אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קמג · סעיף כב
ס"ק ה
או כל ימי חייכי. והיינו משום דאגידא בי' לעולם ואין זה כריתות כתב במשנה למלך פ"ח מגירושין ז"ל ונסתפקתי בנותן גט על תנאי אלא שהתנה שני תנאי' שבהתקיים אחד מהם יהי' גט כגון האומר ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז או שלא תשתי יין לעולם וכונתו שאם תתן לו ר' זוז יהי' גט ויכולה לשתות יין וכן אם לא תשתה יין יהי' גט אף שלא תתן מאתים זוז עכ"ל והניחו בספק. ונראה דכה"ג הוי כריתות וראי' מדברי תוס' פ' המגרש דף פ"ג ד"ה כל ימי חייכי אין זה כריתות כל ימי חיי וחיי פ' ה"ז כריתות תימה לרבינו יצחק דפ"ק דיומא דף י"ג גבי אף אשה אחרת מתקינין לו מייתי מלתא דרבא דהכא בענין אחר כו' ומיהו קשה לר"י התם אמאי לא הוי כריתות בע"מ שתמות אחת מכם דמ"ש מחיי פ' דהוי כריתות דבשביל שתלה אף במיתתה לא גרע עכ"ל ומבואר בשהתנה שני תנאי' כגוונא דמשנה למלך הוי גט דאל"כ לא הוו מקשי תוס' מידי דהא כיון דחלה התנאי גם במיתתה גרע טפי אלא ע"כ דסברי בפשיטות דכל כה"ג לא גרע כיון שבהתקיים האחד דלא אגידא בי' יהי' גט ודו"ק. (מתוך דברי מרן ז"ל נראה שנשמטו ממנו דברי התוס' למסקנתם שם רפ"ק דיומא דף י"ג ד"ה כל ימי חיי וחייכי שהקשו בשם ר"י כמו שהקשו כאן וע"ש שכתבו וז"ל ונ"ל דנקט הכא כו' דאע"ג דאלו לא אמר אלא ע"מ שתמות חברתך הוי גיטא השתא דתלה התנאי נמי במיתתה איכא למימר דמיגרע גרע דכל היכא דאיכא תנאי דאפשר לקיים במיתתה ויחולו קיום התנאי והגט בשעת מיתתה אין זה כריתות והכא נמי אי מייתי איהי ברישא הרי חל קיום הגט והתנאי יחד במיתתה ולא דמי לאומר ע"מ שתמות חברתך דכי מייתא חברתה ברישא חיילא גיטא בחיי' של זאת ואי היא מייתא ברישא לא חל גיטא עכ"ל מבואר מדבריהם במסקנתם דבהכי גרע טפי כיון שתלאו לגט גם במלתא דאגידא בי' ונמצא לפ"ז ישתנה הדין בספק של הרב משל"מ ונהפוך הוא ממה שרצה מרן ז"ל לפשוט אדרבה לא הוי גט כלל כיון שתלאו גם בדבר שאין בו כריתות היינו שלא תשתה יין כל ימי חיי' ולכאורה דברי התוס' נראין תמוהין דנהי דאותו תנאי שאם תמות היא יהא גט הוא בטל ואם מתה אינו גט דליכא כריתות לא יהא אלא כאלו התנה בפירוש שאם תמות לא יהא גט ואכתי יתקיים הגט במיתת חברתה דהוי כריתות שפיר ונלענ"ד ביאור דבריהם דכיון דבעינן כריתות גמור צריך שלא יהי' הגט חל אלא באופן שכורת לגמרי חלקי התנאי צריכי' שיהיו או שתהי' אשתו גמורה או שתהי' מגורשת לגמרי ולא תהא אגידא גבי' כלל וכל שיש בגט צד כריתות ולא כריתות גמור בטל כל הגט אפי' אותו הצד שכורת לגמרי וסברא זאת מצאנו להרשב"א ז"ל לענין שיור עיין בחי' לגיטין דף פ"ג ד"ה אלא בעל מנת שכתב ז"ל ואפי' אמר לה הרי את מותרת לכ"א ע"מ שלא תנשאי לפ' עד שלשים יום אין זה כריתות כו' דאינו דומה לזה גיטך לאחר י"ב חדש דהתם לא חל הגט ולא כורת כלל עד י"ב חדשים ולאחר י"ב חדשים כורת לגמרי אצל כל אדם ואין שיור בגט זה כלל אבל כאן שחל הגט וכרת מקצת לגמרי אצל השאר ולזה לא כרת ה"ז שיור בגט ואין זה כריתות וא"נ למ"ד בע"מ לפ' בחוץ נמי דכוותה היא כגון דא"ל ה"א מותרת לכ"א חוץ מפ' שלא תנשאי לו עד ל' יום אין זה כריתות לפי שבשעה שחל הגט להיות כורת אינו כורת לגמרי אצל הכל ואין זה כריתות עכ"ל וה"נ הי' לנו לומר נהי דעד ל' יום הוי שיור ולא הוי גט מ"מ יחול אחר ל' יום דאז כורת לגמרי ולא יהא אלא כאומר זה גיטך לאחר ל' יום דמהני וכיון דלא אמרי' הכי מוכח דגרע טפי היכא דרצונו שיהי' כורת ולא יהי' כורת לגמרי מאם לא הי' כורת אז כלל וה"נ דכותי' אם הי' אומר אם תמות חברתך יהי' גט ואם לאו לא יהי' גט כלל שפיר הוי כריתות כיון דאין כאן כריתות אלא על אותו צד שתמות חברתה ויהי' אז כריתות גמור משא"כ עכשיו שאמר שאם לא תמות חברתה ותמות היא ג"כ יהי' גט וזה לאו כריתות גמור ואנן בעינין שכל שכורת הגט יהי' כורת לגמרי ואם לאו בטל כל הגט ולכך בטל לגמרי וזה נראה ברור בכונת התוס' וה"נ בנדון של המ"ל אם הי' אומר אם לא תתן ר' זוז לא יהי' גט כלל שפיר הי' הגט קיים כשתתן דאותו צד שהגט כורת הי' כורת לגמרי אבל השתא שאמר גם אם לא תתן ר' זוז יהי' גט בתנאי שלא תשתה יין כל ימי חיי' וזה לאו כריתות הוא לכך בטל לגמרי כן נלענ"ד כעת:)