אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קיא · סעיף טו
ס"ק י
אבל אם אין שטר כתובה אין להם כלום שמא מחלה אמם כתב ב"ש ז"ל כ"כ הרמב"ם פי"ט וכן ס"ל באלמנה דאין לה מזונות כשאין הכתובה בידה שמא מחלה ובסימן צ"ג כתבתי דרוב הפוסקים חולקים עליו ולכאורה נראה דלהני פוסקים גם כאן לא חיישינין שמא מחלה מיהו י"ל התם טוענת ברי אבל כאן היורשין אין להם טענת ברי כו' ע"ש. ולפענ"ד נראה לפ"מ שמבואר אצלנו בסימן ק' סק"ט בטעמא דהחולקים דס"ל דאפילו במקום שכותבין ואין לה שטר כתובה דודאי אתרע דאפילו תוך זמנו חיישינין לפרעון ואמאי לא נחוש הכא וביארנו שם משום דהיכא דבא השטר ליד המלוה קודם שנודע מן הנפילה הרי הוא בחזקתו ותנאי ב"ד כמאן דנקיט שטרא בידי' דמי וה"ל כמו בא השטר ליד המלוה קודם שנודע ריעותא דנפילה וע"ש. וזה שייך בכתובה עצמה אבל בכתובת בנין דכרין או בהך דלקמן סימן קי"ב במזונות הבנות דאין תנאי כב"ד או מזון הבנות אלא לאמם הוא מתחייב שיתן לבני' הזכרי' כב"ד ולבנותי' מזון עד שיבגרו וא"כ חיובא דכב"ד ומזון הבנות אין השטר בידם אלא ביד אמם וכיון דאתרע ע"י נפילא אמרי' שמא מחלה כיון שאין השטר והוא התנאי ב"ד בידם דלא להם נתחייב אלא לאמם וה"ל כאלו השטר ביד אחר והיכא דאתרע בנפילה אין גובין בו. וזה נכון ודו"ק