אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן מט · מחודש ד
א) ולענין מטלטלי בזמה"ז שתקנו הגאונים לטרוף מיתומים אם יש בהם דין קדומה נראה דתלוי בטעמים שכתב ריב"ש סי' שצ"ב טעם אחד משום דתקנו הגאונים לכוף על המצוה על היתומים לפרוע חובת אביהם ואף ביורשים שאינם בנים לא פליג, ולטעם זה ליכא שיעבוד על הנכסים ולית בהו דין קדומה [ואינו דומה למלוה בשטר לר"פ דס"ל פריעת בע"ח מצוה ואעפי"כ אית בהו דין קדומה, שאני מלוה בשטר דלא עדיף בע"ח שני מלוקח דמלוה בשטר טורף מיני'] אך לטעם הב' שכתב ריב"ש שם שראו עתה שרוב נכסי העולם אינם קרקעות אלא מטלטלין והמלוה סומך עליהם, ולפי טעם זה ודאי יש בהם דין קדומה:
ב) והנה שם כתב ריב"ש בשם רמב"ן דמטלטלין שלא הי' לו ללוה בעת שלוה ולא כתב דאיקני אינו גובה דלא עדיפי מקרקע שאינו גובה מיתומים, משמע דס"ל תקנת הגאונים משום שעבוד, דאי משום מצוה מה נ"מ אם כתב לי' דאקני והי' לו בעת שלוה או להיפוך, הא בין כך וב"כ לא משתעבדי ומ"מ מצוה איכא אלא ודאי ס"ל משום שעבוד וא"כ אית בהו דין קדומה:
ג) אך בש"ע סי' ק"ד פסק דלא כרמב"ן אלא לא הי' לו בעת שלוה ולא כתב דאקני גובה מהם משמע משום מצוה ואין בהם דין קדומה וכן משמע סתימת הש"ע סי' ק"ד סעיף יו"ד: