אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן קלט › סעיף ח

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן קלט · סעיף ח

סעיף ו

ס"ק ז

ויצא חוץ לרשותה אינה מגורשת וכתב הרה"מ פ"ה מה' גירושין ואע"ג דגבי ממון זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר הוא בעי' דלא אפשיטא. לענין גיטין בעינן דוקא אויר שסופו לנוח ע"כל וב"ש כתב עליו דלא הי' צריך לזה דהא כתב הרמב"ם פ"ד ממעשה הקרבנות אויר שאין סופו לנוח אינו כמונח וכתב שם הכ"מ משום דבזבחי' פ"ב בעיא דאפשיטא היא ע"ש דף כ"ה את"ל לאו כמונח דמי אויר שסופו לנוח מהו והרמב"ם ס"ל כשיטת הגאונים דכל את"ל בעיא דאפשיטא הוא וא"כ להרמב"ם אינה מגורשת אפי' בספק אבל בטור מ"ש אינה מגורשת יש לפרש אינה מגורשת בודאי אבל היא ספק מגורשת ע"ש וכ"כ בס' ברכת הזבח פ"ב דזבחי' ע"ש שהניח בקושיא דברי הרא"ש והטור שכתבו באויר שאין סופו לנוח דה"ל ספק מגורשת דהא בזבחי' אפשיטא דלאו כמונח דמי ע"ש שהניח בצ"ע. והמעיין שם בזבחים דף כ"ה יראה דהתם מלתא אחריתא היא דגרסימן התם השוחט צריך שיתן ורידין לתוך הכלי אתמר נמי אמר ר' יוחנן ורידין צריך שיראו אויר הכלי בעא מיני' ר' אסי מרבי יוחנן הי' מקבל ונפתחו שירי המזרק עד שלא הגיע הדם לאויר מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא וז"ל רש"י עד שלא הגיע הדם לאויר המזרק לבית דופני המזרק בעוד הדם למעלה מהן מיהו על כנגד אוירו הן דהא ורידין רואין אויר כלי אויר שאין סופו לנוח כגון האי שעתידין שוליו ליפול עד שלא יגיע הדם לתוכו כמונח דמי וה"ל כמי שנתקבל ונשפך וכשר לאסופי או לאו כמונח דמי וה"ל כמי שנשפך מן הצואר לרצפה דפסול וכשהגיע הדם לאויר דופנותיו עד שלא נפחת' שוליו לא מיבעי' ליה דמשנכנס לתוכו הוי קבלה עכ"ל רש"י. ומבואר מזה דהתם לא איבעי' לי' אלא היכא שעדיין לא הגיע לתוך מחיצות הכלי אלא למעלה באויר שכנגד תוכו של הכלי אבל אם הגיע לתוך אוירו של כלי אע"ג שנפחתו שוליו והי' ראוי שיפחתו שוליו אפ"ה משנכנס לתוכו ה"ל קבלה אלמא תוך אויר כלי הוי כמונח אע"ג שלא היה סופו לנוח ואלו הכא הגיע לאויר המחיצות תוך המחיצו' וגם בעיא דרבא גבי זרק ארנקי מיירי נמי דהוא תוך המחיצות ועל כרחך אין למדין דין קנין אויר חצר מההי' דזבחים דהתם לענין קבלה בכלי מקרי קבלה כשהוא בתוך המחיצות משא"כ הכא וזה ברור. וכן מוכח מהא דבעי שם אויר שסופו לנוח מהו ופשיט לי' מזרק אי אתה מודה במזרק שאי אפשר בלא זינוק ופירש"י צא ולמד מקבלת דם אי אתה מודה במזרק שאי אפש' בלא זינוק כששוחט על אויר הכלי ואין הדם שותת במקומו אלא מקלח לרוחב הכלי עד להלן ואי אויר שסופו לנוח לאו כמונח נמצא כשהוא יורד לכלי מן האויר הוא בא ולא מן הפר והתורה אמרה דם מהפר קבלהו עכ"ל ואכתי תקשי הא אי אפשר לזינוק שלא יהי' מעט דרך עליה כדרך הזינוק ועיין בחולין דף ל"ז וכל דרך עלי' לאו כמונח דמי לפמ"ש תוס' והרשב"א הבאתי דבריהם לעיל גבי נמחק דרך עלי' אויר שסופו לנוח כמונח דמי דבדרך עלי' אינו עומד כל כך לנוח וא"כ לא הוי דם מהפר כשזינקה מעט דרך עלי' ויורד אח"כ לכלי אע"כ צריך לומר כמ"ש דאין למדין דרכי קנין מהך דזבחים לענין קבלה בכלי וכמ"ש. ומ"ש הב"ש טעמא דהרמב"ם משום דה"ל אויר שאין סופו לנוח לענ"ד אי אפשר לומר כן מדכתב הרמב"ם וכן בש"ע כאן אע"פ שהוא בתוך ג' טפחים סמוך לקרקע כיון שלא היה סופו לנוח ברשותה ע"ש וכיון דכל פחות משלשה כלבוד דמי תו לא בעינין בי' סופו לנוח כדמוכח מהא דפריך והא לא מינטר ופי' רש"י וה"ל אויר שאין סופו לנוח ומשני אבימי בפחות מג' סמוך לגג מבואר מזה דפחות מג' סמוך לגג ה"ל כאילו מונח ע"ג קרקע ממש ואין לזה דין אויר שסופו לנוח ולכן נראה דטעמא דהרמב"ם בזרק בפתח זה ויצא בפתח אחר הוא משום דמתגלגל לא מהני בגיטין וכמ"ש הרשב"א גבי היתה ידה עשויה קטפרס דאפי' נפל על ידה אינה מגורשת וכתב שם אע"ג דגבי ממון מהני מתגלגל וכדאי' פ"ק דמציעא אבל גבי גט לא מהני משום דבעינן נתינה גמורה ע"ש וא"כ ה"נ בזרק בפתח זה ויצא בפתח אחר לא עדיף מתגלגל כדאמרי' פ"ק דמציעא דף י"ב ומש"ה לא מהני אפי' תוך ג' דהוי כקרקע ומשום דבגיטין בעינין נתינה גמורה ואפי' מתגלגל תוך ידה לא מהני וא"כ אפי' לדעת הטור דס"ל באויר שאין סופו לנוח ספיקא הוא בגיטין מודה דכה"ג דזרק בפתח זה ויצא בפתח אחר דלא מהני משום דלא גרע ממתגלגל דאינה מגורשת דבגיטין בעינן נתינה גמורה וזה ברור לענ"ד ודוק

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה