אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קלט · סעיף ט
ס"ק ח
ואין לה שולים לשיטת הרמב"ם אין לה שולים לפנימית ולשיט' תוס' והרא"ש אין לה שולים לחיצונה. וכתב ב"ש ז"ל וע"כ איירי בקרקע שלה הוא עומד וכמ"ש הר"ן דאל"כ קשה הא קי"ל כלי אינו קונה אפי' בסמטא ונשמע מכאן כליו של לוקח בתוך כלי של מוכר ועומד ע"ג קרקע של לוקח אינו קונה דאל"כ למה ליה לאוקמי בקופה שאין לה שוליים עכ"ל. ודברי ב"ש נראין תמוהין במ"ש בפשיטות דכליו של לוקח אינו קונה אפי' בסימטא והרי מבואר להדיא פ' הספינה דף פ"ה דבסימטא כיון שיש לו רשות ללוקח להניח שם כליו קונין לו כליו וכן מבואר בש"ע ח"מ סימן ר' סעיף ט' והוא דעת הרמב"ם ואפי' לדעת הרא"ש פ' הספינה דבסימטא אינו קונה אא"כ מדד או אמר ליה זיל קני וכן דעת הטור היינו מטעמא דכתב שם הרא"ש דכל זמן שלא מדד המוכר אין דעת המוכר שיקנה לו ללוקח הכלי עד שיאמר לו בפי' זיל קני או שימדוד ע"ש וכאן גבי גט לא שייך מדיד' ועוד כיון שאמר לה בע"פ הרי את מותרת לכל אדם ובו תהי' מגורשת ממני הרי אומר לה זיל קני וזה פשוט וברור. ומ"ש הב"ש בשם הר"ן דמיירי בעומד בקרקע שלה היינו משום דסימטא נמי קרקע שלה מקרי כיון דיש לה רשות להניח שם כלי' ותדע דהא הר"ן כתב כן בשם הרמב"ן ובחידושי הרמב"ן כתב להדיא דמיירי בעומד בסימטא ע"ש א"כ ע"כ לא אתי הר"ן אלא לאפוקי רשות הרבים אבל סימטא מקרי נמי קרקע שלה כיון שיש לה רשות להניח שם כליו וכמ"ש ומ"ש הב"ש מדין כליו של לוקח בתוך כליו של מוכר ועומד על גבי קרקע של לוקח דאינו קונה לפענ"ד נראה דדבר זה תלוי באשלי רברבי הרמב"ם והרא"ש ז"ל דלדעת הרמב"ם הא דכליו של לוקח ברשות מוכר וכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה לוקח לאו משום ספיקא היא אלא משום דדינא הכי הוא דבעינן תרתי כליו של לוקח וברשות לוקח. ולדעת הרא"ש ושאר פוסקים הא דכליו של לוקח ברשות מוכר וכן כליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה לוקח היינו משום ספיקא שמא הרשות מבטל הכל או שמא הכלי מבטל הרשות ומש"ה כתב הטור ח"מ סימן ר' דאי אתרמי תרוייהו בחד לוקח וחד מוכר חדא כליו של לוקח ברשות מוכר וחדא כליו של מוכר ברשו' לוקח קנה חד מינייהו ממ"נ אלא דיד מוכר על העליונ' ליתן לו איזה שירצה ועל השני הוי המוציא מחבירו כו' ע"ש. וא"כ השתא ומה תרי זביני מצי לוקח לאתויי עלי' ממ"נ וקנה חד מינייהו כ"ש היכא דאיכא בחד זביני כליו של לוקח ברשות מוכר וכליו של מוכר ברשות לוקח כי הכא דכליו של לוקח בכליו של מוכר ברשות לוקח דקנה לוקח האי זבינא ממ"נ דאי הרשות מבטל הכלי הרי הם ברשות של לוקח וקונה לו רשותו ואי כלי מבטל הרשות הרי הם בכליו של לוקח וקונה לו כליו אבל לשיטת הרמב"ם דלא מספיקא הוא אלא משום דתרוויהו בעינן ואי ליכא חדא מעכב הקנין ואי אתרמי תרי זביני חד כליו של לוקח ברשות מוכר וחד כליו של מוכר ברשות לוקח לא קני כלל ולא מפיק מיני' דמוכר מידי דכל אחד מעכב הרשות וגם הכלי וא"כ ה"ה בחד זביני כה"ג נמי לא קני ועמ"ש בס' קצה"ח סימן ר' סק"ו: