאמן נמי אינו נאמן באתחזיק ותלי' בגריסת הגמ' ריש גיטין דאית מאן דגרס אתחזיק איסורא והוי דבר שבערוה ומפרשי' דהוא וא"ו המחלקת חדא משום דאתחזק אסורא לא מהימן אפילו בשאר איסורים ותו דהוי דבר שבערוה ואפילו לא אתחזיק נמי לא מהימן. ועיין ביבמות ריש האשה רבה ובחדושי רשב"א שם ובקדושין בסוגי' דעד אחד נאמן באיסורין והרי ביו"ד סי' קכ"ז קיי"ל להלכה באתחזיק איסורא ע"א לא מהימן להתיר רק בדבר שבידו עיי"ש. והוכרח הנו"ב לומר דהתם ביתרא לא אתחזיק. תו הרי הנו"ב מקשה על הרמב"ם ומקור דבריו בפי' י"ג מה' איסורי ביאה ה"ט שכתב בזה"ל גיורת שראינו נוהגת בדת ישראל תמיד שתטבול לנדתה ותפרוש תרומה וכן גר צדק שנוהג בדרכי ישראל שטובל לקריו ועושה כל המצות הרי אלו בחזקת גרי צדק ואע"פ שאין שם עדים שמעידים לפני מי שנתייגרו ואעפ"כ אין משיאין אותם עד שיבואו עדים או עד שיטבלו בפנינו הואיל והחזקו עכו"ם עכ"ל. והנה מ"ש הנו"ב בזה"ל וכתבו הרמב"ם והרא"ש שאפילו אמר נתגיירתי בב"ד של פלוני לא מהמנינן לי' זה הוא שלא בדיקדוק דרק הרא"ש כתב כך והיכא דאתי נכרי ואמר נתגיירתי בב"ד ש"פ לא מהמנינן לי' והוכחתו של הרא"ש הוא מהא דת"ר מי שבא ואמר גר אני יכול יקבלנו ת"ל אתך במוחזק לך בא ועדיו עמו מנין ת"ל וכי יגור וגו' בא ועדיו עמו קרא ל"ל אר"ש דאמרו שמענו שנתגייר בב"ד ש"פ אבל הוא עצמו אפי' אמר נתגיירתי בב"ד ש"פ אינו נאמן אבל ברמב"ם לא נזכר כלל לשון ב"ד של פלוני ואמנם כוונת הנו"ב דגם הרמב"ם ודאי סובר כהרא"ש דאפילו אומר נתגיירתי בב"ד ש"פ אינו נאמן מדכתב אין משיאין אותו עד שיבואו עדים או שיטבלו בפנינו משמע דבלא עדים אינו נאמן להשיאו ישראלית אפילו אומר נתגיירתי בב"ד ש"פ וז"ב. וא"כ הרי מבואר ברמב"ם שהגר והגיורת מתנהגים עתה בדת ישראל ועושים כל המצות והם בחזקת גירי צדק ואי ס"ד דיתרא נאמן אי הי' אתחזיק משום דעבידא לגלוי גם הגר והגיורת להימני מה"ט אף דאחזקו לנכרים דהם כעת בכלל אדם כשר א"ו באתחזיק אפי' עבידא לגלוי לא מהימן ויתרא שאני דלא אתחזיק ודברי הנוב"י יצאו כנים:
ולכאורה הוי קשי' לי אגוף הדין שמבואר בגמרא ורמב"ם וש"ע דבמוחזק נכרי בעינן שני עדים אבל ע"א אינו מועיל וכן מבואר בנוב"י שם ואמאי לסגי בע"א דהא כתב הר"ן והפ"י בקדושין פ' האומר דף ס"ג ע"ב בקדשתי את בתי וכו' דנאמן לומר אני קדשתי אף שהוא נגד הרוב משום דגם ב' עדים ספק הוא ואינו רק מברר המיעוט מהרוב וכ"כ הא דאמרינן באתחזיק איסורא אין ע"א נאמן להתיר היינו היכי שבלא דברי העד איכא חזקה גמורה ולא איתרע כלל משא"כ היכא שגם בלא דברי העד איתרע החזקה ויש ספק לפנינו אז נאמן ע"א לברר הספק וכ"כ הפ"י רפ"ק דחולין דמה"ט סומכין נערים שהולכין לשחוט ואומרים שנשחט כהוגן אף דאתחזיק איסורא כיון דבלא דבריהם איתרע החזקה דהרי הוא שחוט לפנינו אלא שיש ספק אם נשחט כהוגן תו אפילו אינהו מהימני עכ"ד. ודבריו הללו נעלמו מהפרמ"ג ז"ל דלפי"ז סרה מהר קושי' הפרמ"ג בסי' א' למה בחש"ו ששחטו ואחד רואה סגי ליבעי שנים דהא אתחזיק איסורא ולדברי הפ"י הנ"ל ניחא דבלא דברי א' הרואה ואומר ששחטו כהוגן איתרע החזקה ואף דחש"ו רוב מעשיהן מקולקלין אכתי ע"א נאמן נגד הרוב לברר שזה מהמיעוט ששחטו כהוגן וז"ב וכ"כ הפוסקים. ולפי"ז גם במוחזק שהי' נכרי ובא וא' נתגיירתי בב"ד אפילו לא אמר בב"ד ש"פ ולא הוי עבידא לגלוי אכתי יאומן דהרי הוא מהול לפנינו ונכרים אינם נמולים ויש ספק אם הוא נולד מהול או נימול בגיותו או נמול להתגייר ועכ"פ איתרע חזקת נכרי דידי' דרוב נכרים אינם נמולים א"כ יאומן ע"א בדבריו שנתגייר כד"ת. שבתי וראיתי דלק"מ דהא קיי"ל אינו גר עד שיקבל עליו עול מצות וימול ויטבול א"כ ניהו דלענין המילה נולד לנו ספק אבל מאן יימר שקבל עליו עול מצות וטבל ולענין זה עודו בחזקתו הראשונה שלא קבל עול מצות ולא טבל לכן צריך שני עדים כשרים ככל עדות וע"א לא מהימן ובזה עמדתי על מה שכ' כל פוס' אין משיאין אותן עד שיבואו עדים או שיטבלו בפנינו ולמה לא כתבו שום אחד מהם עד שיטיפו ממנו דם ברית דהרי אם נימול בהיותו נכרי צריך להטיף דם ברית וכמבואר ברמב"ם ה' מילה ובש"ע סי' רס"ח ובשלמא למאי דקי"ל בש"ע דאין מברכין על שמטיפין ממנו ד"ב דמספקא לן אם צריך להטיף או לא ניחא דכאן הוא ס"ס ספק שמא נימול להתגייר כד"ת ואת"ל נימול כשהוא נכרי דלמא א"צ להטיף וכו' אבל להר"ן בשם הרמב"ן הביאו הב"י שם ושאר פוס' שסוברים דאם נימול כשהוא נכרי צריך להטיף ממנו דם ברית בוודאי ומברכין עליו וצונו להטיף ד"ב א"כ ראוי לומר דבמוחזק לנכרי ואין עדים אלא שאומר שנתגייר צריך להטיף וכו' מספיקא אולי נימול כשהוא נכרי וליכא רק ספק אחד ולפי מ"ש ניחא דלענין המילה גם בלא דבריו יש ס' אם נימול כשהוא נכרי או לשם גירות ואיתרע בזה חזקתו הראשונה לכן הוא נאמן במאמרו לבד שנימול להתגייר דכל היכא דע"א נאמן גם אשה וקרוב נאמנים וגם הוא נאמן ע"ע רק דלענין קבלת מצות וטבילה הוא בחזקתו הראשונה ולזה צריך להטבילו בפנינו ולא להטיף כלל וזה ברור.
הדרן לנידן דידן שלא הי' מוחזק לנכרי מקודם אלו הי' בידו כתב מאיש נאמן סגי בהכי להשיא ישראלית. אבל ספיקא דידי' הואיל והמעיד הוא ממעשיו ניכר שהוא מין ואפיקורס א"כ אינו נאמן ויותר מספקא לי על מעשה המילה שנעשה על ידו אם כשר אלא שבזה יש לסמוך על המבואר בשער המלך ה' עכו"ם פי"ב בהג"ה דלדעת הרמב"ם בני קטורה אף בזה"ז חייבין במילה וכשרים למול והם בכלל המול מול וא"כ אף אם הוא כופר הלא במצות מילה אחזיק בי' ולא גרע מבני קטורה עכ"ל. ואתפלא מאד על שגגתו בזה מה ענין מין ואפיקורס ומומר לבני קטורה הלא בני קטורה גוים גמורים הם אלא שמפני שהם חייבים במילה הו"ל בכלל המול ימול וכשרים למול לישראל אפילו לכתחילה כמבואר שם בהג"ה הנ"ל אבל מין ואפיקורס ומומר שאני דהרי מבואר ביו"ד סי' רס"ח בהגהת זקני הרמ"א ז"ל דמומר לכל התורה אף שאינו מומר לערלה הרי הוא כעכו"ם ובעכו"ם שמל קי"ל כיש אומרים דצריך להטיף ממנו דם ברית וא"כ לסברתו שחישב המעיד למין ואפיקורס הרי עוד צריך להטיף מאתו גם ד"ב וא"כ לפי"ז מ"ש מעלתו אבל מה נעשה על גוף הגירות הטבילה והקבלת מצות שצריך ב"ד והמינים והאפיקורסים פסולים לעדות ולדין ולא הוי גירות כלל שלא הי' בפני ב"ד ע"כ ראוי לו שיקבל עול מצות ויטבול שנית בפני ג' עכ"ד ולפי"ז ראוי גם להטיף ממנו דם ברית דהרי אם נימול ע"י מין ואפיקורס י"א שצריך להטיף ד"ב וכדלעיל ה' מילה וכן הילדים הנמולים ע"י צריכים להטיף וכו' וכן נ"ל עיקר הגם שבמקום אחר כתבתי וצדדתי לסמוך להאמין לאדם שלא העידו עליו בב"ד ולא הכריז עליו שפסול הגם שאנו יודעים שהוא פסול וכן נראה מדברי חת"ס יו"ד סי' י"א אפילו במידי דאורי' אבל מה שכתבתי כמדומני דהיינו לענין יין נס בזהמ"ז שהוא דרבנן אבל באיסור והיתר במידי דאורי' ראוי להחמיר שלא להאמינו ועין בספר שבילי דוד האריך בענין זה ודבריו נראין עיקר לכן צריך גם להטיף ממנו דם ברית בפני ב"ד של ג' ואם מצא תמצא בתשובתי' במקום אחר לסמוך להאמין אפילו באיסור דאורי' בעוד שלא הועד עלי' בב"ד ולא הכריז הדרנא בי והעיקר כמ"ש כאן: