אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קיא · סעיף יד
ס"ק ט
י"א דוקא בקרקע. בריב"ש סימן ק"ו כתב ז"ל שריצב"א ורבינו שמואל ז"ל כתבו שנוהגת גם במטלטלין אחר שהגאונים תיקנו שהכתובה תהא נגבית מן המטלטלין ה"ה נמי כתובת בנין דכרין והרמ"ה ז"ל ורבינו יונה ז"ל כתבו דודאי נוהגת גם בזמן הזה שאין לבטל תקנת חז"ל אבל במקרקעי דוקא ולא במטלטלי ומה שתקנו הגאונים ז"ל שתגבה הכתובה אף ממטלטלי לא עשו לענין זה כתובת ב"ד ככתובה ולזה הסכים הרא"ש ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל אבל נראה שעתה שכותבין בכל הכתובות מטלטלי אגב מקרקע והיא נגבית מן המטלטלין מן הדין זולת תקנת הגאונים גם כתובת בנין דכרין נגבית מן המטלטלין דתנאי כתובה ככתובה עכ"ל יע"ש:
ובס' בית מאיר כתב וז"ל וצ"ע מה יועיל בזה שיעבודו לבני' שיולדו אח"כ שהרי עיקר כתובת ב"ד לולא כח תקנת תנאי ב"ד לא הי' אפשר מפני דהוי לדבר שלבל"ע כמבואר בב"ב דף קל"א וא"כ שיעבודו במטלטלין שאינו תקנת ב"ד מה יועיל כו' ומ"ש דתנאי כתובה ככתובה אין ענין לזה דהא השיעבוד אגב אינו מתנאי כתובה כי אם מדעתו ולמה שמועיל מועיל ולמה שאינו מועיל אינו מועיל עכ"ל:
ונראה לפ"מ שאמרו בגמרא דף נ"ב בת בין הבני' נמי תירות כנחלה שויו' רבנן כו' ותגבי ממטלטלי ככתובה שויו' רבנן וכתב בשטה מקובצת ז"ל ככתובה שויו' רבנן כלומר כיון דמכח כתובת אמן קא ירית לא עדיפא מכתובה עצמה וכי היכי דכתובה לא גבי' ממטלטלי ה"נ כתובת ב"ד לא גבי' ממטלטלי תלמידי כר"י ז"ל עכ"ל ע"ש וא"כ דמדינא הוי כנחלה והי' ראוי שיטלו ממטלטלין כיורש אלא משום דמכח כתובת אמן קאתו דהא כתב לה אינון ירתון כסף כתובתך וכתובה עצמה אינה נגבית ממטלטלין לכך גם הם אינן נוטלין במטלטלין ולפ"ז היכא דכתב לה מטלטלי אג"ק דכתובה עצמה נגבית ממטלטלין גם בנין דכרין נוטלין ממטלטלין דאינון ירתון כתב להן:
מיהו עוד כתב שם בש"מ בשם הרשב"א ז"ל ככתובה שויו' רבנן פי' כיון דתנאי כתובה הוא ומשום שיקפוץ אדם ויתן לבתי כבנו די להם אם תהי' ככתובה עצמה עכ"ל וכיון דתקנת' באנפי נפשה עבדו לה ככתובה עצמה שאינו אלא ממקרקעי א"כ אע"ג שזה כתב לה לכתובת' מטלטלי אג"ק אינו מועיל לכב"ד דהוי לדבר שלבל"ע ודברי הריב"ש הם כדעת תלמידי הר"י דמפרשי דאתי מכח כתובה ולעולם כירושה שויו' כנ"ל ודו"ק: