אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קיא · סעיף יז
ס"ק יא
נתן כל נכסיו לאחרי' במתנת שכ"מ והוא מדברי הרמב"ם פי"ט ע"ש ובס' הפלאה הקשה דהא בעי' מותר דינר כדי שיהיה דין ירושה לכולם בשוה וכיון שנתן במתנת שכ"מ הרי לא יהי' מותר דינר דמקבל מתנה יטול ע"ש:
ונראה לפמ"ש הרשב"א בתשובה ח"ג סימן קכ"ה ז"ל שאלתם שכ"מ שאמר תנו מנה לפ' לאחר שישא פ' או לאחר שנה מי נימא בכי הא כבר זכו יורשין בירושתם ושוב אין לה הפסק תשובה כל כי הא לא אמרי דא"כ בטלת כל מתנת שכ"מ דלפי דעתי ירושת היורשין חלה עם גמר מיתה ומתנת שכ"מ אינה אלא אחר גמר מיתה ואם אתה אומר כן כבר קדמה הירושה ואין לה הפסק כו' עכ"ל וכיון דירושת היורשין חלה עם גמר מיתה ומתנת שכ"מ אינה אלא אחר גמר מיתה א"כ כבר זכו היורשין בני הכתובה הגדולה וה"ל כמרובין ונתמעטו ודו"ק ועיין ברמב"ם פ"ח מזכי' שכתב שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים והיינו דתנאי כתובה מזון האשה והבנות וכב"ד עם גמר מיתה ומתנת שכ"מ לאחר גמר מיתה וכמ"ש בסמ"ע סימן רנ"ב ע"ש וא"כ ירושת היורשין קדמה בכתובת ב"ד דהא אינון ירתון תנן ויורש עם גמר מיתה ומתנת שכ"מ חלה אח"כ וה"ל כמרובין ונתמעטו ומ"ש הרמב"ם פי"ט מאישות ז"ל הרי המתנה וחיו' הנכסים בתנאין באין כאחד ע"ש לאו דוקא דלשיטת הרמב"ם חיוב התנאין באין מקודם וכמ"ש פ"ח מזכי' ועמ"ש בספרי קצה"ח סימן רנ"ב סק"א: