אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קמא · סעיף ג
ס"ק י
אמר בטל הוא ריש פרק השולח ת"ר בטל הוא דבריו קיימין למימרא דבטל לישנא דליבטל משמע כו' אמר אביי בטל תרי לישנא משמע משמע דבטל ומשמע דליבטל גבי גט לישנא דמהני בי' קאמר רבינא אשכחי' לרב נחמן בר יצחק דתלי וקאי אעיברא דדשא וקא מיבעי' לי בטל מהו תיקו כו' איבעיא להו הרי הוא חרס מהו א"ל רבינא כו' מ"ש מהרי הוא הקדש הרי הוא הפקר וכתבו תוס' ז"ל ותימא דבריש אין בין המודר דף ל"ה משמע דככר זה הקדש מועיל וגט זה חרם ודאי לא אמר כלום דגרע מגט זה חרם הוא דלא אמר כלום דהא אי אמר בטל הוא דבריו קיימין וכי אמר בטל ולא אמר הוא מיבעי' לן ועמד בתיקו עכ"ל וע"ש בחי' מהרש"א:
ונראה ליישב לפמ"ש הרשב"א בחידושיו דגם האומר בטלתי כבר נאמן במיגו דאי בעי מבטל ליה מעכשיו והא דקאמר למימרא דבטל הוא לישנא דליבטל משמע היינו משום דתני דומיא דאי אפשי שם בברייתא ע"ש וכתב ב"ש ס"ק צ"ט והא דבעי בטל מהו כיון דבין לעבר בין להבא מועיל היינו משום דאי לא אמר הוא משמע שהגט מעצמו בטל והיינו לשון עבר כלומר לשעבר העד הוא מעצמו ולא על ידי שביטלו הוא ע"ש והתם פ' אין בין המודר אמר רבא היתה לפניו ככר של הפקר ככר זה הקדש מועיל בו:
ופי' הר"ן שהיה הככר מונח תוך ד' אמות וזכו ד' אמות שלו להקדש כדין המגביה מציאה לחבירו ולא שהקדישו הוא דהא אינו שלו ולא מצי אקדוש ואין לומר שזכה בו לעצמו ואח"כ הקדישו דא"כ ה"ל גזבר ואין מועלין בו עד שיוציאו לחולין ע"ש אלא ע"כ שזכה חצרו להקדש והוא ד' אמותיו וא"כ ככר זה הקדש ממילא ולא ע"י קדושת פיו ולפ"ז דוקא כשאומר ככר זה הקדש דמשמע ממילא הוא דקדוש אבל אם אמר ככר זה הוא הקדש דמשמע ע"י אמירתו שהקדישו יהיה קדוש א"כ היתה כונתו שיזכה בו הוא תחלה דאל"ה לא מצי מקדיש לי' דאינו שלו וכיון שזכה בו הוא תחלה נעשה גזבר עליו ולא היה מועיל בו בטילה לחוד וכמ"ש הר"ן שם ע"ש לכך הוצרך לומר ככר זה הקדש דמשמע ממילא והיינו ע"י ד' אמותיו שיזכו להקדש בלי אמצעיתו ועמ"ש בספרי קצוה"ח סימן ר' סק"א:
וכן גבי גט אם אמר גט זה חרס ולא אמר הוא משמע ממיל' בלא ביטול פיו ולכך לא מהני ואין להקשות אם כן תפשוט מיניה אם אמר גט זה חרם ולא אמר הוא משמע ממילא דומיא דככר זה הקדש משום דאיכא למימר דשתי לשונות משמע דמשמע ממילא ומשמע ע"י אמירתו והתם לישנא דמהני בי' קאמר כיון שלא רצה לזכות לעצמו גלי אדעתיה דניחא ליה שיזכו ד' אמותיו להקדש והכא גבי גט דלא מהני כלל לישנא דממילא כוונתו שע"י אמירתו יהיה בטל כמו דאמרינן גבי בטל הוא ומש"ה עלתה בתיקו ודוק: