אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קלט · סעיף ו
ס"ק ו
וכגון שנמחק לאחר שהתחיל לירד בפ' הזורק לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה אבל נמחק דרך עלי' לא מ"ט מעיקרא לא למינח קאי. וכתבו תוס' ז"ל לא דמי להא דבעי רבא בפ"ק דמציעא זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא דהכא דבדרך עלי' אינו דומה כל כך שיהא עומד לנוח א"נ התם בבית מקורה דומה יותר עומד לנוח עכ"ל ובחי' הרשב"א כתב דשאני דרך עלי' דמיכבד טפי שהוא מתרחק מן ההנחה שהולך כלפי מעלה אבל התם לא מיירי כדרך עלי' ע"ש:
ולענ"ד נראה טעמא דמש"ה לא מהני דרך עלי' דכל דרך עלי' ה"ל הגבהה וכמבואר בח"מ סימן רס"ט והוא מדברי תוס' והרא"ש והמרדכי פ"ק דמציעא ע"ש דכל שמוגבה מכחו דרך עלי' ה"ל הגבהה אע"ג דלא נקיט לי' בידי' וכדאמרי' פ' שילוח הקן זיל וטרף אקינא כי היכא דלגבינהו ולקנינהו אבל דרך ירידה לאו הגבהה היא כדמוכח פ' הגוזל דף צ"ח בההו' דאדיי אדויי ע"ש וכיון דדרך עלי' ה"ל הגבהה קונה בכל מקום אפי' ברשות מוכר א"כ כל שמגביהו ה"ל כאילו הוא בידו ממש מש"ה לא מהני נמחק או נשרף דרך עלי' דנהי דה"ל חצירה אפי' דרך עלי' דהא מ"מ אויר חצירה הוא כיון דה"ל הגבהה הרי הוא כאילו עדיין בידו הוא דכל הגבהה כידו ממש הוא ולכך קונה אפי' ברשות מוכר וא"כ ה"ל כאילו נקטו בעל בידו כיון דמוגבה מכחו ואילו נקט לי' בעל בידו לא מהני אפי' בחצירה לכך כל דרך עלי' לא הוי גט דה"ל כאילו הוא עדיין בידו ממש עד דאזיל לי' דרך ירידה דאז כלתה לה הגבהת הבעל דדרך ירידה לאו הגבהה היא וקנתה לה חצירה ודו"ק היטב ועמ"ש בס' קצוה"ח סימן ער"ג סק"ד:
וז"ל רש"י אינה מגורשת דדרך סילוקו לא מקרי נתינה אלא דרך הנחתה לבא לרשותה עכ"ל ואפשר שכיון למ"ש דכל דרך עלי' לא מקרי נתינה כיון דה"ל הגבהה וקונה בכל מקום ואפי' ברשות מוכר א"כ עדיין לא יצא מרשות הבעל וה"ל כאלו עדיין בידו ולא מהני חצרה כיון שהוא ביד הבעל ודו"ק: