אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק אה"ע › סימן ג

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק אה"ע · סימן ג

סימן ב

שלום לאהובי ידידי ש"ב הרב החריף ובקי החסיד מוה' יעקב רייך נ"י ראבד"ק ראפשיטן.

ע"ד השאלה אודות מוה' שמעון ב"ר אייזיק מראפשיטץ ע"ד אשתו שיש עלי' עד כיעור וקלא דלא פסיק שהיא מופקרת לזנות והאשה אינה לפנינו להכחיש העד אם מותר לו לישא אשה אחרת ועי' אה"ע סי' י"א בח"מ ס"ק ח' והב"ש אינו חולק בעד כיעור וקלא דלא פסיק דאסורה וראיתי הגב"ע של הב"ד מגארליץ וגם מכתבם ובו נאמר בזה"ל איך שאחר החקירה נודע להם מפי השמיעה מכל יודעה ומכירה כי נתנה עיני' בערל אשר נראה ממנה עמו דברים מכוערים ומעשי' מקולקלים ומדוברת היתה עמו שתלך כאשר ילך וכו' ושוב נפגשו בדרך והלכו שניהם למקום הידוע להם וכפי הדברים אשר שמענו בינותינ'ו כן הו"א ועדות גמור אי אפשר להשיג בזה גם ראיתי מכתב של הדיין ר' מרדכי מה שאמרה האשה דברי כיעור עלי' והמכתב שנא' שם בשם ערלי' מסלפ"ת וגם אני שמעתי מפי בני הרב המאה"ג נ"י אבד"ק סטראפקוב שהי' בק"ק זבאריב גם מפי נכדי הרב המאה"ג נ"י אבד"ק בארדיוב שהי' כאן כעת שאותן מקומות סמוכים למקום האשה ההיא ואמרו שגלוי וידוע להם בבירור וכן מפורסם לכל בכל גבולם מסביב שכל הנאמר בפי הגב"ע והמכתבי' הנזכרי' הכל ברור ואמת ושגם מקודם החתונה היתה מופקרת ודבקה נפשה בערל ההוא ועתה ברחה והלכה עמו למקום שא"י וכיון שהדבר גלוי ומפורסם לכל כמעט יש לדמותו למ"ש הנמוקי יוסף ביבמות ר"פ האשה וז"ל ואנן סהדי במילתא ופירסום כזה נחשב בכ"מ כעדות גמורה ואפי' מדאורי' וכו' ונהי דאנן לא חשבינן לי' לעדות גמורה להתיר בלא ק' רבנים אבל ממנו נקח דעם העד כיעור חזו לאיצטרופי לאסרה עליו ולהתירו עפ"י ק' רבנים. ע"כ דעתי מסכמת מאוד עם הגאון המובהק מפרעמישלא שהתיר לר' שמעון הנ"ל לישא אשה עפ"י היתר מאה רבנים ולומדים היינו מג' מדינות וגם שיזכה לה גט ע"י אחר דשמא המרה ודרה עם הנכרי והבית מאיר בסי' ק"מ הוסיף שם שראוי לנהוג שאחר הזיכוי גט יחזור הבעל ויקבלנו מיד השליח ויעשנו שליח להולכה בפירוש כדי שיתירנה בהגיע גט לידה כשתבא ותרצה לקבל גט עכ"ד. מזה נשמע אף דאכתי יש חשש שמא ימות השליח ויצטרך הבעל לגרשה שנית ואולי לא ירצה [כאשר זה לא כבר אירע בגבולותינו כזה ממש] לא חיישי' לזה לפקח בתקנתה לחייבו שבועה ולהשליש טראטע לגרשה שנית דגם זה שמזכה לה גט לאו משום תקנתא דידה עבדי' הכי אלא משום דידי' שלא יעבור על חדר"ג או מטעם שכ' הד"מ אלא כיון שכבר מזכין גט ויש מחמירין וסוברי' שאסורה להנשא בגט זה ע"כ כתב הב"מ לנהוג לחזור לעשותו שליח להולכה וכן מ"ש הנו"ב קמא סי' כ"ז שגם בעוברת ע"ד צריכין לפקח בתקנתה שתוכל להנשא כשתרצה היינו נמי כיון שבלא"ה מגרשה בע"כ טוב לגרשה בע"כ ע"י מושל העיר באופן שיגיע לידה למען תוכל להנשא אבל כשמזכה לה גט ומשלישו להולכה אין לחוש לתקנתה לחייבו שבועה וטראטע ודוקא בנשתטית שלא פשעה מידי חשש הנו"ב בסי' ג' לישבע ולהשליש טראטע אבל במומרת או נאסרת לא עבדינן תקנתא לרשיעי ועי' חת"ס אה"ע לענין גרושה שנשאת לכהן וברחה שמתיר לבעלה לינשא ע"י ק' רבנים והשלשת גט אבל לא הוצרך לישבע ולהשליש טראטע ועי' בדברי חיים ח"א אה"ע סי' ה"א בנאסרת עליו עפ"י עדים ואינה רוצית לקבל גט מיקל יותר דא"צ מאה רבנים ולא לזכות לה גט כיון שאינה רוצית ומתיר לו לישא אשה ולא קאמר להשליש גט אולי תחזור ותתרצה וכן מעשים בכ"י במקום שמתירין מאה רבנים לבעל לישא אשה או לגרשה בע"כ שהיא אסורה להנשא בגט זה שלא הגיע לידה ממש כמבואר בתשו' שבות יעקב סי' ק"כ ונ"ב בתרא סי' כ"ו עד שיגרשנה שנית שיגיע לידה ממש ואין הרבנים מצריכים להשליש לה גט אחר ביד שליח אולי תתרצה לקבל ויתנו לה וכש"כ שאין מצריכי' להשליש טראטע ולישבע אלא ודאי שכיון בגרמתה בא לה שאינה רוצית לקבל גט לא חיישי' לתקנתה והארכתי בזה בתשו' במקו"א וכש"כ במומרת ונאסרת שגרמה לעצמה דלא חיישי' לתקנתה דרשיעי. וממנו נקח לנד"ד למה שכתבנו שיש עד כיעור וכפי הגלוי ומפורסם לכל שעשתה נבלה והלכה והיתה לנכרי שנאסרה על בעלה ממילא אין לחוש לתקנתה ודי בזה שמזכה לה גט ועשהו שליח להולכה דמה איכפת לי' בזה אבל א"צ לישבע ולהשליש טראטע לגרשה שנית והגאון מפרעמישלא לאשר איננו בקי בטוב הענין כמוני כתב שישבע וישליש טראטע לגרשה שנית שחש אולי ברחה מכח דוחק ולא הלכה עם הע' כלל אבל לדידן דבקיאין אנו בטוב הענין שכך הוא כפי הגלוי ומפורסם ודאי א"צ זה כלל וגם א"צ להמתין עד הפסח רק תיכף כשיגיע לידו היתר ממאה רבנים מותר לו לישא אשה בלי פיקפוק כלל כנ"ל ברור להלכה ולמעשה. ייט"ב:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה